טוב,אני ינסה...
קודם כל,התחלתי סעיף אחד וכבר גמרתי 3 דפים בחצי שעה,לא פוליו אמנם אבל עם הכתב הקטן שלי זה כמו פוליו,והתיחסתי לזה כמו רשומה שאני כותב בבלוג,עם סיפורים והרגשות וכל השאר.יכול להיות שבכלל מה שהיה צריך לעשות זה רק לציין עבר עובדתי,ולא לספר סיפורים?...ולעצם העניין...יכול להיות שאולי בכלל לא חשוב למלא את כל הסעיפים אבל כמה דברים שנתקלתי בהם במהלך נסיונותי למלא את המשימה הראשונה: *קודם כל בקשר לילדות והתבגרות-חלק גדול מהזכרון שלי לגביי התקופה הזו הלך לאיבוד.כל מה שאני זוכר אלו ארועים בודדים,לא ממש חשובים,או תמונות מסוימות שנחרטו בזכרוני,אבל אני לא זוכר איך הייתי,מה חלמתי,מה עשיתי מה אהבתי וכדומה.אני אמנם "מגלה" בשנה האחרונה כמה דברים על ילדותי אבל זה לא ממקור ראשון...יש לי דברים שסיפרה לי לאחרונה מישהי שהכירה את ילדותי,יש לי כל מיני חלומות שחוזרים ויש לי גם איזו עבודת שורשים קטנה שעשיתי כשהייתי בן 13.אז כניסיתי להתחיל לכתוב,פשוט לא ידעתי מה... *דבר שני לגביי דמויות שהשפיעו על חיי-קשה לי לחשוב על מישהו כזה חוץ מההורים,וזה בעיקר או רק לשלילה.אני מניח שכל אחד שעבדתי תחתו,כל מדריך,כל מורה,כל מפקד בצבא ואחרים השפיעו עליי בצורה כזו או אחרת,אבל איך בכלל אפשר לדעת איך ובאיזו צורה? אני עדיין לא פסיכולוג(ואין לי גם רצון להיות כזה...),ככה שנראה לי שזה לא ביכולתי לדעת דבר כזה... *והדבר השלישי,שנובע משני האחרים במידה מסוימת-כשאתה כותב על העבר שלך,יש לנו,לי במיוחד לסגל לי מין מחשבה כזו של האשמה נגד אנשים מסוימים,וגם נגדי כמובן-רק בזמן האחרון אני נחשף באמת לעבר שלי,וברגע שזה יצא בפעם הראשונה בבלוג שלי זה גרם לי לתגובות רגשיות מאוד קשות. קשה לי להתמודד עם זה,קשה לי עם ההורים שלי,וקשה לי עם מי שנהייתי,אבל חשבתי שהמטרה כאן היא לקחת אחריות על החיים שלך,לנסות להניח לעבר בצד,ולהסתכל לעתיד בתקווה(לפחות בימים האופטימיים שלי,לפעמים קשה לי מאוד להסתכל לעתיד בתקווה,אבל זה כבר עניין אחר...).כמו שאומרים מה שהיה היה,ומה שחשוב זה מה שעכשיו ומה שיהיה.זה לא אומר לשכוח או לא לדעת את העבר אבל חלק מלקחת אחריות על החיים שלך לדעתי היא לא להתעסק בעבר יותר מדיי כי במילא אין לנו השפעה עליו כיום.אי אפשר לשנות אותו,אז לא כדאי להתמקד בדברים שאנחנו יכולים לשנות אותם,בדברים שאולי(במקרה האופטימי...) יש לנו שליטה עליהם... יכול להיות שסיבכתי את הדברים שלא לצורך?...
