אז זהו ש...
קודם כל, אני חדשה בכל הפורומים והצ'טים למיניהם, הרבה בגלל שאני בדרך כלל עובדת על מקינטוש וכל העסק שם קצת בעייתי, עכשיו יש לי לפ-טופ חמוד, הרבה בגלל שאני מתחילה ללמוד וגם רוצה להתחיל לכתוב ספר, שאויה - מדבר הרבה על מערכות יחסים בינו לבינה וכאלה, נראה לי שמצאתי את הפורום הנכון, אז - תודה. תודה גם על זה שאני רואה שאני לא לבד בלהיות לבד. ויש הרבה סיבות. אבל הראשונה והאחרונה לזה היא שאני בוחרת להיות לבד. אני מפחדת להכנס למערכות יחסים גם בגלל שגדלתי בבית לא משהו - הורים גרושים מגיל 14 וגם בגלל שאורח החיים שלי מסתובב על זה שאני לבד. ובאיזה שהוא מקום טוב לי עם זה, כי אם לא היה לי טוב, הייתי עכשיו עם משהו. הייתי מפסיקה עם הבררנות, הייתי זורמת יותר, הייתי מפסיקה להידלק על אילו שבפנים בלב, האינטואיציה אומרת לא להתקרב אליהם. בסופו של דבר, אין לנו את מי להאשים במצבנו חוץ מאת עצמנו. מי שבונה את החיים שלנו זה רק אנחנו, ברגע שניתן לנסיבות אלו או אחרות להיות "גורם", זו סתם בריחה. אין דבר כזה שמנה מידי, אין דבר כזה בנים מעדיפים בלונדיניות, לא כולם אותו דבר ולא לכולם אותו טעם. מעבר לזה שמאוד יכול להיות שפשוט עוד לא פגשתי את האדם הנכון, בזמן הנכון, במקום הנכון.