יש לי שאלה לכולכם!

[minci]

יש לי שאלה לכולכם!

ישבתי לי וחשבתי מה הסיבה ל "גל" היידיש"שללא ספק עובר במחוזותינו בשנה שנתיים האחרונות? התופעה חדשה וזה ברור כי אני זוכר את עצמי בכיתה יא באסיפת הורים הייתי שם עם סבא שלי ואמא סבא שלי פנה אלי ביידיש ועוד בקול רם ליד בחורה שאהבתי אני זוכר שרציתי להקבר באדמה כי לדבר יידיש היתה בעיניי בושה [כמה אני מתבייש עכשיו בשל טיפשותי...]. אולי זה נבע מרגשי נחיתות של יליד מזרח אירופה?

 

[איך בין דו]

אפשר זו תשובה

דוברי היידיש שבאו ארצה בחרו מיוזמתם לוותר על התרבות האידישיסטית ולאמץ את התרבות הישראלית בהתהוותה. זה לא היה קל ,גנזו את התרבות האידישיסטית בכמה קומות האוניברסיטה העברית בי-ם. אבל , בשנות השישים החלו לעלות ארצה יהודים מארצות המזרח שלא ששו לגנוז את תרבותם לטובת הציונות , ונקלענו בעל קורחינו לחשיפה לתרבויות לא כ"כ מובנות. לנו לא היה המסר שזה בסדר לדבר יידיש , לכן זו הייתה בושה כאילו.היום אנו מרימים גבה בתמהון ושואלים , למה לא לדבר יידיש ? והתשובה - נדבר גם נדבר , ביידיש העסיסית ביותר והמתובלת כדבעי באמרות ובגסויות של הבעלעגול'עס. לא לעסוק באובדנים !

 

[נועם סטאריק]

לא כולם וויתרו בקלות כזאת

לא מזמן נתקלתי בקטע חדשותי בשנות החמישים המוקדמות מהעיתון "לעצטע נייעס", שם הופתעתי מהדיכוי האלים של היידיש שעשו באותן שנים. תיאטראות לא הורשו להציג ביידיש אלא באישורים מיוחדים, ואישורים כאלה היו מצרך נדיר, שלא לדבר על תקצוב התרבות הזאת. אבל מה שמדהים בקטע שקראתי הוא שמסתבר שבשנים ההן לא היה שווה ליבא ספרים מארצות הברית בגלל שהמחיר היה גבוה מאוד ולא היה מי שיקנה אותם בארץ. בהסכם שנחתם בין בין גוריון לבין הממשל האמריקאי, קיבלה מדינת ישראל מלגה מיוחדת לרכישת ספרים. בן גוריון התעקש שהמילגה הזאת לא תחול על ספרים ביידיש, וקל להבין שהוא חשש שחנויות הספרים בתל אביב יוצפו בספרי יידיש מיובאים מארצות הברית.

 

[minci]

זה מזעזע!

מה שאני שומע מכם פשוט לא ייאמן! הרי בשנותיה הראשונות של המדינה היו המון יוצאי מזרח אירופה בין העולים שרובם הגדול [מתוך הכרות שלי] היו דוברי השפה! זה פשוט דיכוי בולשביקי! אם ברומניה היה קורה כדבר הזה מיד הקונגרס היהודי היה מרים קול זעקה וטוען לאנטישמיות בלתי נסבלת מצד השלטונות. לא ברור לי איך זה עבר בכזה שקט כמו שהאנטיגוניזם הארסי של הציונות עדיין חידה עבורי. עתה ברור לי כשמש שהדיכוי התרבותי של עדות המזרח היה משחק ילדים לעומת מה שעבר על תרבותה של יהדות מזרח אירופה. לא מדובר במשחק "את מי דפקו יותר" אך תארו לעצמכם שיחד עם שווארמה פלאפל זוהר ארגוב וכודומה היתה שירת יידיש אמיתית בארץ ולא רק שירים נפלאים אך שנטחנו עד דק, תוכניות ביידיש לא פעם ביובל טלנובלה ביידיש יכולה להיות אחלה רעיון:"ער האט פארלאזן שטוב מיט די קליינע קורווע!". הרשינו שידרסו אותנו לטובת מי לטובת מה? אני ממש בדיכאון מזה היידיש קרובה לליבי כמו לליבכם בוודאי מוכרחים לעשות משהו אחרת עוד 30 שנה תרבות היידיש תהיה במוזיאון יחד עם אשור ובבל

 

[חכמי צפת]

