יש לי שאלה למנהלות האתר

היינו הך

חרש = אינו מבין דיבור ע"י שמיעה (שמיעה חלקית של תדירויות הדיבור). כבד שמיעה = מבין דיבור ע"י שמיעה (שמיעה מלאה של תדירויות הדיבור, כולל עיצורים "בעייתיים" כמו ש´, ס´, פ´). מתחרש = שמע בעבר. "לקוי שמיעה" = המצאה של הורים שומעים לילדים חרשים או כבדי שמיעה.
 

hearing

New member
להלן ההגדרות הנכונות למושגים:

מצאתי לנכון להביא בפני הקוראים את ההגדרות הנכונות למונחים: חרש / כבד שמיעה / לקוי שמיעה. לקויי שמיעה: הגדרות מתוך: "קהילת החירשים בישראל", ד"ר ישראל סלע, ד"ר אמציה וייזל, 1992. הגדרה אודיולוגית – מתייחסת לעוצמת הצליל שנדרשת כדי שאדם לקוי שמיעה יוכל לשמוע אותו. מי שסף השמיעה שלו מעל 85 דציבל נחשב על פי ההגדרה האודיולוגית "חרש". כל מי שסף השמיעה שלו נמוך מזה יוגדר "כבד שמיעה". הגדרה פונקציונלית – מתייחסת לתפקוד מערכת השמיעה כאמצעי לקיום תקשורת עם אנשים אחרים. על פי הגדרה זו אדם חרש הוא כל מי שרמת הפגיעה במערכת השמיעה שלו איננה מאפשרת לו להשתמש בשמיעה לצורך תקשורת בחיי היום יום, עם או בלי מכשיר שמיעה. אדם כבד שמיעה הוא כל מי שלמרות ששמיעתו פגומה, הוא יכול להשתמש בה לצורך תקשורת היום יום, עם או בלי מכשיר שמיעה. הגדרה חברתית – אדם חרש הוא מי שרואה את עצמו שייך לקהילת החרשים או מי שמוכר על ידי חברי הקהילה כמשתייך אליהם. כאשר אנו משתמשים במונח אנשים לקויי שמיעה – אנו כוללים גם את החרשים וגם את כבדי שמיעה. מתחרש – אדם ששמע אך איבד את שמיעתו במהלך השנים באופן הדרגתי או חד פעמי, מתקשר בשפה דבורה (אוראלית). =-=-=-=- לדעתי, ברגע שמתייחסים למושגים, חשוב מאד לדייק ולא להביא הערכות אישיות. עוד כדאי לציין, כי המונחים הללו מוכרים ומקובלים בכל העולם. חירש = deaf כבד שמיעה = hard of hearing לקוי שמיעה = hearing impared עידו ג
 
מנהלות הפורום

שתיהן לקויות שמיעה. black magic חרשת, המרחפת כבדת שמיעה, אם להתעקש על פרטים. שתינו היינו מדריכות בשמע, בעבר או בהווה.
 

LordNor

New member
גם אני מדריך בשמע חיפה, בהדרכת

מחשבים לילדים קטנים בימי רביעי שזה רק לכבדי שמיעה... ותאמינו ששמע חיפה סובל ממחסור מדריכים. מי שרוצה להציע את מועמדתו יכול לפנות לנחמה משמע חיפה... כל פניה תתקבל בברכה..(לפי מה שראיתי את ההמצב בשמע בימי רביעי אני בטוח בכך)
 

black_magic

New member
דווקא לא..

בימי שלישי, של החירשים יש מלאאאאא מדריכות... אולי זה רק בימים של כבדי שמיעה.. תהיתי, רגוע שם? בימים של כבדי השמיעה? כי השמועות אומרות שהילדים שם נורא משעממים ואין אקשן כמו בימים של החירשים..
 
אם לב ברימן היה מדריך בשמ"ע...:->

אני בטוחה שאם הוא היה מדריך בשמ"ע,אז הוא היה מדריך נפלא. יש לו פוטנציאל! כמה חבל שהוא אינו מדריך בשמ"ע..אולי יום יבוא.
 

המרחפת

New member
אני הדרכתי בשמע ת"א

בקבוצת חטה"ב בשילוב אינדיבדיאולי, כאשר הייתה הקבוצה של דברת (מה שעכשיו הקבוצה של יערה), לפני שנתיים. גם הדרכתי במשך שנתיים בקייטנות הקיץ של שמע. ההודעה של black_magic איפה היא הדריכה נמצאת למעלה
 
אני רציתי להדריך....

