יש לי שאלה!!!!

[פ ר י א ו ר]

יש לי שאלה!!!!

מהו טקס החניכה הוויקאני? מה מתבצע בו? וכל מיני ירקות שבה לך להוסיף...

 

[מוסורסקי]

טקס החניכה הוויקני

בוויקה בעקרון ישנם שלושה טקסי חניכה, אחד לכל Degree. הם מתוארים בספר הצללים הגרדנרי שניתן למוצאו באתר sacred-texts.com. בקישור תמצאי את החניכה לDegree ה-1 מבין השלושה לפי המסורת של גרדנר. בגדול, המוטיב המרכזי של הטקס הוא מוות מדומה ולידה מחדש - כאדם חדש, וויקני, בפני הקוון (או בפני האלים, כאשר מדובר ב- self-initiation). הטקס של גרדנר מזכיר בחלקו את טקס החניכה של "אחוות הבונים החופשיים", וכנראה שאל מהם מוטיבים רבים. החניך נכנס, לרוב בלבוש יום הולדתו (או לפחות גלימה פתוחה), כאשר ידיו קשורות מאחורי גבו, בקשר אשר כולל את צווארו (לא הדוק, אך מספיק האפקט הפסיכולוגי של חבל על הצוואר כדי להרגיש מחנק) ועיניו מכוסות. החניך אז מובל לתוך המעגל אל הכהנת והכהן (כאשר לרוב מוביל אותו מי שהביא אותו לראשונה לקוון, כמו "ספונסר" כזה). אם החניך הוא זכר, אז הוא מקבל מהכהנת את הנשיקה המחומשת. אם זו חניכה - היא מקבלת את הנשיקה מהכהן. כיום יש מסורות המסתפקות רק במשיחה בשמן באזורים האלה, ללא נשיקות של ממש. לאחר מכן, נשאל החניך מספר שאלות, לרוב כשיש תשובות ידועות מראש - וכל זאת, כאשר פגיון צמוד לליבו (עוד אלמנט פסיכולוגי מרתיע). לאחר שענה על השאלות, מתירים את הקשרים ומסירים את כיסוי העיניים ומקבלים את החניך "קבל עם ועדה", ומציגים בפניו את כלי העבודה של הקוון.

 

[פ ר י א ו ר]

כאדם פרטי אין טקס?

ובאותה הזדמנות שאלה, מי יודע לעשות את החניכה?

 

[מוסורסקי]

יש מה שמכונה

self-initiation, שהוא טקס חניכה עצמי. ישנם כאלו שלא רואים בזה טקס חניכה של ממש ולא מקבלים אותו (לרוב, מדובר באנשים שעברו חניכה לקוונים במסורות מסודרות). אחרים מקבלים טקס שכזה אחרי שהם ראו את ידיעותיו של החניך (כמו למשל, ב- Corllian Wicca, כפי שמוצג באתר ה- WitchSchool. שם יש טקס חניכה עצמי רק לאחר שהתלמיד הצליח בבחינות והגיש קטעים מיומן אישי). טקסי חניכה לקוונים במסורות בהן יש את עניין הדרגות יכול להעשות רק ע"י מי שנחנך ל-Degree השני או השלישי. במסורות אחרות בהן אין את עניין ה- Degrees, כל מי שעבר חניכה יכול להעביר אדם אחר חניכה לקוון. במקרה של solitaries, הפתרון הוא לרוב self-initiation. בעיני הטקס הזה תקף ככל טקס אחר - השאלה הגדולה היא, האם האדם שמבצע אותו לעצמו אכן מוכן לזה. זו מחוייבות בפני האלים ובפני העצמי האמיתי ואין להקל בכך ראש.

 

[kitiara 6]

איזה קטעים מיומן???

לא היה שם שום דבר על יומן...

 

[מוסורסקי]

אני חושב שזה נמצא כבר בשיעור השני

זה בהחלט מופיע בחלק מהקורסים המקוונים האחרים ששם.

 

[gwizard]

לא ראיתי

שום אזכור לכך שחייבים לנהל יומן במהלך הלימוד. זה כמובן עוזר ומומלץ, אבל עד כמה שאני יודע (ואני כבר בשיעור 8) זה לא נדרש. בסוף יש מבחן מסכם שמורכב משאלות שצריך לענות עליהם בכתב (לא אמריקאיות) ושם כנראה יהיה את הקטע שישאלו על התנסויות אישיות. אלון.

