התלבטתי אם לענות...
בעזי"ת קודם כל יש קבעון בנושא. אנשים דתיים, סתם לא מוכנים להיכנס לזה, כי... טוב נו, למה שהיצה"ר יתן כ"כ בקלות. אנשים שעוד לא קבלו עליהם עול תו"מ, מוכנים לקבל שיש רוחניות שאפשר להרגיש בטאי צ'י. זה מוכנים לקבל, עם כל כמה שההגדרות וההסברים מהמזרח הרחוק לכל המושגים שיש כאן, רק מסתובבות מסביב למילים הפשוטות, בערפל מבולבל, כמו בהזית סמים. אבל שאת כל, כל המצוות אפשר להרגיש באותם חושים שמפתחים במקומות האלה, ובעצמה חזקה הרבה הרבה יותר... זה כבר לא. מה? אפשר להרגיש ברכת כהנים?! -תפסיק לשקר ולהזות, ובכלל, אנחנו מאחרים לשיעור של חרטא-קרישננדה, אז צ'או... שנית, אני לא שש לדבר על מצוות ויכולת להרגיש, ליד מושגים שבאים מ"חכמות חיצוניות". האמת היא, שאם לא "עת לעשות לה' הפרו תורתך", לא הייתי מספר ולא כלום. כשאת מדברת על הילות של בגדים, את מדברת, לאלפי עניות דעתי, על ספירת מלכות דעשיה, בחינת: "ותלבש אסתר מלכות". למלכות יש השפעה על שאר הספירות, אבל ... מי שמברך על ציצת בשמחה, עולה ומושך אור מכל העולמות עד לעולם האצילות! אני לא נוטה להזכיר את המלך ואחרון הקבצנים, באותה נשימה. איך הגעתי להרגיש את הציצת, ובכלל לתחום הזה, אם אגלה טפח ואכסה טפחיים, זה סיפור פשוט. הרה"צ אברהם יאראוויטש זי"ע, לאחר שסיפרתי לו את הסיפור שלי,אמר והורה לי;לנסות ולהתחיל להרגיש כל יום למשך דקה את הציצת אחרי שאני מברך עליה. הוא גם נתן לי ספר לקרוא, ואמר לי לחזור אליו. במשך כתשעה חודשים ארוכים לא עבדתי על להרגיש את הציצת. הרב זלה"ה, נפטר בניסן האחרון. אני רק חודש אחרי התחלתי לקיים את אשר אמר לי. בהתחלה, כשעזרו לי משמים,פשוט נכנסתי תוך כדי תפילה לדבקות אדירה. אני חושב שאחת הסיבות שהרב אמר לי להתחיל להרגיש את הציצת ( היום אני כבר יכול להרגיש עוד ועוד מצוות. במיוחד בשבת), היא שציצת היא שמירה מניאוף ותיקון הברית. מצוה שמרגישים אותה לא מיגעת ומעיפת, אלא נותנת חיות ושמחה, בבחינת הבי של "ולא אותי קראת יעקב, יען כי יגעת בי ישראל".
