היי לרשף כשף
בני אדם מסוגלים לדעת מהי תכלית חייהם רק לאחר שעוברים חוויה מיוחדת ומסעירה. החוויה יכולה להיות בעבור אותו אדם חיובית או שלילית. וכמובן שאדם שמודע לתכלית חייו עלי אדמות יכול לבחור שלא ליישם את תכלית חייו אך בדרך כלל, לאחר החוויה המסעירה שעבר, אינו יכול שלא ליישם את תכלית חייו משום שאותו אדם עובר סוג של שינוי, עובר טלטלה רוחנית כזו שאינו יכול שלא ליישם את תכלית חייו. ובכל זאת, באם אותו אדם בוחר שלא ליישם את תכלית חייו, הוא יחוש ריקנות תהומית אשר תוביל אותו לחיפוש מתמיד אחר התכלית שבעצם, אינו צריך לחפש אלא רק לשלוף מתוכו. אני אתן לך דוגמה שסתם עולה לי בראש - דוגמה מהחיים. למשל יש אדם שאינו עשיר ואפילו דיי עני. הפרנסה קשה עליו והחובות כבדים וכו'. יום אחד הוא מרוויח בלוטו בסכום גדול. והוא בוחר שלא ליישם את הייעוד שלו בחיים (להיות עשיר) והוא סתם מחזיק את הכסף הרב בבנק מבלי להשתמש בו בכלל . ואותו אדם ממשיך ללכת לעבודה המאוסה שלו ולהרוויח פרוטות ולדאוג מהחובות הכבדים הנצברים מיום ליום. אותו אדם ממשיך ודואג ורוצה לסגור את כל חובותיו ולישון היטב בלילה בלי אף דאגה, חושב לעצמו כל הזמן כיצד ארוויח יותר בכדי שאתן לילדים שלי בגדים חדשים או ספרים לבית הספר ועוד ועוד... בעצם מה קרה פה? החוויה המיוחדת והמסעירה שקרתה לאותו אדם זה הזכיה בלוטו. והתכלית של אותו אדם זה להיות עשיר וחסר דאגות. ואם הוא מחליט להתעלם מזכייתו ולא להשתמש בכסף שהרוויח, ירגיש צורך להיות עשיר ולחסל את בעיותיו הכלכליות ולחפש דרכים לעשות זאת. אך מה שעליו לעשות בעצם, זה לגשת לבנק ולהשתמש בכסף שהרוויח. ולפי דוגמה זו, מה שאדם שהחליט שלא ליישם את תכלית חייו, ירגיש צורך ויחפש את תכלית חייו אך, כמו שאמרתי, אם ישתמש "בבנק" הפנימי שלו, יוכל לממש את תכלית חייו ולא לחפש בחוץ. נתתי דוגמה כלכלית שהיא ודאי תהיה מובנת לכל אך אפשר לתת דוגמאות אחרות. למשל, אדם שתכלית חייו לרפא אחרים או להדריך אחרים או להילחם בנגע הסמים והאלכוהול או להילחם על זכויות אדם כאלו ואחרים וכו'. ולגבי התהייה שלך שכל ייעודנו הוא לחוות על מנת שאלוהים יוכל להגשים את עצמו - כן, זו מהות החיים. ואל לך להתאכזב משום שאני טיפונת מרגישה כי את עושה הפרדה בין אלוהים ליצורי ברואיו - במקרה זה, אנחנו, בני האדם. אין שום הפרדה בין אלוהים ליצורי ברואיו למיניהם. אם תשימי לב, את בעצמך חווה חוויות בכדי להגשים את עצמך. ותזכרי שכל דבר ודבר את עושה מתוך בחירה. אפילו לא לבחור - את בוחרת. אם את חשה לעיתים כי את נסחפת אחר החיים ואחר דרמות החיים, תזכרי שזו הבחירה שלך להיסחף. כל החוויות שאנו חווים בחיים הם תוצר הבחירות שלנו והם, הם מגשימים את עצמנו. בעצם עליך לשוש ולשמוח על כך שהרי אין לך הפרדה מאלוהים ואין לאלוהים הפרדה ממך. ולגבי שגעון הגדלות שהזכרת: מתוקתי, טוב יהיה אם יהיה לך שגעון גדלות שהרי כך תוכלי להגשים ולממש את עצמך. ורשפל'ה, אם את אוהבת את עצמך, את אוהבת את אלוהים. וכרגע, בעודי כותבת אליך, אני חשה כי גם אני אוהבת אותך. ואני גם אוהבת אותי. ואת כולם. שתהיה לך שנה טובה ואגדיל את הטווח: שיהיו לך שנים טובות. (יו, אין לך מושג, כמה אהבה "נשפכת" ממני כרגע - איזה כיף שהלב רחב כל כך כגודלו של היקום)
