לפעמים כן ולפעמים לא.
מאוד תלוי בטיפול. אני הרגשתי קצת חולשה אחרי 10 ימים. בגדול, לא היה נורא כל כך. אני חושבת שבטיפול שלך, לא תרגישי זוועה. הפרוטוקול שלך לא נחשב קשה מאוד (לא קל, כמובן). בדרך כלל - הטיפול הראשון הוא גם הקשה יותר, כי הגוף מקבל הלם. אחר כך, אמנם הגוף קצת יותר חלש, אבל כבר מכירים את תופעות הלוואי ויודעים טוב יותר איך להתמודד איתן. את עוברת תקופה שונה בחיים. אני חושבת שאת צריכה להקדיש לזה תשומת לב, חבל לנסות לחיות בדיוק כמו מקודם, כי זה רק יתסכל אותך. אני לא אומרת להסתגר בבית ולהיות אומללה, אבל אולי טיול בטיילת ליד הים באויר הפתוח יהיה הרבה יותר טוב מדיסקוטק צפוף. פגישה בבית קפה בשעות הבוקר, כשריק יחסית, במקום קולנוע. שימי לב רק לא לאכול במסעדות כל מיני מאכלים "מסוכנים" כמו קציפות ומוסים למיניהם שעשויים מביצים לא מבושלות, או מוצרי חלב ובשר שמקורם אינו ידוע. אם את כן אוכלת בחוץ, תזמיני משהו "בטוח" שעבר בישול ממושך כמו מרק, או לחם שיצא מהתנור או טוסט - במקום כריך מלחם שלא ברור כמה זמן הוא עמד ומי נגע בו. כשמשהו יוצא חם מאוד מהתנור, החום הורג את החיידקים, ואת יכולה להיות בטוחה שאף אחד לא נגע בזה לפני שזה הגיע אליך (כי זה חם). זכרי שזו רק תקופה של כמה חודשים. את תחלימי, ותתחילי להגשים חלומות חדשים. תהיה לך נקודת מבט בוגרת ובשלה יותר, ואת תראי שזה דווקא דבר לא רע בכלל. דרך אגב - את עושה משהו לשימור הפוריות, זריקות דקפפטיל? לפעמים שוכחים מזה במחלקות ילדים, וצריך להזכיר לרופא המטפל להפנות אותך לגניקולוג מומחה בפוריות. המון בהצלחה
