יש לי שאלה

[cha ching]

יש לי שאלה

איך אומרים? (הדבר כבר) נֵעֵשָה (לאו דווקא בצורת הניקוד הזו, אלא איך שזה נשמע..) או נַעָשֶה?

 

[Yuvalenko]

שאלה יפה...

האם זה אומר שגם השואלת היא יפה?

ברוכה הבאה אל "ה"פורום, בהא הידיעה. לשאלתך - הניקוד הנכון הוא נַעֲשָה (NA'ASA) כיוון שצורת המקור של בנין נפעל היא נַפעל, עם פתח בנ'. בפה"פ גרונית קשה להגות שווא, ולכן יבוא חטף פתח לפי התנועה שלפניה שהיא במקורה פתח. בבינוני - נַעֲשֶה (NA'ASE). הסיבה לטעות הנפוצה היא בהיקש לגזרת נחי פ"א, כאשר פה"פ היא א' (שבדיבור יומיומי נשמעת כמו הגיית הע') ובמקרה הזה הנמכת התנועה היא לתנועת E. לדוגמא - נֶאֱכַל.

 

[cha ching]

אז למה, יובל,

בפרסומת אחת בטלוויזיה, שפרח מזכרוני מה היא נועדה לפרסם, אומרים "את הנַעַשֵה אין להשיב"...?

 

[Yuvalenko]

ואת באמת חושבת שהפרסומאי הוא אולי

אברהם אבן שושן? או שמא אליעזר בן יהודה?... פרסומאים לצערי יותר ויותר מכניסים טעויות לשפת הפרסומות, לרוב כדי שקהל היעד (בדרך כלל נוער) יקבל את המסר ויפנים אותו בצורה היעילה ביותר לחברת הפרסום. יש דוגמאות רבות לפרסומות שגויות. כמובן שיש גם שירים שגוים, אבל זה עניין אחר.

 

[cha ching]

כן, אבל אם כבר הם הולכים על שפה

א-לה-רהוטה... היית מצפה מהם שיעשו את זה נכון..

 

[r i n t]

והם עושים את זה נכון!

באמת אומרים "את הנעשֶה (בסגול) אין להשיב". ההבדל בין נעשָה (קמץ) לבין נעשֶה (סגול) הוא שהראשון בזמן עבר והשני בזמן הווה, או מה שנקרא בינוני. בגלל שבמשפט הנ"ל למילה נעשה מצורפת ה"א הידיעה - אי אפשר לנקד נעשה בקמץ. ה"א הידיעה מצטרפת לשם ולא לפועל. ולפועל בצורת בינוני יש גם אופי של שם. (כמו שמר בעבר, שומר על הבית - פועל בינוני, השומר הנאמן - שם). ולכן את הנעשה... בסגול...

 

[gitta]

מסכימה איתך רינת

שלום לכולם, מזה זמן אני נהנית לקרוא בפורום מקסים זה. תחזקנה ידיכם, העושים במלאכה. היום ירדתי קצת מהגדר וטבלתי בזהירות את בהונותי במי הפורום שלכם... ולגבי הנושא שהועלה כאן. אילו הייתי אמורה לצקת כיום את התבנית הלשונית הזאת, הייתי כותבת: "את אשר נעשה (בעבר) אין להשיב" מכיוון שמבחינה לוגית, את אשר נעשה בהווה הרי כן אפשר להשיב, בדרך כלל. אולם תבנית זאת כבר צימחה שורשים עמוקים בשפה ובתרבות, ואפשר לקבל אותה בלב שקט מהסיבות שמנית. למשל, אצל סופר ההשכלה, דוד פרישמן, אפשר למצוא צרוף מילים זה: "הנעשה אין עוד להשיב". וקרוב לוודאי שיש עתיקים ממנו בשימוש במשפט זה. http://benyehuda.org/frischmann/cohen.html

 

[or99]

תודה וברוכה הבאה! ../images/Emo39.gif

 

[Yuvalenko]

זה נכון, אך להזכירך -

כבר כתבתי זאת בהודעתי הראשונה שהיתה תגובה לשאלה המקורית. בכל מקרה אין לבטא זאת בתנועות E בתחילת המילה, וזו היתה השאלה. לגבי בינוני, כבר ציינתי זאת, ואת כמובן צודקת. לגבי ההבדל הלוגי נעשָה (עבר, קמץ בש') לבין נעשֶה (בינוני, סגול) אני טוען כי הפועל אינו חייב לבוא בזמן עבר כלל. ההבדל יהיה במשמעות - את הנעשַה אין להשיב (עבר) - מה שכבר עשו בעבר, לא ניתן יותר להשיב. הדבר חתום וגמור. "את הנעשֶה אין להשיב" (בינוני) - מה שאנחנו עושים או מישהו עושה כעת, לא יהיה ניתן להשיב בעתיד. במשמעות זו אפשר להשתמש למשל כשרוצים להזהיר מישהו שלא ימשיך לעשות את הדבר שהוא עושה, כי אין דרך חזרה ממנו. אבל שוב - אלה ניתוחים לוגיים, וגלשנו מהנושא קצת, לא?