נגד הסברים מדעיים
יש קושי אפיסטמולוגי מהותי (כלומר קושי הקשור בעצם האפשרות לדעת משהו) בנסיון להבהיר את שאלת ה"סיבה" לטרנסקסואליות. ראשית, המדע אינו "מוכיח" דברים. המדע מעלה תאוריות, המבוססות על פרדיגמות, ומנסה לאשש או להפריך אותן. כלומר, מסקנותיהם של מחקרים מדעיים נתונות בהכרח לפירושים והן מושפעות ממבנים אידיאולוגיים העומדים בבסיס תפיסת העולם של המדענים. לכן מן הנמנע ש"יוכיחו" אי פעם משהו בקשר למקור הטרנסקסואליות כמו שאפשרת להוכיח את משפט פיתגורס. שנית, ההנחה שטרנסקסואליות ניתנת בכלל למחקר על ידי מדעי הטבע טעונה הוכחה כשלעצמה, אלא שאיש אינו דואג להוכחה הזאת, ורבים ממי שהיו צריכים להיות מעוניינים בכך, כלומר הטרנסקסואלים עצמם, משתתפים בחדווה בפסטיבל המדעיות, והכל בגלל שכמה חוקרים הולנדים ביצעו איזה ניסוי שאפשר לפרש אותו, לשם שינוי, לטובתנו. אישית, בניגוד לרבים אינני מחזיקה מהמחקר המפורסם של גורן, ז´ו ואחרים, שנערך בהולנד ב-1995 ושבדק בין היתר את איזור ה-BSTc שבגזע המוח אצל קבוצה שכללה שש נשים טרנסקסואליות. בכלל, הנסיון להסביר שאלה חברתית ותרבותית באמצעות מחקר ביולוגי נראה לי מופרך ומסוכן מיסודו. זו בדיוק הסיבה מדוע יש להתנגד לכך שהחברה מפקידה בידי רופאים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים את ההשגחה והשליטה על הטרנסקסואלים. טרנסקסואליות היא שאלה חברתית, תרבותית ופוליטית. היא איננה כלל, אני חוזרת, היא איננה כלל, שאלה רפואית או "מדעית". אני מתנגדת עקרונית לכל נסיון לערב "מדע" בטרנסקסואליות, ולכן לא מעניין אותי אם יש לי בגזע המוח תמונה של הבתולה הקדושה במקום חותמת הכשר של בד"ץ, או שמא ההורמונים שלי התערבבו בקוקה קולה כשהייתי דגיג קטון בבטן של אמא. ממש לא בראש שלי, והייתי מציעה לכל מי שעניינם של הטרנסקסואלים יקר להם, שיירדו מהעץ הזה. ישנן שתי סיבות טובות לברוח כמה שיותר מהר מעץ הדעת המדעי. ראשית, כי כאמור את מאבקם של הטרנסקסואלים לקבלת לגיטימציה ולמען זכותם לחיות חיים נורמליים יש לנהל בזירה הפוליטית, החברתית, ההסברתית והמוסרית. טרנסקסואליות נוגעת לשאלות של זכויות אדם, הגדרה עצמית והחופש לבחור. מעניין את סבתי המנוחה מה גילו באקספרימנט זה או אחר, כי אני כמו שאני לא בגלל מחקרים מדעיים, אלא כי זאת זהותי וזאת מהותי, ועם זה אני צריכה לחיות. הסיבה השניה מדוע כדאי לברוח מעץ המדע כמה שיותר מהר היא, שמרגע שאני קושרת את גורלי לממצאי המדע כביכול, אני מסתכנת גם באפשרות שתתגלה "הוכחה" לכך שטרנסקסואליות **לא** נגרמת עקב חוסר איזון הורמונלי בתקופה קריטית בהריון, או שיגלו שמוחן של טרנסקסואליות **אינו** שונה מזה של אנשים אחרים, או שימצאו פתאום הסבר מדעי אחר שיאפשר סוף סוף לכלוא את כל הטרנסקסואלים בבית הסוהר. עד שנות החמישים היה מקובל, בשם המדע, לטפל בטרנסקוסאלים בהלם חשמלי. בשם אותו המדע מפקידים בידיהם של רופאים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים נבערים ומלאי דעות קדומות את גורלם של טרנסקסואלים, נותנים להם להחליט האם יינתן להם טיפול, האם יקבלו הורמונים והאם ינותחו. החיפוש אחר הסיבות לטרנסקסואליות הוא חלק מאותו נסיון פיקוח ושליטה על מי שזהות המגדר שלו מאיימת על התבניות הנורמטיביות. עם כל הכבוד - אינני מעוניינת לא בעוקצו של המדע ולא בדובשו. מאז סוף המאה התשע עשרה משמש המדע מכשיר לדיכויים ורדיפתם של הטרנסקסואלים. מדענים המציאו תאוריות חסרות כל בסיס אמפירי, והכניסו אותנו לתוך כלוב סגור של מופרעים וחולי נפש, בלי לתת כלל את הדעת לסבל ולהשפלה שהם גורמים. מי שמתלהבים מניסוי מסכן אחד שהראה כמה נוירונים חסרים אצל שש נשים טרנסקסואליות (בעצם, עד היום הזה לא ידוע מה המשמעות המדוייקת של הממצא הזה, ובכל אופן הוא בוודאי לא "הוכיח" שום דבר בקשר ל"סיבות" לטרנסקסואליות) שוכחים שהנזק והסבל הגדולים ביותר שנגרמו לטרנסקסואלים לא באו מידיהם של בריונים ברחובות, אלא מאנשי מדע מכובדים, שהעלו ללא כל בושה תאוריות מצוצות מן האצבע, יישמו שיטות טיפול בלתי אנושיות, הפעילו מניפולציות מבישות, מנעו מזור ממי שהיו זקוקים לו נואשות, וקידמו את הקריירות שלהם על חשבון בני אדם שכל חטאם היה שזהות המגדר שלהם שונה מהמקובל, והכל בשם המדע הצרוף. מי ערב לי שהתגלית המדעית הבאה תציל אותנו מכל זה? נורה
FREEDA