אבל זה היה לפני משהו כמו 3 4 שנים... לא זוכר... ואמרו שלא צריך אותי כי כבר יש להם עודף אנשים... כמה שניסית לשכנע, לא הצלחתי. אז אמרתי, אם הם כל כך לא רוצים אותי, אז אני אחרים אותם. שנתיים שלמות החרמתי אותם. ואז שנה שעברה הלכתי לאיזה 2 מסיבות... יענו הפסקתי את החרם עליהם... כי עדיין, שמ"ע זה מין בית שני...
 

black_magic

New member
וזה מזכיר לי, יניב, כנס!

אמרת שיש מסיבה בשמע החודש, לא? אז תביא פרטים..
מי מה מו??????
 

המרחפת

New member
פליקרמן

נשמע לי קצת מוזר החרם הזה- הייתה להם סיבה מוצדקת למה לא לקחת אותך כמדריך- עודף אנשים זה דבר שיוצר חיכוכים בצוות ומקשה על עבודה באופן כללי. מדוע להחרים? בלאק מג´יק אמרה שחיכתה זמן רב עד שנתנו לה להדריך, מסיבה דומה. לא לכולם נותנים להדריך, ולרוב גם מבקשים שתעבור (או שואלים אם עברת) קורס הדרכה. אתה צודק, עם הזמן מגלים שישנם סנטימנטים לשמע. בתור חניכים החוגים נראים קצת משעממים לעיתים, ולפעמים כועסים על מדריכים (לכולנו זה קרה), אבל כשגדלים, מגלים שממש כיף לחזור לשם כל פעם.
 

black_magic

New member
אה אה עדי..

בגלל זה שאלת אותי על זה באייסיק..
יניב, כמו שאמרתי לעדי, מוסר השכל בכל הסיפור הזה הוא להמתין בסבלנות! אבל מה זה משנה, עכשיו מאוחר מדי, יניבוש הוא חייל..
 

המרחפת

New member
תמיד לשאול

זה מה שנקרא מחקר מקדים. אי אפשר לכתוב על נושא מבלי לאסוף קודם קצת יותר אינפורמציה מהידוע לך, במיוחד בשביל נתינת דוגמאות....
 
אתן מבולבלות מעט....

בואו אני אסביר לכן בדיוק מה קרה. כשסיימתי את הקבוצה, יעל עדיין היתה ה.. בואו נקרא לזה "רכזת". (אין לי מושג איך לקרוא לזה...). אני אמרתי לה כבר בסוף השנה, שאני רוצה להדריך. היא אמרה שיראו את זה. אחרי זמן קצר, שלחתי מכתב עם הבקשה. אמרו שיראו מה קורה. חודשיים אחרי, גיליתי שנפתחו החוגים, ועדיין לא החזירו לי תשובה. התקשרתי ושאלתי מה הסיפור, ואת יודעת איך נדהמתי לראות את התשובה: "יעל כבר לא מנהלת את הקבוצה, ולכן הבקשה שלך לא נידונה." התקשרתי מהר אל יעל, לשאול לפשר הדבר. התשובה שלה עוד יותר הדהימה אותי: "תראה, היה ביקוש גדול. אבל רק אלה שנידנדו, וישבו להם על הוריד, זכו להדריך". אתם מבינים מה זה? זה לא מי ביקש ראשון. זה מי נדחף ראשון! את יודעת איזה מכה זה היה בשבילי התשובות האלה??? הרגשתי, כאילו לא רוצים אותי שם. מנסים לתרץ תירוצים מפגרים כדי להתחמק מהעוול שעשו. יש גם עוד משהו, שה"מכה" הזאת הייתה רק חלק ממנו... אבל אני לא אסביר עליו כי זה משהו אחר לגמרי. הקיצר, נעלבתי עד כלות נשמתי. לא רציתי לחזור לשמ"ע. שנתיים שלמות לא הזיז לי אף אחד משמ"ע. לא רציתי אפילו לשמוע על הדבר הזה. הייתי פגוע מזה מאוד, מהתגובות, ומהקרירות בה הם נאמרו. כאילו מה אני? חפץ, שמתי שהם ירצו, הם יזרקו אותו?! אבל, בכיתה י"ב החרם הזה כבר התחיל מעט להתפורר. הרגשתי, שכמה שאני כועס על האנשים בגלל הדבר הזה, אי אפשר למחוק את העובדה, שהייתי 4 שנים תחת חסותם כל שבוע. אהבתי את כל המדריכים שם, במיוחד את דרור. אז לי"ב באתי ל 2 מסיבות. זה היה בעצם הכרזה שהחרם הופסק. את יודעת איך האנשים שם, במיוחד זבולון שמחו לראות אותי? הם חשבו שהם יותר לא יראו אותי בגלל זה. אבל על זה נאמר, שצריך לסלוח גם לאנשים שפגעו בך.
 
למעלה