אוהב ישראל
New member
יש לי שאלה לגבי חולה אלצהיימר
אשמח מאוד לשיתוף דעתכם בענין.
ובכן, קרוב משפחה שלי, בן כ- 75, אובחן כחולה אלצהיימר מזה כשנתיים.
אינני יודע כיצד מגיעים הרופאים לאבחנת אלצהיימר, האם בדרך השלילה, או שיש בדיקות שמוכיחות את המחלה.
בכל אופן, לקרובי יש נטיה קלה מאוד של בלבול אחת ל... בדר"כ התפקוד שלו תקין ומעולה, הן במוטוריקה ומוטוריקה עדינה, הן בחשיבה, הסקה, הבנה, והן בהתנהגות אישית וסביבתית. לא חל שום שינוי בין היותו בן 50 ובריא, לבין היותו בן 75 וע"פ הרופאים חולה באלצהיימר.
הנטיה לבלבול מתבטאת בעיקר כאשר הוא מספר סיפור/זכרון ולאחר תקופה (שבועות, חודשים) מספר את הסיפור כביכול לא סיפר אותו לנו מעולם.
בנוסף, לפעמים הוא שוכח מה רצה לומר באותו רגע, אבל היי... אני בן 40 ושוכח גם כן לפעמים מה רציתי לעשות בחדר הזה והזה, או מחשבה שחמקה ממני.
היינו יחד בנופש כשבועיים, ולא שמתי לב לשום דבר חריג למעט כשחשב (פעמיים) שהבית בו נפשנו הוא הבית שלי.
הקרוב אינו שוכח שמות, אינו שוכח מקרים שקרו, אינו שוכח את מקום מגוריו, סביבתו וכו'. חי את חייו ברגילות. קורא, יוצר (פיזית), משחק וכו'.
כך שהשאלות שאני מפנה אליכם, דוקא מפני שאינכם רופאים, הם:
א. האם גם אתם מהיכרות אישית חוויתם אותה דרך כמותי? האם גם לכם היו ספיקות שמא הרופאים טועים ומדובר בתסמינים של משהו אחר?
ב. הקרוב אינו נוטל תרופות כלל לעכב/לטפל במחלה. הוא קיבל אפשרות להשתמש עם מדבקות אקסלון אבל לא השתמש בהם. האם רצוי לתת לו אותם? האם כדאי לוותר ולעקוב?
אשמח מאוד מאוד לשמוע את דעתכם.
אשמח מאוד לשיתוף דעתכם בענין.
ובכן, קרוב משפחה שלי, בן כ- 75, אובחן כחולה אלצהיימר מזה כשנתיים.
אינני יודע כיצד מגיעים הרופאים לאבחנת אלצהיימר, האם בדרך השלילה, או שיש בדיקות שמוכיחות את המחלה.
בכל אופן, לקרובי יש נטיה קלה מאוד של בלבול אחת ל... בדר"כ התפקוד שלו תקין ומעולה, הן במוטוריקה ומוטוריקה עדינה, הן בחשיבה, הסקה, הבנה, והן בהתנהגות אישית וסביבתית. לא חל שום שינוי בין היותו בן 50 ובריא, לבין היותו בן 75 וע"פ הרופאים חולה באלצהיימר.
הנטיה לבלבול מתבטאת בעיקר כאשר הוא מספר סיפור/זכרון ולאחר תקופה (שבועות, חודשים) מספר את הסיפור כביכול לא סיפר אותו לנו מעולם.
בנוסף, לפעמים הוא שוכח מה רצה לומר באותו רגע, אבל היי... אני בן 40 ושוכח גם כן לפעמים מה רציתי לעשות בחדר הזה והזה, או מחשבה שחמקה ממני.
היינו יחד בנופש כשבועיים, ולא שמתי לב לשום דבר חריג למעט כשחשב (פעמיים) שהבית בו נפשנו הוא הבית שלי.
הקרוב אינו שוכח שמות, אינו שוכח מקרים שקרו, אינו שוכח את מקום מגוריו, סביבתו וכו'. חי את חייו ברגילות. קורא, יוצר (פיזית), משחק וכו'.
כך שהשאלות שאני מפנה אליכם, דוקא מפני שאינכם רופאים, הם:
א. האם גם אתם מהיכרות אישית חוויתם אותה דרך כמותי? האם גם לכם היו ספיקות שמא הרופאים טועים ומדובר בתסמינים של משהו אחר?
ב. הקרוב אינו נוטל תרופות כלל לעכב/לטפל במחלה. הוא קיבל אפשרות להשתמש עם מדבקות אקסלון אבל לא השתמש בהם. האם רצוי לתת לו אותם? האם כדאי לוותר ולעקוב?
אשמח מאוד מאוד לשמוע את דעתכם.