יש לנו בעית שפה קטנה....

[אשת הטייס]

יש לנו בעית שפה קטנה....../images/Emo104.gif

אנחנו גרים באלברטה - קנדה, לפני כשבועיים שבנו מביקור נפלא בן 6 שבועות בארץ, אורי בת השלוש עוברת כעת תקופה מאד קשה, לאחר 6 שבועות בהם היא קיבלה המון אהבה ותשומת לב מהמשפחה והחברים אנחנו חזרה לשיגרה, מאד קר בחוץ ויורד שלג וזה לא תורם לשיפור מצב הרוח שלה שהוא מאד ירוד, יש לה בארץ בן דוד שקטן ממנה בשבועיים והם בילו המון זמן ביחד והעברית שלה מאד השתפרה, בן זוגי אינו דובר עברית ולכן כשהוא נמצא בבית אנחנו מדברים אנגלית אבל מאז שחזרנו היא לא מוכנה לדבר אנגלית, אבא שלה מתוסכל - כי הוא לא מבין מה היא מבקשת, והיא מתוסכלת כי הוא לא נענה לדרישותיה ( משום שהוא אינו מבין כמובן ), אותה הבעיה קיימת כשהיא משחקת עם חבריה שכולם דוברי אנגלית, אני בטוחה שעם הזמן היא תלמד לעשות את ההפרדה בין שתי השפות ותבין עם מי לדבר באיזו שפה אבל השאלה שלי היא מה לעשות בנתיים ואיך לנסות לשפר את מצב הרוח שלה, לצערי היא לא הולכת לגן ולא רואה הרבה אנשים ( אנחנו גרים בעיירה מאד קטנה ) והיא כל הזמן רק נזכרת באירועים שקרו בארץ ומבקשת ממני לנסוע ולבקר את סבתא, גם לי מאד קשה גם ככה לחיות רחוק מהמשפחה אבל אני מבינה כמה לה עוד יותר קשה כי היא לא ממש מבינה למה היא שוב רחוקה מכולם. אני אשמח מאד אם יש למישהוא רעיון מה לעשות בנידון, תודה מראש כרמית

 

[מרב של נועה ועומר]

שיפור מצב הרוח

הי כרמית, גם אצלנו כל חזרה מביקור בארץ היא משבר ונועה (בת 4) מתגעגעת מאד לתשומת הלב הרבה ולאהבה שהיא מקבלת מהמשפחה והחברים בארץ. בביקור הקודם (בגיל 3) גם נועה דיברה רק עברית במשך כמה ימים כשחזרה אבל מהר מאד הבינה שכדי לתקשר עם החברים צריך אנגלית ועברה לאנגלית. אנחנו מדברים בטלפון עם המשפחה ועכשיו רכשנו מצלמה מיוחדת למחשב שמאפשרת לראות את סבא וסבתא כשמדברים איתם. זה להיט. בכל שיחה עם הארץ נועה מבקשת שיבואו לבקר אותה ומבטיחה שהיא תבוא "ביום שישי או שבת". אנחנו קוראים הרבה בעברית ומדברים הרבה על ישראל ועל המשפחה, וגם גולשים בhop ובאתרים ישראליים אחרים לילדים. אבל זה באמת קשה. אין מה לעשות - האהבה הזו חסרה להם. ביחוד בצפון אמריקה שרוב האנשים די קרים ולא ממש מחבקים ונוגעים (ולפעמים טוב שכך...) אנחנו תמיד מדברים כאילו אנחנו נמצאים או טו טו לפני ביקור בארץ, כמובן בלי לומר זמנים מדויקים, וכך הנוכחות של המשפחה בישראל מאד חיה בזכרון של נועה, ובעצם מלווה אותה בחיי היומיום.

 

[heli1234]

../images/Emo24.gifצרת רבים חצי נחמה...

