יש לי שאלה לאמהות ליותר מילד אחד...

שירי ל

New member
יש לי שאלה לאמהות ליותר מילד אחד...

ההתרגשות הזו- שאני עוברת עכשיו עם אופיר בכל פעם שהיא עושה משהו חדש - מאוד מעניין אותי: עם כל ילד ההתרגשות הזו חוזרת מחדש? או ש- been there, done that - ראינו את הכל כבר בראשון, זה לא מזיז...
 

nightroll

New member
ממש לא ../images/Emo104.gif

הפחד שלי, כשהייתי בהריון עם כפיר, היה "איך אני יכולה לאהוב עוד מישהו כמו שאני אוהבת את ספיר???". מה שהפתיע אותי זה שאני דווקא אוהבת יותר את כפיר. התחברתי אל ספיר רק אחרי כמה זמן. אל כפיר התחברתי בשניה שהניחו לי אותו על הבטן... אשר להתרגשות - יש התרגשות. יש השוואות, אמנם. ספיר עשתה הכל הרבה יותר מוקדם, ובלי פיזיותרפיה, אבל ההתרגשות חוזרת. ההבדל העיקרי הוא בהתרגשות הפולנית - אני לא מתרגשת מזה שהוא על הרצפה, ולוקח מהרצפה לפה, ואני לא מרתיחה לו את המים והבקבוקים כבר מגיל 6 חודשים וכו´. אל תדאגי
 

ציפי ג

New member
רק כעת חזיתי ../images/Emo104.gif

באביא מתפעל מילדו השישי על כך שהוא שר איתו את השיר החתול הג´ינגי´. כל פעם שאני רואה את אביא מתרגש כך מילד שלו, אני מתרגשת מחדש.
 

jole

New member
לא מפסיקים להתרגש../images/Emo104.gif

מכל דבר קטן, כמו עם הראשון. ההתרגשות קצת שונה כי מהשני מצפים לדברים שעברנו עם הראשון וכשזה קורה מתרגשים מאד- ייההה הוא עושה ככה או הוא כבר עושה אחרת. אני מזכירה לעצמי להפסיק להשוות בניהם למרות שזה קשה כי הראשון היה ספידי גונזלס, הכל עשה מאד מאד מוקדם אבל זה קשה במיוחד לאור העובדה שלמרות הבדלי השנים בניהם (5 שנים) הם פשוט תעתיק. כאילו ידלתי תאומים האחד לפני 5 וחצי שנים והאחד לפני ארבעה וחצי חודשים. כשהקטן מסתכל עלי זה כמו פלאש בק כל פעם מחדש. אנשים שמכירים את הגדול מגיל ינקות חוזרים ואומרים שהם עוד לא ראו דבר כזה. טוב קצת נסחפתי, אז אקצר- מתרגשים מתרגשים מתרגשים.
 
העתקים מוכרים

לי יש שלושה שהם כמו שלישיה. ממש העתקים של אבא ואחד של השני. החברים שלנו אומרים שהם כמו בבושקות (הבובות הרוסיות שבאות בכמה גדלים ונכנסות אחת בתוך השניה) רק חסרים עוד שניים כדי שיהיו בבושקה אמיתית.
 

נירית1

New member
חשבתי שזה עובר - אבל ממש לא!

התאומות שלי התחילו לפני שבוע "לדבר" ז"א מצאו את הקול שלהן וזה כלכך מתוק ומרגש וכל בוקר אני מתרגשת מחדש . את רואה את הפלא הזה מגלה את העולם ולא יכולה שלא להתרגש.
 

anat30g

New member
זה לא עובר - כי זה אחר

כל ילד הוא עולם בפני עצמו (זה ציטוט נדוש - אבל אמיתי) ולכן כל מה שילד עושה בפעם הראשונה זה מרגש... כי זה אחר ממה שעשה אחיו או אחותו לפניו. אם כי אני חייבת לציין שלמשל שאני לא טרחתי לציין ביומן את התאריך של יציאת השיניים של הילד הרביעי... אבל אני זוכרת בדיוק מתי כל ילד התחיל ללכת, אני מתמוגגת על מילים ראשונות או משפטים מתוחכמים (של בני שנתיים וחצי). יש לי תאומים זהים ולמרות שהם עושים דברים כאילו ביחד - כל אחד עושה את זה שונה... והשוני הוא היחוד - והיחוד הוא המרגש.
 
