מודה באשמה ../images/Emo10.gif
אני יודעת שאולי זה נשמע קצת דבילי (קצת?!), אבל אני באמת חושבת שאם מתים בחלום, אזי מתים במציאות. זאת בשל הקשר הבלתי נפרד בין המודע והתת מודע במוחנו. הרי חלומות, הינם פירושים שונים של דברים שאנו חושבים וחווים במציאות, וכשאדם מת בחלום, התודעה נפסקת, החמצן מפסיק לזרום בתת מודע וכך גם במודע. אולי אני מושפעת יותר מדיי מסרטי פרדי קרוגר, אבל קראתי פעם שווס קרייבן ביסס את הסיפורים שלו על מקרים אמיתיים, של צעירים בריאים (פיזית) שמתו בשינה...וכולנו יודעים לאן זה התגלגל- לסרטי "סיוט ברח´ אלם", שם הצעירים שחווים סיוטים מתים בחלום ובמציאות.