יש לי שאלה

[ריביקי]

יש לי שאלה../images/Emo35.gif

אני אומנם עדיין הצעירה פה בחבורה ועדיין אין לי ילדים. אבל מעניין אותי להתעניין בכן ולשאול חוץ מהעבודה והילדים? שאני מבינה שיש לכן המון סיפוק מהילדים ואפילו הם החיים שלכן. מה אתן עושות יחד עם זאת למען ה"אני העצמי" שלכן? לפעמים אני שומעת את המשפט " אני עושה הכל בשביל הילדים והמשפחה אבל איפה אני בכל הסיפור? מה אם הצרכים שיש לי ל"טפח" את עצמי?" אז מה אתן עושות בנידון כדיי להנות מהמשפחה והילדים והבעל אבל בכל זאת לא לשכוח את עצמכן???? וזהו.אם בא לכן לענות אני אשמח

 

[שָרוֹנִי]

הנה אני עונה ../images/Emo3.gif

אז מה עשיתי בשביל לא לשכוח את האני ...את העצמי ... 1. הלכתי ללמוד 2. אני יוצאת מידי פעם גם עם בן זוגי וגם לבד עם חברות 3. נרשמת לחדר כושר 4. נרשמתי לקבוצת הרזיה

5. מנהלת פורום 6. ממממ..לא זוכרת יותר

 

[סאני2]

גם אני עונה....

אז ככה: יש לי תאומות בנות ארבעה וחצי חודשים. כרגע אני לא עושה כלום בשביל עצמי. רציתי להתחיל ללמוד צילום ביוני, ולהרשם לחדר כושר בשביל הכיף... אך כרגע הכל בהקפאה ... אני יוצאת מדי פעם עם בעלולי היקר (כשיש בייביסיטר). כל השאר טיולים, לימודים, בילויים פרועים, ים, מסיבות הכלללל בהקפאה. קשה לי להתנייד עם שתיים ואין לי ביטחון לנהוג כשאני איתן לבד באוטו. ונכון יש רגעים שאני נשברת ונמאס לי. אך למזלי אני מצליחה להתעשת די מהר ולהיזכר שעד לפני שנה הייתי עושה, ונותנת הכככלללל... כדי שיהיו לי ילדים. ואני מזכירה לעצמי, שזו רק תקופה שאני נמצאת במין קיבעון. ואין לי ספק שבעתיד כשהן תגדלנה. וככל שהן תהפכנה לעצמאיות יותר כך אוכל להתנתק מהן ולהתפנות לכל העיסוקים שלי.

 

[ריביקי]

דרך אגב אם את צריכה בייביסיטר../images/Emo8.gif

 

[יונע פעמונה]

אם יש לך ביביסיטר בשביל הנכד שלי

באיזור רמת גן, 4 שעות כל בוקר - אנא כתבי לי והשאירי מס' טלפון תודה תודה

 

[anat30g]

בשביל עצמי

בשביל עצמי אני נמצאת בבית, כי מירוץ העכברים התיש אותי וסחט אותי ושחק אותי. בעיקרון אני מתעמלת 3 פעמים בשבוע בחוג בשעות הבוקר. הולכת לעוד חוג - פעם בשבוע בשעות הערב. גולשת באינטרנט, מנהלת אתר, מנהלת פורום... זה בשביל עצמי, ממש לא בשביל הילדים - למרות שהפורום קשור ישירות להיותי אמא. בשביל עצמי יש לי עוזרת - אני לא עקרת בית. בשביל עצמי אני קוראת, יוצאת, נפגשת, מבלה...

 

[jole]

ואני, בשביל עצמי

ידעתי שאני לא רוצה ילדים בגיל צעיר. טיפוח העצמי התחיל הרבה לפני הילדים. למדתי, נסעתי, ראיתי חלק מהעולם, התנסיתי, חוויתי, בעטתי, השתוללתי, התפרעתי. לקראת גיל שלושים הרגשתי מלאת סיפוק, שבעה ומלאה מספיק בכדי לשים את ז'אנה בצד, לשים את האגו (ולא במובן של שחצנות) על המדף ולהקדיש את כולי ליישות אחרת.הגעתי לאימהות עם מצברים מלאים. זה לא אומר שאיפסנתי את עצמי, אבל ירדתי מדרגה בסדר העדיפויות. . תראי, גם במהלך האימהות צריכים לזכור לקחת פסק זמן, למלא מצברים, כי הרי אם הנפש שלנו ריקה ממה ניתן לילדים ואת מה נחלוק עם בן הזוג? כך שאסור לשכוח להעניק לעצמנו, אבל המינון רגוע יותר. ועוד דבר חשוב מאד. לחלוק את החיים עם מישהו שידע להזכיר לך כמה את חשובה, להזכיר לך ללכת לישון יותר מוקדם, ולעודד אותך לצאת לשתות עם חברה במקום להשכיב את הילדים לישון. אז אשרי שבורכתי ב- soul mate כזה. אז דואגים לצאת יחד לסתם ערב כייף, ולפגוש חברות לקפה. חוג קרמיקה - שזה ממש יום קדוש (ביום שחזרתי מבית החולים עם הקטן היה יום קרמיקה ובערב הייתי בדלת ללכת לחוג). הילדים הם האור של חיי, אבל האור לא נכבה כשהם הולכים לישון, דואגים להשאיר כמה נרות

 

[עדי 4]

אני משתדלת לפרגן לעצמי ורק לעצמי

נפגשת עם חברות לקפה או סתם לדבר ולשפוך את הלב. צועדת כמה פעמים בשבוע עם חברה משתדלת לצאת עם בעלי מידי פעם כדי לנקות את הראש מהבית והילדים. בשביל הנשמה אני עושה עבודות אמנות.