גם אצלנו יש בעית שפה. אנחנו עברנו לארה"ב לפני חודשיים עם ילדה בת 4 (מעין). מעין דיברה עברית ברמה מאד גבוהה ותמיד אהבה להשתתף בגן או בכל פעילות. לאחר המעבר ומכיוון שעדיין אינה יודעת אנגלית היא התחילה להתבייש כשמדברים אליה או להפריע משעמום כשיש איזו פעילות משותפת בגן. היא מתחילה לקלוט את האנגלית אבל מתביישת להשתמש בה בגן (בבית היא "מקשקשת" די הרבה בכאילו אנגלית). מה שאני עושה בנדון זה רק להיות שם בשבילה. אני מבלה איתה כל יום אחרי הגן. אבל בשום אופן אני לא מוכנה להיות המקשרת בינה לבין חבריה אם היא משחקת עם מישהו ורוצה לומר לו משהו. זה משהו שהיא תצטרך להתמודד איתו לבד. עצתי לך היא פשוט להסביר לבתך למה חזרתם ושזה בסדר להתגעגע. גם אותי שאלה מעין כשהגענו לכאן בדיוק בחודש פברואר הקפוא למה היינו צריכים לבוא למקום הקר הזה (אנחנו נמצאים בפילדלפיה). אז הסברתי לה שלא כל הזמן זה ככה כאן ושעוד מעט יהיה נעים ונוכל ללכת לכל מיני מקומות מענינים בשבילה. אני גם מדברת הרבה עם עם המשפחה דרך תוכנת המסנג'ר וככה היא יכולה להראות להם את כל החוכמות שלה וגם משהו מענין שאני קונה לה מתנה. זה די עוזר לגעגועים גם לה וגם לי. בקשר לזה שהיא מדברת עם בן זוגך בעברית והוא לא מבין. אם לא תעשו מזה ענין זה יעבור לדעתי. היא מנסה להפעיל את כוחה בנושא הזה. זה לגיטימי. צריך להראות לה שאנחנו לא נשברים ושפשוט אם היא רוצה לתקשר איתו היא צריכה לדבר אנגלית. מקווה שתקופת המעבר הזו תסתיים במהרה ובקלות. ביי חלי

 

[אדמתי]

בהמשך לבעיית שפה

היי אנחנו גרים שלוש שנים בקייפ טאון ואני חייבת לומר שזהו הגיל שילדים יכולים ללמוד כמה שפות ובקלות גם כשאנחנו חוזרים מביקורים בארץ גאיה שלי רוצה לדבר יותר עברית וזאת למרות שזו השפה שאנחנו מדברים בבית אבל הגן החברים ובעצם כולם סביבינו מדברים רק אנגלית אז המצב רוח עובר עם מילות עידוד והמון פעילות כייפית וכמובן הגן שאין פשוט ברירה צריך לתקשר והיא מדברת נפלא אנגלית ומבינה הכל גאיה רק בת שנתיים וחצי אבל אוצר המילים שלה עצום כי הכל היא יודעת בשתי השפות אז המון סבלנות ואורך רוח זה יעבור אני יועת הפרידות מהמשפחה והחברים בארץ קשות כן הן קשות גם עבורינו הילה

 

[אשת הטייס]

../images/Emo42.gifהמון תודה לכולן../images/Emo20.gif

על הנסיון לעודד, אני שמחה לראות שבסך הכל הילדה שלי עוברת משבר נורמלי שקורה לכולם, גם לנו יש את המצלמה שמחוברת למחשב רק שלמשפחה שלי אין וזו בעיה כי אורי לא יכולה לראות אותם ( אני מקווה שהם ירכשו אחת בקרוב זה בהחלט יכול לעזור ), לאורי יש גם קומפי 2 שמתחברים לאינטרנט ויש שלל משחקים ופעילויות בעברית ( מומלץ מאד ! ) וחוץ מזה, כן...נשאר רק לקוות שזה יעבור לה מהר והיא תחזור לשיגרה. המון תודה לכולכן, אני שמחה למצוא אוזן קשבת בפורום הנהדר הזה !