דרושה מהפכה

אם אין אני לי מי לי חיסול היידיש ושלילת הגלות הם אחד מהאבני היסוד של הציונות. הדורות החדשים והחברה כולה בארץ הפנימו אותו עמוק לתוכם. הדיכוי הזה קיים במישור הפסיכולוגי עד עצם היום הזה...כמה צעירים היום רואים בתרבות היידיש משהו רלוונטי לחייהם? דור המשך אוהבי יידיש היא קבוצת צעירים "צברים" המציעה לשנות את סדר היום של החברה הישראלית. יש ללמד שפה יהודית שנייה החל מהגן עד לתיכון (אשכנזים יידיש , יוצאי ספרד לאדינו, מרוקאים ערבית מוגרבית , וכו') יש להציל את הזהות האשכנזית שנמחקת מדי יום אצלנו בישראל . ללא זה קיומנו כאן אינו מוצדק. אסף

 

[מרדכי זיו]

../images/Emo132.gifאני חושב שגולדה מאיר לא

בדיוק הסכימה עם הדעה הזאת. שמעתי פעם שהיא אמרה שמי שלא דובר אידיש אינו יהודי

אבל זה נכון שאחד מיסודי הציונות היה לדכות את שפת האידיש הגלותית. ולהתחיל דור חדש בשפת העברית ללא מורשת העבר. אני עצמי גדלתי בבית מסורתי אבי הוא ניצול שואה ובבית דיברו אידיש זכורני שבגיל צעיר דיברתי פעם אידיש עם הורי באיזה אירוע ואנשים הסתכלו עלי כאילו באתי מפלנטה אחרת. אולי היום השתנה המצב.

 

[minci]

אני מסכים! הער BOLEGULE!

אתה לא יודע כמה אתה צודק בגלל זה אני משתדל כל שבוע לכתוב כמה קללות חביבות פה בפורום כדי שילמדו להכיר את השפה. שמעתי חדשות ביידיש ושם מדברים בשפת בית מרקחת מרגיזה ליידיש יש מוניטין חנוני ממש במהופך לה עצמה העברית יכולה לעמוד מבוישת מול הסלנג היידישאי. וודאי שמת לב לעקיצות בין החברים בנוגע לדיאלקטים השונים זה ממש לוקסוס שגם אני חוטא בו בעוונותי הרבים וחבל היופי ביידיש בחלקו נובע מהחלוקה לניבים כל ניב נותן זווית וניחוח אחר לשפה. איך זאל זיין די כפרה פון דיינע מעזינדיקסטע נויגל!

 

[fanti]

מוזר - מעולם לא התביישתי ביידיש

אולי משום שאני ילידת הארץ ומעולם לא חשתי נחיתות כלשהי ואולי, משום שאני חושבת שזה טפשי לאדם להתבייש במוצאו , כל מוצא

 

[חייםלוי]

יידיש הפריעה לי כשהייתי ילד קטן

לפני גיל 6 ואז הייתי בטוח שאמי ואחי שדיברו רק יידיש צוחקים עלי, כי הם כל הזמן צחקו. ברגע שהבנתי את השפה זה לא הפריע לי יותר. ייתכן, גם כי הורי דיברו עברית מצוינת שתמיד עוררה התפעלות. כך כשהם דיברו יידיש זה לא פגע בזהות הישראלית שלי. הם גם היו גאים מאד בתרבות יידיש וקראו הרבה מאד. אמי ז"ל היתה בקיאה מעין כמותה בספרות, כך שהשפה לא נתפשה בעיני כ"נחותה".

 

[מנקלה]

מעולם לא התביישתי ביידיש

ולהפך, תמיד רציתי לדעת עוד. לולא היידיש, הוריי לא היו מתקשרים ביניהם (האחד מפולין, השנייה מרומניה) ובבית, הגם שאבא דיבר עברית נהדרת - אימא פחות, דיברו יידיש לא כדי שהילדים לא יבינו אלא להפך, כדי להקנות לנו עוד שפה, עוד תרבות. היום אני חושבת איך לשפצר את ידיעת השפה שלי, אני מרגישה צורך עז להפוך אותה למאמע לשון בכל ההיבטים האפשריים, להבין היטב את הדקדוק וכו'.

 

[minci]

אני דווקא כן חושב שלעתים היתה קיימת

היתה קימת התיחסות ליידיש כנחותה עוד בזמנו של שלום עליכם יידיש נחשבה זשרגון שפת פשוטי העם בטח לא שפה גבוהה ונעלה [כמו צרפתית וגרמנית] . נכון הדבר שהשפה היתה לנחלת פשוטי העם אך גם גרמנית ואנגלית הן גם שפות שלפשוטי העם דבר שאינו מוריד מערכן. אגב להתייחוסות אל יידיש בזמנינו מי שיודע יידיש נתפס כחריג וודאי אם הוא מתחת לגיל 50 40 וזאת עובדה האם לא מאוחר לשנות את פני הדברים?