 

[אשת הדייג]

ורק אני לא מצליחה לעשות כלום לעצמי

היום, אחרי תקופה ארוכה נפגשתי עם המון חברות מהפורום להיות הורים, אירגנו מפגש בקפולסקי בעזריאלי והיה לי ממש כיף להיות בחברתם ואחר כך טיילנו, סוף סוף יצאתי מהבית, אני לא עובדת המון זמן ומחפשת עבודה בטירוף אני לא עושה כלום וגם לא יכולה מפני שאף אחד משני הצדדים לא מוכן לשמור לנו על הילדים, כי זה קשה להם וזיו הבן שלי גם יעשה להם המון צרות שלא יראה אותנו, ככה שאני לא רואה את עצמי יוצאת עם בעלולי לערב לבד מדי פעם אני הולכת בערב לשבת עם חברות אבל ממש נדיר ממש מבאס

 

[קרקר המקורית]

אני העצמי

אני העצמי..... הוא חשוב ואף חשוב מאוד..... צריך לטפח אותו ולהשקיע בו אחרת כל השאר (הילדים הבעל וכוללללללם) סובלים. צריך כמו ששרוני אומרת לצאת לבלות עם חברות... לעשות דברים לעצמך. אל תשכחו אפילו שאין תמיד זמן....ליצור זמן. דרך אגב גם לי אין עדין ילדים.

 

[ריגשית]

מה אני עושה עבור עצמי../images/Emo35.gif

יצירה, יצירה ועוד יצירה

 

[bell2002]

השנה הזו, כולה למען עצמי.

ב-12 השנים האחרונות נתתי מעצמי והקרבתי את כמעט כל מה שהיה לי כדי שיהיו לי ילדים. הקרבתי עבודות שונות, דוקטורט, את נפשי וגופי על מזבח הגניקולוגיה וההפריות. לאחר מכן כשנולדו ילדיי, הייתי בטוחה שלא יהיה מצב שלא אהיה זמינה. ממש סופרומן, בייתי היה תמיד מצוחצח והתבשילים על הגז, אפילו סל הכביסה היה לרוב ריק. אני ישנתי 4 שעות בלילה, אבל זה זניח. עליתי 15 ק"ג במשקל, אבל זה בגלל "האהבה". כעת יש לי שלושה ניסים קטנים ושני הורים מבוגרים שצריך לטפל בהם. לפני שנה בזמן הזה היה לי בפעם הראשונה בחיי התקף חרדה, כאבים בחזה, דופק מודבר, כאבי בטן וחוסר יכולת לנשום. הגעתי למר"מ בטוחה שאני בהתקף לב, לאחר בדיקות שונות הרופא נתן לי כדור ואבן אחד אמר לי לשכב עד שארגע וללכת הביתה. כך היה, עבר תוך חצי שעה. אבל צלצלו לי הפעמונים, והנורות האדומות. השנה אני עובדת פחות שעות, מקדישה לעצמי זמן לחוג לציור ובחדר כושר. ובעיקר מלמדת את כל בני ביתי שגם לי מותר להנות בחיים האלה. לא רק עבודה ומחויבות לכולם. והאמת? לאחר כמה פרפורים, כ-ו-ל-ם הבינו שאני לא מוותרת ולמדו לכבד את ימי החוגים שלי. ורק עכשיו, אני פנויה נפשית להסתער על הקמת העסק שלי. רק לאחר שוידיתי שבתוכי שוכנת נפש שמקבלת כבוד מכולם. וגם בעלי למד ליזום קצת רומנטיקה, לא רק לחכות שאני זו היצירתית והמפתיעה. המסקנה שלי? אם אין אני לי מי לי, בדיוק מתאים לי.

 

[ריביקי]

../images/Emo45.gifכל הכבוד../images/Emo45.gif

 

[נוי3]

כלום!!!

כבר חמש שנים שהחיים שלי סובבים סביב הילדים, אין לי יום ואין לי לילה. מדי פעם, הולכת לשתות כוס קפה ב"קופי בין", אבל תמיד לפחות עם אחד הילדים, נחשב???

 

[ריביקי]

ברוכה הבאה נוי לא כל כך נחשבבבב

ואיך את מרגישה עם זה?

 

[נוי3]

תודה

תארתי לעצמי, שזה לא כל כך נחשב - אבל יותר טוב מכלום. כרגע הילדים קודמים לכל, אולי אם המצב הכלכלי היה קצת שונה, היה לי יותר זמן לעצמי.

 

[שָרוֹנִי]

מקפיצה את ההודעה ../images/Emo13.gif

כדי שהחדשים יוכלו לענות , כי לעשות למען עצמך , זה חשוב !

 

[שָרוֹנִי]

מנסה שוב להקפיץ../images/Emo4.gif