דגמים שעבר זמנם
חלוקת הטרנסקסואלים לראשוניים ושניוניים (primary and secondary transsexuals) הוצעה, בין היתר, על ידי חוקרים כפרסון ואובסי (1974), סטולר (1980) ולוין ולותשטיין (1981). מן הראוי לציין שהאיפיונים שיוחסו על ידי מחברים אלה לטיפוסים של טרנסקסואל ראשוני ושניוני שונים זה מזה במידה רבה ואף סותרים זה את זה. כך, הטרנסקסואל השניוני אצל פרסון ואובסי מתאים לטרנסקסואל הראשוני אצל סטולר. מכל מקום, החלוקה לטרנסקסואלים ראשוניים ושניוניים היא אחת מתוך כמה ניסיונות למיין טרנסקסואלים לתוך פרופילים במטרה לשלוט יותר בטיפול בהם, נסיונות שצצו ועלו מדי פעם בהיסטוריה של המחקר בנושא טרנסקסואליות. הרעיון הבסיסי הוא שאנשים מסוימים מציגים מאפיינים התנהגותיים התואמים טיפוס "לגיטימי" כביכול של טרנסקסואל (למשל, טיפוס VI, "טרנסקסואל אמיתי" אצל הרי בנג'מין), בין היתר כזה המתאפיין בתכונות נשיות (ההגדרה התייחסה מראשיתה, לא במפתיע, רק לטרנסקסואליות MtoF בלבד) מגיל מוקדם, התעניין בילדותו רק במשחקים וצעצועים "נשיים", נמשך מינית לגברים ושונא את איבר מינו עד כדי חוסר יכולת ליהנות ממין באמצעותו. הגדרות סטריאוטיפיות אלה, אשר לא קשה להבחין בהשפעתם של מודלים תרבותיים נפוצים עליהן, איבדו מתוקפן עם הצטברות והעמקת גוף ידע על תופעת הטרנסקסואליות על ריבוא גווניה וביטוייה, העומדת בכל הנסיונות של הממסד הפסיכולוגי והפסיכיאטרי לסגור אותה בתוך קופסאות סכימטיות. למעשה, ידוע היום שחוקרים ומטפלים דחו אנשים שהציגו התנהגות מגדרית בלתי נורמטיבית שלא התאימה לדגם הטרנסקסואליות שהם החליטו מראש שהוא היחיד שיכול להתקיים. גם גילויים אנתרופולוגיים והיסטוריוגפיים על קיומם של מודלים מגדריים שונים בתרבויות ובתקופות אחרות, התרחבות אוכלוסיית האנשים המבקשים הקלה לדיספוריה המגדרית שלהם, שינויים בתפיסות מגדריות והופעת תיאוריות מתחרות על טרנסקסואליות הביאו לזניחת החלוקה של אנשים טרנסקסואלים ל"ראשוניים" ו"שניוניים". נורה