 

[ebonyW]

לדעתי...../images/Emo13.gif

החניכה האישית, שנעשית בשיתוף עם האלים ולעיתים אפילו ביוזמתם, היא לא פחותה מחניכה פורמלית לקוון, ועשויה אפילו להיות גדולה בהרבה בחשיבותה. טקס חניכה שנערך ע"י האלים, דורש הרבה יותר מהאדם העובר אותו מאשר טקסי החניכה הפורמליים. לדעתי, עדיף לעבור קודם חניכה כזו ורק אח"כ לחפש טקסי חניכה רשמיים למיניהם. את הקסם צריך למצוא קודם כל בפנים ורק אח"כ לחפש בחוץ. מניסיוני, חניכה ע"י האלים עשויה להיות ארוכה, מתישה ומאתגרת בצורה שלא תיאמן, ולפעמים הפגיון שמונח על הצוואר הוא מאוד אמיתי וחד, אבל אם עוברים את החניכה הזו, החיים משתנים מן הקצה אל הקצה. כמו שאמר מוסורסקי, "המוטיב המרכזי של הטקס הוא מוות מדומה ולידה מחדש - כאדם חדש, וויקני, בפני הקוון". כאשר המוטיב הזה הנו בידי האלים, הטקס מקבל משמעות עמוקה הרבה יותר. בכל אופן, זו דעתי

Blessed Be

אבוני

 

[Justin Angel]

בדיוק דעתי.

טוב, אני לא וויקאן ולחניכה אצלי אין חשיבות בקושי, אבל עדיין. אני מאמין שגם וויקאנים וגם דרואידים החיים בארץ מקבלים את החניכה הטובה ביותר שאפשר. שום *שטויות* טקסיות מיותרת (סליחה על הצרפתית שלי), שום מסורת נוקשה שמגדירה מתי כן ומתי לא, שום קבוצות ומאבקי כוח טיפשיים שיסיחו את דעת הפאגאנים מהדרך שלהם. ככה פאגאנים מתאמצים בשביל כל מה שהם לומדים, הם מפנימים את מה שהם לומדים ולא סתם שומעים מידע שנכנס מאוזן אחת ויוצא מאוזן שנייה והם משכילים את עצמם בצורה שכבר לא תתכן במקום שבו הכל מאורגן ומסודר יפה. בקיצור, לדעתי, פאגאנים בארץ מקבלים את החניכה האמיתית.

 

[gwizard]

פגאנים בארץ....

לא מקבלים שום חניכה בגרוש. כי לרוב מכריע של "הפאגאנים" בארץ אין שום שמץ של מושג מה זה אומר להיות פאגאני. מסורת אשר מגדירה חוקים ומלמדת זה דבר טוב לכל אלו אשר לא בטוחים בעצמם לגבי הידע והיכולות שלהם. צריך לזכור שהכל פסיכולוגי, ומסגרת היא כטליסט (catalyst) פסיכולוגי מצויין שעושה בדיוק את זה. בקיצור, אני לא מסכים עם מה שאמרת. אלון.

 

[מוסורסקי]

לא כל כך מסכים איתך

לא בקשר לאם הפגנים בארץ "עברו חניכה" או "לא עברו חניכה", אלא על מה שמשתמע בין השורות של מה שאתה אומר. האם מסורת ולימודיה הם מה שמגדירים פגן כפגן? שוב אנו חוזרים לדיון על "מיהו פגן" (אחרי שכלל לא הצלחנו להגדיר מהו). אם תשאל את הפגנים שאתה מכיר "ממתי אתה פגן?", התשובות כלל לא תהיינה קשורות למסורת זו או אחרת. חלקנו, אם לא רובנו, כבר היינו פגנים בנשמה טרם ידענו כי קיימת מילה לזה, או דתות פגניות חיות ובועטות. בתור ילדים, האם לא התפעלנו ממעלליה של אתנה כחולת (או שמא בהירת?) העין, נחרדנו מכעסו של מרעיש הארץ וקלשונו וצפינו בברקיו של זאוס ביראה ופליאה? האם לא אהבנו את הטבע, כל עץ, כל פרח, כל חי (חוץ מג'וקים ויתושים

)? יש כאן אנשים שהיו פגנים עוד בטרם בכלל ידענו מה זה בכלל. רק אחר כך בא מקומו של החיפוש, שלעיתים הביא אותנו לדתות המוגדרות (פחות או יותר) שלנו. גילינו כי אחרים גם הרגישו את אותם הדברים שאנו הרגשנו - והעלו זאת על כתב, התוו דרך מסודרת. אך הכרחית? לא.

