יש לי שאלה:

[KOBAYASHI]

יש לי שאלה:

האם יש עילה לשלוח ילדים שמתפרעים ברחובות (אלימות וונדליזם) לפנימיות/מוסדות גם אם הוריהם הם הורים טובים (ביטוי לא טוב. כוונתי שהילדים לא מוזנחים מלבד העובדה שהוריהם מעודדים את ההתנהגות ברחוב)??

 

[צדף האחת]

תשובה:

פנימייה היא לא פתרון קסם ורוב הפנימיות החינוכיות לא קולטות ילדים שידוע שיש בעיות של ואנדליזם, במידה וילד כזה התקבל לפנימייה והתנהגותו חוזרת על עצמה הוא מסולק וחוזר לטיפול בקהילה. במידה ואת רואה מקרים חוזרים של ילדים מסויימים הפתרון הוא משטרה מאחר וזו עברה על החוק ואז ימנו קצין מבחן והוא יהיה הגורןם המטפל והעורב בעניין.

 

[ixmix]

תלוי במקרה.

קודם כל - אם הוריהם מעודדים ואנדליזם ואלימות - הם לא בדיוק עונים על הסטריאוטיפ "הורים טובים", לא? מעבר לכך - ראיתי שאצל הרבה ילדים שמתפרעים ברחוב ישנן הרבה בעיות בבית - לא אלה ולא אלה הם עילה מספקת לשלוח ילד לפנימיה - החלטה לא פשוטה לכל הדיעות...

 

[KOBAYASHI]

אוקיי, צודקת.

העניין שאני שואל את זה הוא עניין פוליטי. אם לא תרצו לענות, אל תענו, ואני מצטער מראש אם מישהו ייקח את זה רחוק מדי, אני לא מתכוון לכך, זו רק שאלה על הממסד (מכיוון שאני ממש לא מהתחום של עו"ס, אני ביולוג ואין לי מושג לגבי מערכת הרווחה). שומעים בזמן האחרון רבות על כך שילדי המתנחלים בחברון מתפרעים, מרביצים לחיילים, עושים ואנדליזם בשווקים ואף שוברים קירות של בתים. והשאלה שלי היא איך המדינה חסרת אונים כ"כ? הלא אם הילדים מעודדים ע"י הוריהם לעשות דברים כאלו, אז למדינה סמכות להתערב ולמנוע,לא? להוציא מחזקת ההורים, להעמיד קצין מבחן, או משהו בסגנון, לא? האם במידה והמדינה לא עושה זאת אפשר לתבוע אותה על הזנחה, אפליה לעומת ילדים שכן מטופלים ע"י מוסדות הרווחה וכדומה? כי לי זה נראה שהמדינה לא ממש מתאמצת למצוא לזה פיתרון...

 

[SuperGirl 25]

ביולוג יקר,

יש המון דברים שאינך יודע שקשורים למדינה ולהתנהלות המשטרה. אותו הדבר לגבי. נראה לי שלקחת קצת רחוק את הדברים. במידה והמשטרה עוצרת נער לחקירה, לרוב נפתח לו תיק במשטרה (ולדעתי זה מה שקורה במצבים שתיארת) ואז נכנס קצין מבחן לתמונה ולעיתים יש דיון בביה"ש. אם מדובר באלימות, סביר מאוד שהמקרה יגיע לביה"ש. אני מאמינה שהמדינה רוצה לפתוח לנערים הללו תיק במשטרה, על-מנת לנסות ולהרתיע אותם. גם נערים מההתנחלויות מטופלים ברווחה, כך שאין כאן אפלייה, אלא נקיטת שיטות שונות של טיפול, בהתאם לבעיה.

 

[KOBAYASHI]

אוקיי. רק שאלתי,

לא טענתי שאני יודע הכל.

 

[ixmix]

הענין הוא שלמדינה לא אכפת מאלה.

