יש לי שאלה שקצת לא קשורה
יש לי שאלה שמאוד מעסיקה אותי.. האם להורים שחיים ומתמודדים או התמודדו בעבר עם הפרעות אכילה (אבל חלק מהתסמינים והחרדות קיימים) הסיכוי שיתפתח ילד עם הפרעות אכילה הוא גדול יותר? ואיך בעצם אפשר למנוע את זה? מה עדיף לא לעשות או להפך כן לעשות.. אני חולה הרבה שנים בהפרעות אכילה כמוני גם אימי מופרעת אכילה והיא סיפרה שעוד בהיותי ילדה קטנה בערך מהשלב שעוברים מינקות לאוכל מוצק סרבתי לאכול והייתי בררנית מאוד. וכמעט לא הסכמתי לאכול דבר. והפחד הכי גדול שלי הוא בעצם שלילדי יהו הפרעות אכילה... (אני רחוקה מלהיות אמא) אך הנושא מעסיק אותי מאוד. בברכה
יש לי שאלה שמאוד מעסיקה אותי.. האם להורים שחיים ומתמודדים או התמודדו בעבר עם הפרעות אכילה (אבל חלק מהתסמינים והחרדות קיימים) הסיכוי שיתפתח ילד עם הפרעות אכילה הוא גדול יותר? ואיך בעצם אפשר למנוע את זה? מה עדיף לא לעשות או להפך כן לעשות.. אני חולה הרבה שנים בהפרעות אכילה כמוני גם אימי מופרעת אכילה והיא סיפרה שעוד בהיותי ילדה קטנה בערך מהשלב שעוברים מינקות לאוכל מוצק סרבתי לאכול והייתי בררנית מאוד. וכמעט לא הסכמתי לאכול דבר. והפחד הכי גדול שלי הוא בעצם שלילדי יהו הפרעות אכילה... (אני רחוקה מלהיות אמא) אך הנושא מעסיק אותי מאוד. בברכה