 

[gwizard]

לא הבנת אותי

לא אמרתי שמסורת ומסגרת הם הדרך היחידה לתת את הכלים לפאגאניות, אבל הם בהחלט דרך נהדרת לקצר את התהליך ולעזור לאלה שלא יכולים ללמוד לבד בגלל סיבה זו או אחרת. אלון.

 

[מוסורסקי]

בין השורות נראה כאילו

אתה גורס כאילו זה כן כך. סליחה, כנראה אני הבנתי לא נכון.

 

[Justin Angel]

אני חולק על דעתך בכבוד.

לפי דעתי חניכה היא לא משהו שמישהו עושה לך כי אתה יפה, היא מצב מסויים שהגעת עליו כי אתה בוגר מספיק, מלומד מספיק ועוד מספיק דברים מספיק. מסגרת זה נחמד וטוב ויפה, אבל זה לא משתווה בשום רמה לתנאים של לעבוד קשה עבור הכל. אני למדתי את דרך הדרואיד (וכמובן שעדיין לומד, ואלמד במשך שנים רבות) דרך מסגרת מאוד כללית ומאוד רופפת שפעמים רבות זכור לי שיצאתי מחוצה לה ועשיתי מה שהרגיש נכון. ועד כמה שזרזים פסיכולוגיים זה דבר חמוד, לפי דעתי הזרז הפסיכולוגי הטוב ביותר היא הנפש האנושית והרצון להתפתח, לגדול ולצמוח. שום דבר לא משתווה לזה. כל פאגאן יודע שהוא פאגאן רק כשהוא פאגאן, ולא צריך שום שלט גדול עם הכביד עם אורות ניאון מנצנצים ומכשפה על מטאטא שעושה מעגל לידו, אלא פשוט יודעים. ברכות זוהרות

 

[gwizard]

דעתי חלוקה

שם אמרתי שמסגרת יכול להיות טוב מאוד לרוב האנשים, אבל זה לא הדרך היחידה ! ובנוגע לחניכה, נכון, חניכה זה סמל לבגרות מסוימת, אבל גם הרבה יותר ! אמרתי את זה בהודעה הראשונה שלי ואני אגיד את זה שוב: חניכה היא מעבר לטקס סימבולי, היא התחייבות במלוא המשמעות של המילה הזאת ! וכמו שאפרת אמרה (והסכמת עם זה), ברגע שעושים את זה במסגרת מסודרת זה נותן הרבה מעבר. וראשי הקוון (בדרך כלל) לא מעבירים סתם כל אחד שלמד במשך שנה ויום חניכה, כי החניך עובר הסתכלות ובחינה מכל כוון לפני שנופל בחלקו הכבוד. אלון.

 

[מוסורסקי]

יש דווקא חסרון גדול

במיוחד בימינו, כשרוב המידע מגיע מהאינטרנט ומספרים. קרה לעיתים שלמדנו מהספר הלא נכון, מהאתר הלא נכון או מהאדם הלא נכון. זה קורה הרבה. מכאן נולדים רעיונות מגוחכים של וויקנים אשר מוכרים נשמתם לשטן, כאלו שמתייחסים בביטול לחוק השילוש או אחרים שטוענים כי בוויקה יש אל אחד. כך שאם הייתה מסגרת מאורגנת, זה היה ממתן את התופעה, במיוחד בארצנו הקטנטונת. פגנים של ימינו מתאמצים? בקושי. מעטים הם אלו שכן. איני מדבר דווקא על חברים בפורום הזה (אם כי גם כאלה יש, לדעתי), אך אתה מוזמן לראות מה קורה בפורומים רבים אחרים - הבורות, העצלנות והציפיה לתשובות מוכנות מראש הגיעו לרמות בלתי אפשריות. מסגרת, ולו עדינה מאוד, הייתה אולי נותנת כלים מתאימים לכל אלו ומנפה את אלו אשר עשו עצמם ל"לא מתאימים". "מסורת נוקשה": קצת אי הבנה של מהן המסורות הוויקניות, אך אתה עצמך אמרת - אתה לא וויקני. אמנם יש מסורות וויקניות נוקשות יותר ונוקשות פחות, אך בעקרון, הוויקה היא דת חופשיה - מאבקי כח ישנם, אך הם לא כל כך תוצר המסורות השונות, אלא של האנשים שבהם. דברים כאלו מתרחשים גם בלי שתהיה מסגרת נוקשה. דוגמאות איני צריך להביא. המסורות הוויקניות נותנות חופש פעולה גדול מאוד - לטוב ולרע. זו הסיבה שבגללה נולדו תוך חמישים שנה מסורות וויקניות רבות מאוד - וויקה היא דת אישית מאוד, בסופו של דבר.

