יש לי שאלה אליכם...

יש לי שאלה אליכם...

האם הלקות שמיעה שלכם גורמת לכם להרגיש לפעמים מנוכרים מהסביבה (השומעת)? אני אסביר לכם את הכוונה שלי. ניקח לדוגמא את הבסיס שלי. אצלי בבסיס, כבר קלטו שאני לא שומע טוב, ולכן הרבה פעמים מנסים להסתלבט עלי. כמובן שאני מייבש אותם בחזרה, אבל הפואנטה היא, שהעיניין הזה יוצר מין ניכור קל, וכתוצאה מכך, אני בעצם לא מנסה כלל להתחבר לרוב האנשים שם כחלק מהמגננה שלא ינסו "לעלות" עלי. שלא תבינו אותי לא נכון. יש לי שם חברים. אבל הם לא רבים מאוד, ואני "מקבל" אותם רק אחרי שראיתי שהם לא מנצלים את הצ´אנס "לחגוג" על חשבוני. ומה איתכם? איך אצלכם העיניין הזה הולך?
 

Nשמה

New member
אממ... האמת היא ש...

אצלי בבית ספר לפעמים השומעים יורדים על לק"שים ועושים קולות כדיי לראת אם אנחנו שומעים שלא תחשבו זה לא כול כך רציני במקרים כאלה אני לא עושה כלום אני מתעלמת ואם אני נמצאת עם חברים שומעים וכמה מהם צוחקים איתי ועושים לי קולות ובוחנים איך אני שומעת ואם שמעתי אני משתפת פעולה ומתייחסת לזה בהומור זה לא ממש מפריע לי כי השומעים לא יודעים מה זה להיות לק"ש אז הם סקרנים לדעת...
 
לנופר הNשמה../images/Emo6.gif

היי לך מה נשמע? ומה שלומך? כמו שאומרים שיחסית השומעים יורדים על הלק"ש רק מפני שהם חשים שזה עולם אחר מבחינתם כאילו שמעולם לא ראו את העולם הזה כמו כוכב חדש.. ויש כאלה שיורדים על הלק"ש מבחינת הקול רק כדיי לגרום הנאה ולשמוע ומזה רק ממשיכים לצחוק זה מאוד לא נעים להרגיש את זה ולחוש את זה ברגע שאתה יודע שאינך מדבר טוב.. במקום לעזור רק יורדים זה עושה איזשהו מן הרגשה אי נעימה.. אך, זה לא חדש ויחסית החירשים בשבילם זה כבר כאילו "סיפור מרדים" איזשהו קטע מיושן.. וזה טוב כלומר, שלא נפגעים ולא כלום פשוט ממשיכים בשלהם..:) אני כל הזמן היתי עם השומעים ואפשר לומר שחלקם נהנתי,כאילו היו ימים כ"כ נהדרים שמשאירים זיכרונות.. אך היו גם קטעים וימים ממש לא נעימים שהיתי צריכה להיתרגל לזה.. כלומר בכיתה לא יכולתי לדבר בקול רם כי התביישתי שיצחקו על קולי על אף שאני מדברת מצויין..(כך אמרו לי:) אם כמה אנשים מתעניינים באמת לדעת על גביי החירשים, אני בטוחה שכמה וכמה מהחירשים היו מוכנים לעזור להם ולתקשר איתם רק מפני שהם יודעים שבשבילם זה כמו עולם חדש.. אני מקווה שהועלתי לגביי מה שכתבתי.. תודה לכם.. ולהיתראות..:) זה לא רק מיועד לנופר אך רק רציתי להישתתף בדעה שלה.. כולכם כאן מוזמנים לקרוא!:) נופר,זה צחוק כמו שאת יודעת!:) מיטל צפתי
 

Nשמה

New member
מיטל המתוקה!

אצלי הכול טוב... ומה איתך? רק רציתי להגיד, שאכן זה קשה ואין מה לעשות החיים קשים, ואנו לקוי השמיעה צריכים ללמוד להתמודד עם זה ולהתרגל לכך שלפעמים יש שומעים שהם מנייאקים שיורדים על לקויי שמיעה... אין מה לעשות... את הקטע שהתביישת אני בהלחט מבינה, אך עלייך להיות חזקה ואמיצה... אז ביי מתוקתי נדבר באייסייי...
 
תמיד יש לזכור שלא לעשות הכללות

יש שומעים שהם נפלאים ויש שהם מניאקים, כמו שיש חירשים\כבדי שמיעה שהם נפלאים וישנם גם המניאקים, כל אחד שונה מהשני... אישית, יש לי חברים שומעים שהם באמת אחלה, ואני בר מזל שיש לי אותם, מאידך יש לי גם חברים חרשים\כבדי שמיעה שגם הם אחלה ואני בר מזל שיש לי אותם
הכל תלוי במידת הפתיחות והנכונות שלך לרכוש חברים טובים ולשמור על הקשר שלך עימם..
 
שלא תבין אותי לא נכון...

כל הסביבה הקרובה שלי מורכבת משומעים ואני מת עליהם... אבל הצבא, שזה מקום חדש יחסית, אני מניח שהם פשוט לא רגילים לראות אנשים לק"ש, וזה מה שלפעמים יוצר מעט בעיות...
 
אז משום שזו סביבה חדשה../images/Emo13.gif

תעבוד טיפה קשה יותר כדי ליצור קשרים טובים .. ולא רק לך זה קורה, כל אחד (ללא קשר לשמיעתו) כשהוא בא למקום חדש, תמיד לוקח זמן מה עד שהוא מסתגל לסביבה..
 
למעלה