ניבלו.. טעות בידך...
רייט אכן השתמש בסמים והיה במצב די חרא (עבר גירושים) בתקופת החומה אבל לא בגלל זה ואטרס העיף אותי. בעיקרון זה היה בגלל ש"יותר מדי זמן הוא לא טרם כלום להרכב, והוא ניהיה מיותר". אז בגלל לחץ מהמנהלים והמפיקים רייט עדיין מנגן בחומה. אבל מיד אחרי סיבוב ההופעות הבחור קיבל ביטה רצינית בתחת. את הפיינל קאט הוציאו בלי רייט. לא זכור לי שרוג'ר איים שהוא לא יוצא את האלבום בגלל שרייט היה, כי רייט לא היה. אבל אני די בטוח שמתישהו הוא איים לא להוציא את האלבום על משו.
וגם לקראת סוף ההקלטות של האלבום מייסון קיבל גם הוא קיבל ביטה בתחת ובשיר האחרון כבר יש מתופף מחליף. ועכשיו לשאלות החדשות שלך: 1) אז ככה, אחרי הפיינל קאט רוג'ר עזב את ההרכב (שבערך כלל רק אותו ואת גילמור באותה תקופה, למרות שמייסון אף פעם לא סולק רישמית) והלך לעבוד על אלבומי הסולו המלנכולים שלו והוא עושה את זה עד היום. יש לו אלבום קונצפט על שיחה בין נהג מונית (אדם ממעמד נמוך) לאדם ממעמד גבוה מחופש למעמד נמוך בתוך בר, אלבום זה אמור לצאת ב2004. והוא גם עובד על אופרת רוק בצרפתית ואנגלית שגם היא אמורה לצאת בסביבות 2004. אני לא יודע מה איתכם אבל אני לא מתרגש יותר מדי. גם גילמור עשה כמה אלבומי סולו אחרי הפיינל קאט, וגם רייט עשה אחד, אבל אני חושב שהם יצאו לסיבובי הופעות או משהו. מה שכן ב1985 (אחרי שכל ההליכים המשפתיים על בעלות השם פינק פלויד וזכויות יוצרים לכל האלבומים וכל זה, שבקיצור הסתיימו בזה שהחזיר של רוג'ר וכל השאר של רייט גילמור ומייסון
) גילמור החליט שמשעמם לו קצת ושהוא רוצה לחזור להופיע. אז הוא לקח את מייסון ואת רייט ואמר, "הנה.. יש לנו פינק פלויד". גילמור כתב את כל השירים, מייסון היה שם אבל לא היה לו מה לטרום ורייט הגיעו רק לקראת סוף התהליך ולא הפסיק לכתוב כלום. האלבום יצא תחת השם A Momentary Lapse of Reason ב1987 והיה להצלחה אדירה. הוא מכר 15 מיליון עותק ופינק פלויד שוב היו בכותרת. אף אחד כנראה לא שם לב שואטרס לא שם. לדעתי אגב, האלבום חלש למדי. אבל מצד שני, אני לא אוהב סינט פופ.
החברה הזקנים יצאו לסיבוב הופעות ענקי (אחד הגדולים אי פעם למען האמת) ועשו בוחטות של כסף. מייסון רכש אוסף מכוניות פרטי. גילמור החל לאסוף כיתרות (ווילות). ורייט בטח קנה עוד סמים. חח.. סתם לא.. הוא היה נקי. אבל אין לי מושג מה הוא עשה עם הכסף. את סיבוב ההופעות המצועצע הזה סיכם האלבום החי The Delecate Sound of Thunder שאותו לא קשה מדי למצוא בחניות. אז יופי, גילמור הוכיח לזקן הממורמר (ואטרס) שהוא יכול בלעדיו ושהשם פינק פלויד מוכר יותר טוב מהשומר רוג'ר ואטרס. אז הוא לקח הפסקה. הוציא עוד אלבום סולו ונח לו. באותו זמן נכנס לקשר עם פולי סמסון שעד היום היא חברתו (הם החליטו לא להתחתן). חשבנו שהסיפור נגמר, אבל לא! לגיטריסט המזדקן (גילמור) לא די! ב1993 הוא החליט ששוב פעם קצת משעמם לו וצילצל למייסון ורייט שוב ואמר, "חבובים, אנחנו חוזרים..." הם אמרו "מה שוב?" והוא אמר "כן". אז הם שוב נכנסו לאולפן (שאגב היה פרטי של גילמור וממוקם על יאכטה, באולפן משתמשים גם היום אומנים מסויימים כדי להקליט). הפעם רייט הגיע בזמן והוא כתב יחד עם גילמור מוסיקה לשתי קטעים אינסטורנטליים ולחן לעוד קטע שאותו כתב אנטוני מור. עוד שותפים באלבום היו פולי סמסון, חברתו של גילמור, ניק לארד קלוייס, ובוב אזרין עוד מימי החומה. האלבום הזה לדעתי הרבה יותר טוב מקודמו ומכיל כמה קטעים ממש ממש יפים. באלבום הזה גילמור באמת הגיע לבשלות כגיטריסט ומראה את הגאונות שלו בכל מה שקשור לפרזויאלוגיה, פשוטה, אבל יפה. הם שוב יצאו לסיבוב הופעות ענננקיייי (הפעם אפילו יותר גדול מהקודם) ופיצצו את כל העולם. הם סבחו איתם 53 מסאויות לכל הופעה ורשימת הקניות הייתה ענקית. הון לייזרים משוכליים ואורות, מיליון אביזירים משונים ותחכומי סאונד. החברה האלה הרימו את אחד מסיבובי ההופעות המושקעים ביותר (והיקרים ביותר) אי פעם. וכרגיל עשו הון כסף. הם הופיעו ביחד עד 1996 בערך אם אני לא טועה. והוציאו ב1994 עוד אלבום חי בשם Pulse. אלבום נפלא, עם איכות סאונד מעולה, ביצועים מרשימים, וכל מה שחסר זה קצת יותר מהתקופה של 69-72 (דיהנו, אטום הרט מדר ומדל בעיקר). אז זהו. הם שוב עשו את זה. מיליונרים מבוססים. אנחנו ישבנו וחיכנו שההיסטוריה תחזור על עצמה, אבל לא. ב2001 פינק פלויד התפרקה רשמית. הם הוציאו אלבום אוסף רשמי (Echoes) ובזה סיימו את היום. ולשאלתך: לא, פינק פלויד לא מופיעים היום. אבל רוג'ר כן, יש לו סיבוב הופעות החורף באריופה אפריקה ומדי פעם הוא נוהג להופיע באפריקה. ולגילמור יש הופעות מזדמנות פה ושם. 2) עניתי על זה בסיקור הלא קשור מעלי. אבל חוץ מפומפי ואלה יש ציינתי יש גם את התקליט השני באלבום Ummaguma, אלבום הופעה לחומה בשם Is There Any Body Out There ו... זהו.
. 3) כמעט כל חובב פינק פלויד מושבע חיפש דרך ליצור קשר עם אליליו האהובים. אך הזכות שמורה למנהלי אתרי מעריצים בכירים בלבד (במקרה הטוב)וחברי ומדי פעם אפילו איזה עיתונאי. זהו... פיו... ביי..