 

[מורגיין]

אני מסכימה ומוסיפה...

את אחד האלמנטים החשובים בחניכה טקסית מסודרת ע"י קוון, וזה שהיא כוללת חוץ מהשתייכות לדת עצמה, בדרך כלל גם השתייכות לקוון עצמו. הקוון לא מאפשר לכל אדם להכנס לתוכו, ודורש תקופה של למידה והתחייבות, בדיוק להפך, ע"י דיחפת החניך להשגים, ואחריות אישית על השגיו (בעיקר המנטור הוא האחראי), ככה הקוון מעודד בדיוק ההפך משטחיות, הוא מעודד התעמקות, צמיחה, השקעה והוכחה בלתי ניתנת לערעור של השגי החניך, הוא מוודא בעצם שהחניך באמת יודע ועושה, וזה לפעמים עדיף על מישהו שקורא לעצמו וויקאני אבל בעצם מתבסס על שניים וחצי אתרים. חוצמיזה שההשתייכות של מישהו לקוון היא בעצם התחייבות של אותו מישהו לקוון הזה, מעין קשר נפשי\ ספיריטואלי בין חברי הקוון, ככה שהם לא סתם יכניסו כל אחד, וגם הגמול בסוף (של להשתייך לקבוצה מאוחדת ומגובשת שמגיעה ביחד לרמות של קרבה ואנרגיה גבוהות מאוד), שווה את ההשקעה והזמן של החניך, ברור מאליו שבמעגל כזה של קרבה הקוון לא יסתכן בלהכניס לסודותיו חינך לא מאומן ולא מנוסה... ולסיום אני חושבת שההרגשה האישית של וויקאני, בין אם חלק מקוון או סוליטרי, מאוד מעודדת חניכה, ברמה האישית והמנטלית לפחות... לבצע את הצעד הזה שאחריו תוכל לדעת שמה שלא יהיה, אתה את הצעד הגדול כבר ביצעת, וגם אם זה רק לעיניך ולעיני האלים, זה המון. אם ביצעת את הטקס כשאתה לא מוכן ולא מתוך כנות ורצון אמיתי, אלא מתוך שטחיות, אתה תדע את זה, זה שאמרת את המילים לא הופך אותן לאמיתיות, הכוונה שלך היא שעושה את זה.

 

[Justin Angel]

עם זה אני גם מסכים

קבוצת לימוד באמת במצב נוראי של חסרון בארץ (קוואנים לוויקאנים, מסדרים לדרואידים, שבטים לאסאטרו ולקלטים, והרשימה ממשיכה). אם היו כאלו קבוצות שהיו יכולות לקבל מדי פעם לפעם מישהו זה באמת היה מקל על המצב, אבל מה לעשות - אין. ולפי דעתי הפאגאן הישראלי התגבר בצורה מאוד יפה מסביב למחסור הזה בקבוצות ובמסגרת והפך להיות פאגאן שופרא דשופרא בלי זה. אני לא בטוח עם עדיפות קבוצות מסודרות בארץ או לא. אני רק יודע שבמצב הזה בלי קבוצות מסודרות הפאגאנים בארץ באמת הפכו להיות פאגאנים (ואנשים יודעים על מה אני מדבר). אז לטעמי, אפשר להסתדר בלי, אבל ייתכן מאוד והמצב הנוכחי לא נגרם מהמחסור בקבוצות אלא ממשהו אחר לחלוטין שאין לו שום קשר ונגיעה לנושא, ולכן עדיין צריך ומוצרך שיהיו קבוצות בארץ. אישית, אני הייתי חבר במסדר עד לאחרונה והחבר'ה היותר בוגרים הסבירו לי (אם כי לרוב זה היה בשלט רחוק) מה אני צריך ללמוד, איך ומאיפה ומשם השאירו את זה לי. "הניסיון להסתדר" הזה של פאגאנים בארץ הוא לפי דעתי מה שדחף פאגאנים כאן לעשות הרבה יותר מפאגאנים מחו"ל. קיצור, גאה בכולכם! ברכות זוהרות

