יש לי שאלה

[r i n i]

יש לי שאלה

אני בהריון הרביעי שלי. את שלושת הגדולים ילדתי בבי"ח בלידות רגילות (לא נרשמו טראומות...). בלידה הראשונה קיבלתי פטידין ובשתיים האחרות ילדתי בלי כלום. מסקרן אותי נושא הלידה הביתית למרות שנראה לי שאלד שוב בבי"ח (אני לא מחליפה את הצוות בכרמל - ולא את הנוף). מה שמעניין אותי זה מה קורה אחרי הלידה, האם האם צריכה להתאשפז בבי"ח? מה קורה עם התינוק? אחרי הבדיקה הראשונה של רופא שמגיע הביתה, האם צריך לקחת גם אותו לביה"ח? באופן אישי אני לא רואה את עצמי יולדת בבית כאשר אני מרחיקה את ילדי הגדולים (שלושה בנים) מהבית שלהם, מעדיפה שאני אתרחק לצורך הלידה ואחזור אחרי שלושה ימים.

 

[mamadan]

שאלתך היא מה קורה אחרי לידת בית?

אין צורך להתאשפז, התינוק נשאר צמוד אלייך כל הזמן, אין צורך לקחת אותו לביה"ח בכלל. דרך אגב, למה הסקת שצריך להרחיק את הילדים מהבית שלהם? לידה זה דבר כ"כ נורא? הם יכולים עדיין להיות בבית, גם אם לא בהכרח להיות עדים ללידה עצמה.

 

[r i n i]

לידה זה דבר נפלא

אבל כמשפחה עם אופי דתי - זה לא מתאים לנו. הילדים בוגרים: בקיץ יהיו בני 16,13.5 ו- 8 , ככה שלא הייתי רוצה שיהיו בבית כי לידה עם כל הכבוד מלווה בכאב ואני לא חושבת שהם צריכים להיות ממש בתוך זה. תודה שהערתן את עיני. זה מעניין - אולי עוד אתחרט (אני בתחילת שבוע 19).

 

[mamadan]

זה עניין של השקפה. שיהיה בהצלחה!

 

[כרמית מ.]

תתיעצי עם אורניקי

גם דתיה, גם עם ילדים בכל מיני גילאים (אוטוטו 13 ילדים...), וגם ילדה בבית.

 

[mise]

אופי דתי זו לא מגבלה ללידת בית.

אני מכירה כמה משפחות חרדיות שיולדות בבית, עם ילדים קטנים וגדולים. לא חייבים "להיות ממש בתוך זה", אפשר להיות בחדר אחר, אפשר לקפוץ לשכנים, אם השעה סבירה. חוץ מלידה, גם החיים מלווים בכאב, בעיני עדיף שהילדים יהיו חשופים לכאב הבריא הזה של לידה מאשר שהכל יהיה מאחורי דלתיים סגורות באיזה מקום שקוראים לו בי"ח, אפוף מסתורין ומעורר פחד (מלידות). צריך לזכור גם, שלידות בית שונות מאוד מלידות בי"ח, גם מבחינת משמעות הכאב וההתמודדות איתו - איך כתוב בחתימה של כרמית? - אפילו הכאב יותר ידידותי. לדעתי זו צידה נפלאה לדרכם של הילדים שנמצאים בבית.

 

[r i n i]

תודה על התגובות

מאחר ורק עכשיו אני מתחילה לדון עם עצמי בנושא, עדיין לא עירבתי את הבעל (אנימתאת לעצמי איך יראה הפרצוף שלו...). אני מניחה שעוד אקרא על סיפורי לידת בית ואתחיל לגבש לעצמי דיעה והחלטות בעניין. אנחנו בית מאד פלורליסטי ופתוח ואני לא חושבת שצריך להראות רק עולם נפלא לילדים, מצד שני זה שינוי בתפיסה של כל הבית לגבי הלידה.

 

[אורניקי]

בעיניי, הנפלא שבלידת בית הוא ה"אחרי

הדקות, השעות, והימים שאחרי... פשוט אין מלים לתאר. ילדתי בבית "עמוס ילדים" ועם אופי דתי כדברייך, בוגרים, וקטנים, רובם ישנו, אלה שנחשפו, נחשפו במידה הראויה להם, ו-כן, הרבה יותר פשוט ובריא "להרחיק" מהבית לכמה שעות מאשר שאמא תיעלם לכמה ימים (ותחזור עם תינוק חדש). אף אחד מהילדים לא היה "ממש בתוך זה", הגדולות (20, 16) היו איתי בשלב ראשון של צירים, הבן (19) החליט לבד מתי הוא עוזב, וכך גם הבנות בשלב מתקדם יצאו לטייל, עד שקיבלו טלפון ב1 בלילה שילדתי. להתקלח במקלחת שלי, ולהיכנס למיטה שלי, מזמינה את כולם לבוא ולתת לי נשיקת מזל טוב, להירדם כשכולם מסביבי, ובלי להיפרד מהאיש. עונג.

 

[כרמית מ.]

תלוי ביולדת

לא *צריך* כלום. אפשר. אם רוצים מענק לידה צריך להתאשפז תוך 24 שעות למשך 12 שעות לפחות (מלבד כמה מקומות נדירים ומשתנים ש"מעלימים עין" מהדרישה ה-#$%# לאשפוז ארוך (כשמי שיולדת בבית החולים לא נדרשת אליו אם היא מעדיפה להשתחרר מוקדם)). אחרת - תלוי בך, וכמובן במצב הבריאותי. המיילדת לרוב נשארת כשעתיים-שלוש (ואם יש צורך אז גם יותר), מוודאת שהאם והתינוק בסדר, שאין קרעים או קרעים שהיא יכולה לתפור בעצמה, שהאם עושה פיפי, ומסוגלת להניק (אם היא רוצה) ולעמוד ולתפקד עצמאית. מומלץ שרופא יבדוק את התינוק תוך 48 שעות מהלידה - אבל אפשר לעשות את זה בבי"ח, בקופ"ח או בבית (פרטי) - ואפשר גם לא (למרות שרוב התינוקות כן נבדקים, ולדעתי זה גם כדאי). לגבי האחים הגדולים - גם כאן יש מבחר אפשרויות גדול. החל מלהרחיק אותם (הבכורים שלי היו אצל הסבים, בדיוק כפי שהיינו עושים לו הייתי צריכה לנסוע לבי"ח), דרך מישהו שיהיה איתם מחוץ לבית אבל קרוב, בלי ממש לעזוב את הבית (שינה בבית וכד' כמו יציאה לבילוי, או התארחות אצל חברים) ועד לאפשר להם להיות נוכחים בלידה (נוכחים בבית בזמן הלידה ו/או נוכחים ממש בלידה). הכל בהתאם לרצונות, לאפשרויות ולאופי המשפחה היולדת.

 

[אשכר ש]

בשאלות הנפוצות תוכלי למצוא תשובה

מה קורה אחרי הלידה מבחינת בדיקות לאם ולילוד.