דווקא אני בקשר עם חברים מתקופת
ביה"ס יסודי. החברים הטובים שלי הם דווקא אלה מפעם... אני לא חושבת שמישהו מצפה שזה יעבור לי...כי אני פשוט יודעת שזה לא עובר...זו לא מחלה ויראלית. פעם היה לי קטע עם חברה "זמנית" , כלומר מישהי שהתחברתי איתה בכיתה י' והיינו חברות "טובות" תקופת מה. יום אחד ישבתי איתה בהפסקה וסיפרתי לה משהו והייתי צריכה להגיד במהלך הסיפור את שמי ו...נתקעתי. אז היא אומרת לי "מה , את לא יכולה להגיד את השם שלך?" ואני כמו מטומטמת עניתי: "לא...לא" במין טון מתנצל כזה.... זהו , החברות הזו לא החזיקה מעמד הרבה זמן ואני חושבת שאחת הסיבות היא שלא היתה לה סבלנות וסובלנות לדיבור שלי. אני חושבת שאם הייתי פוגשת אותה היום הייתי מרגישה לא בנוח....מצד שני , אם הייתי פוגשת אותה אז ככל הנראה לא הייתי אומרת שלום , אני פשוט לא אוהבת אותה בתור בן-אדם.