 

[Justin Angel]

זה החסרון הגדול?

דווקא יחסית קטן ולא משמעותי לטווח הארוך, לפחות לטעמי. בסופו של דבר לא משנה כמה אינפורמציה מוטעית ו*שטויות* אנשים לומדים מהאינטרנט, הם גודלים מעבר לזה. אז מה עם מישהו אמר לך משהו באיזה מאמר באינטרנט או בספר? אז אתה חושב שהוא צודק ואתה מאמין שאתה צודק כי אתה מחזיק אותן דעות כמוהו, אז מה? בסופו של דבר אנשים מבינים בצורה זו או אחרת שהם הוטעו. בין אם זה הרבה מידע יבש שסותר את השטויות, או אם זה חוויה התנסותית כלשהי שמלמדת אחרת, או התגלות רוחנית רבת משמעות. כמו שהרברט אמר "שתמצא את האמת תידע כי מצאת אותו, היות והיא תרגיש נכונה וכאילו ידעת אותה מאז ומעולם". כמו שאמרתי, מידע מוטעה אינו בעיה לטווח רחוק עבור אף-אחד שמוכן להמשיך ללמוד, לחקור ולחפש במרץ. זה סה"כ פנייה לא נכונה באיזה צומת שאפשר בקלות לתקן כמה שנים בהמשך הדרך. ותראה, המצב בפורומים אלו ואחרים שאתם שמם לא נציין שאנשים פשוט דורשים תשובות על מגש של כסף הייתה סיבה שלעולם לא חזרתי \ הצטרפתי לאותם פורומים. המצב הזה בלתי-נסבל לטעמי ואני מאמין שכל מי שבאמת רוצה ללמוד יכול לעשות את אותה דרך ארוכה ומתפתלת שאני עשיתי במהלך השנים, ולמרות כל הפניות הלא נכונות והולכי הרגל שדרסתי, אני עדיין יצאתי לטעמי באופן מפליא במצב מאוד טוב. (לא מצב מצויין, אבל אני מתקרב לשלמות בצעדי ענק *טאומפ טאומפ טאומפ*) ברכות

 

[מוסורסקי]

המוטיב הזה קיים בידי האלים כל הזמן

הרי אנו נולדים, מתים ונולדים מחדש, באופן אמיתי ביותר לפי תפישתנו כרגע. האין זו חניכה? החיים כולם הם חניכה אחת גדולה, ושום טקס אנושי לא ישווה לה - והחניכה היא רק ההתחלה, Initiation, ולא בכדי משתמשים במונח זה. החניכה הטקסית היא כלי עזר - אם מצד ה-solitary, שלאחר הרהור ותחקור עצמי ממושך הגיע למסקנה שהוא מודיע בפני עצמו ובפני האלים על התחייבותו החדשה, או אם זה טקס חניכה בפני אנשים אחרים, שם לא לוקח החניך מחוייבות רק מול עצמו, אלא גם אחריות על אלו הסובבים אותו - לכל אלה משקל פסיכולוגי ורוחני לא מבוטל - אך עדיין נשאר בגדר כלי עזר. אם האדם אינו מוכן לחניכה, שום טקס שבעולם לא יחנוך אותו. רק עבודה קשה מביאה את האדם למקום ממנו הוא יכול להביט ולהגיד - "אני מוכן לחניכה", וגם אז, אל לא להגיד זאת. האלים הם שיאמרו לו בבוא הזמן. בין אם במסר, או בין אם האדם יגלה יום אחד שהוא רואה דברים אחרת. ברגע שעוברים את הנקודה הזו, הדרך רק אז מתחילה.