ללא ספק זה אחרת

לי יש כל הזמן נקיפות מצפון שאופירי לעולם לא יקבל את תשומת הלב הענקית שעומר קיבל (הוא גם נכד ראשון משני הצדדים)וברור שההתרגשות לגבי כל פעולה חדשה קיימת, אבל זה לא אותו דבר. בכל זאת, אני חושבת שהאוירה בה אופירי גדל טובה יותר, אנחנו יותר "זורמים" איתו, לא נלחצים מכל שטות , יש לו אח גדול שהוא מת עליו ובכלל כבר היום רואים שהוא עצמאי יותר.
 
כל ילד-אישיות בפני עצמה

אני מתרגשת נורא מכל דבר שגור-גור עושה. וכשאחיו הגדול אומר איזה דבר חוכמה או מצייר משהו יפה או בונה בלגו אני גם כן מתרגשת. בכלל הבנים שלי כל יום מרגשים אותי מחדש. ובכלל, מלמדים אותי להיות אמא !!!
 
ברור שעם כל אחד מתרגשים מחדש

אפילו שכבר יודעים שזה יקרה. בראשון עוד לא היה ידוע כלום (שהוא יזחל, ישב, ילך וכו´)
באלו שנולדו אחריו כבר ידענו שזה יקרה. והתרגשנו ואנחנו עדיין מתרגשים. עם כל ילד זה מרגש מחדש.
 

rlsy

New member
כן שירי אצל כל ילד מתרגשים מחדש

תראי שירי לי יש כבר ילדים גדולים. טיפלתי גם בילדים במשך 7 שנים {לא שלי}, ואני רוצה להגיד לך שכל פעם מתרגשים מחדש כאשר הילד עושה משהו חדש ולא משנה אם הוא ראשון שני או שלישי. אני אצל כל ילד התרגשתי מחדש וגם אצל אלו שלא היו שלי. זה גיל מקסים וכל דבר חדש שהם עושים מפתיע אותנו. לדעתי גילאים 1.5 עד 5 הם הגילאים הכי יפים שיש והכי מתוקים. אני מבטיחה לך שגם בילד הבא תתרגשי. ביי סיגל
 
לפעמים מתרגשים אפילו יותר ../images/Emo104.gif

עם הילד השני. לי היה לחלוטין לא ברור איך אוהבים ילד נוסף, שהרי האהבה שלי ליובל המדהימה שלי נראתה לי פשוט בלתי ניתנת לשחזור ו/אן להכפלה. והנה, מסתבר שהלב מספיק רחב לאהוב שתיים. אני מתרגשת עם מיכל בכל דבר חדש שהיא עושה, ולפעמים אפילו מתרגשת יותר מאשר עם יובל, דווקא בגלל שאני יודעת שאותו דבר חדש הוא תחילתה של תקופה כזו וכזו וכו´.
 

michal@gal

Active member
מנהל
מילד לילד ההתרגשות גוברת

עם הילדה הראשונה הייתי לחוצה, לא ידעתי למה לצפות, ופיספסתי כמה שלבים כי לא ידעתי שהם אמורים לקרות. עם הילדה השניה כבר לא הייתי לחוצה, וידעתי פחות או יותר למה לצפות, אבל הייתי עסוקה גם במתן המון תשומת לב לילדה הגדולה, אז גם פוספסו שלבים. עם הבן הקטן כבר ידעתי מה הולך לקרות, וציפיתי לכל שלב שיתרחש, והייתי פחות לחוצה עם הגדולות כי הן העסיקו אחת את השניה במקרה הצורך. אני נהנית ממנו בדרך אחרת לגמרי.
 
למעלה