לקח למדינה בערך עשור לשים לב לנגע הסמים האיום בהתנחלויות, וייקח להם הרבה זמן לשים לב לכך שמישהו מנצל ילדים לצרכים פוליטיים ולפעול נגדו.

 

[KOBAYASHI]

נכון, אני מסכים שלא אכפת לה,

ולכן כדי לגרום לה שיהיה לה אכפת יש את האופציה של תביעה...

 

[ג שם]

מהי טובת הילד?

הסוגיה של "מהי טובת הילד" היא סוגיה שמתבססת על שיפוט חברתי/ מוסרי- ואם תרצה, פוליטי. "טובת הילד" מוגדרת שונה בחברות שונות - ואף באותה חברה, בין תקופות שונות. בכל שלב היא מבטאת משהו מהלכי הרוח בחברה. דוגמא: לפני 50 שנה, עם גלי העליה, טובת הילד שהוריו באו מארץ "נחשלת" היתה להתחנך בקיבוץ/ פנימיה, לעבור סוציאליזציה אינטנסיבית לקראת היותו ציוני. המחיר: ניתוק הקשר עם ההורים והמשפחה. היום, בפנימיות יש תנועה לכיוון הפוך: לחזק את הקשר בין הילדים להורים גם אם ההורים נמצאים ברמת תפקוד נמוכה למדי. המדינה מתרחקת מסוגיית בני הנוער בחברון כמו מאש. בדיוק כמו שהיא מנסה שלא להתעסק יותר מידי עם ההתפרעויות של ההורים שלהם. זהו "שטח הפקר" שלאף אחד אין ממש חשק להכנס אליו. ככה זה נוח לכולם. עד שבסוף לא תהיה ברירה.

 

[האיילות בלילות]

המדינה מעוניינת בזה

וצדקת, זה אכן עניין פוליטי גרידא. החוקים שעובדים על אלפי משפחות, ילדים ועבריינים בישראל אינם חלים על המתנחלים זה מתחיל באי אכיפת החוק בנוגע למאחזים לא חוקיים ונגמר, לצערנו בילדים ואנדליסטים ומתפרעים. זה מן שד שראש הממשלה מטפח הרבה שנים וכבר יצא משליטה כך שנכון הוא שהמדינה מפחדת להתעסק איתם אבל חשוב לזכור שיש בכך בהחלט רווח משני ל"מדינה" או למי שמנהל אותה ורוצה להאט כמה שאפשר את התהליך של פינוי התנחלויות. כשההתנגדות שלהם מצטלמת יפה ועושה הרבה הדים בתקשורת זה ברור לכל העולם שנ-ו-ר-א קשה לפנות התנחלויות, לא?

 

[ג שם]

מסכימה איתך,

אלא שלא רציתי להכנס לסוגיה הפוליטית במובנה "הפוליטי" (ערבים, יהודים שטחים וכל זה), אלא שהנושא של מהי "טובת הילד" מקבל "תוכן" חדש בהתחשב באקלים החברתי. תבוא איזו אישה בירוק ותגיד שלדעתה טובת ילדיה היא לגדול בנווה יצהר ד', ובדרך חינוכה אותם היא מחזקת את זיקתם לארץ אבות אבותיהם (שכאמור, אינם אבותי). נכון להיום, האקלים החברתי נותן להם את הזכות לחנך כך את ילדיהם והשאלה של מהי "טובת הילד" שפורק כל עול על בני דודו בשוק בחברון נשאלת בהקשר זה. אידאולוגיה קיצונית מעלה לא אחת על המזבח את טובת הילדים- לפחות כך זה נראה למי שלא אוחז באותה אידאולוגיה. ראי דוגמא שונה: ילדי הקיבוץ שהתחנכו בבתי ילדים, עם "שומר לילה" שלא ממש זמין. כיום הם יכולים לדבר על הלילות עם הפחדים והחרדות. באותם הימים אף אחד לא "האזין" למה שסיפר בכי הילדים- כולם האזינו לאידאולוגיה.