יש לנו תיש...

יש לנו תיש...

טוב אז לא. אבל יש לנו בן!!! יש לנו בולבול!! ויש לנו עשרים אצבעות, שתי ידיים, שתי רגליים, אף (סולד!!), שפתיים, עיניים, אזניים, מוח, שתי כליות, מעיים, עמוד שדרה, לב, כבד, ועוד כל מיני דברים שאני לא זוכרת. ובקרוב אסרוק כמה תמונות וגם זה יגיע. נשיקות אני
 
../images/Emo45.gif נשמע נפלא!!!

מה קורה איתך עכשיו? את בבית ההורים? הם מקבלים את ההריון? או מתעלמים ממנו? מה התוכניות אחרי הבר-מצווה? את נשארת? מחפשת בית? עבודה, אני מניחה שלא... <נאוה - סקרנית נוראאאאא> וגם מידע שאולי קצת יאכזב: האף הסולד - יש לכל התינוקות
הוא מאפשר להם לינוק וגם עושה אותם כל כך חמודים, שאנחנו נישאבים לטפל בהם ולתת להם תשומי
צורת האף מתעצבת בגיל ההתבגרות, כחלק מהשינויים הגופניים של התבגרות
מצטערת, יש לו סיכוי טוב לאף המשפחתי
מחכה לשמוע...
 

akshy

New member
סופה-שיהיה במזל טוב! ולנאווה....|כן

מישהי הביאה קישור לאתר שנראה מעניין, יש בו גם על החינוך הבייתי. אם כבר ראיתם-אז סליחה. שיהיה לכם מה לקרוא בסוף השבוע. אתר מעניין
 
אז ככה, וגם פוטו רצח

אני אצל אמא עכשיו, מתארחת. באתי רק לשבוע, ביום רביעי אני חוזרת, ואז עוברת לניו יורק סיטי. קיבלתי שם הצעת עבודה בחברה ישראלית... וזהו. ההצעה לא מדהימה, גם לא התפקיד, וגם ממש לא בא לי לעבור ולהשאיר את האיש הנחמד שלי מאחור אבל... זה מה יש. בכל אופן, הנה תמונה של הבייבי, שבינתיים אני קוראת לו מישמיש עד שיימצא שם הולם.
 
אז את הולכת ללדת אזרח אמריקאי?

סופה, ככה מוותרת על ההטבות של החד הוריות בישראל?
צוחחחחחקת!!!
זו הדרך הקלה ביותר להיות זכאית לגרין קארד
אני פשוט כל הזמן הייתי עם רושם שאת רוצה לחזור ולהישאר כאן. אח"כ יצאתי קצת מבולבת... את כותבת: ´קיבלתי שם הצעת עבודה בחברה ישראלית... וזהו. ההצעה לא מדהימה, גם לא התפקיד, וגם ממש לא בא לי לעבור ולהשאיר את האיש הנחמד שלי מאחור אבל... זה מה יש´ אני תוהה: למה בחרת בדרך הזאת? לאן נעלמו התוכניות לחזור וללדת כאן? האם זה בגלל התנגדות המשפחה? אם את נפרדת מהאיש שאיתך כרגע, האם תהיי לגמרי לבד בניו יורק סיטי? מה יקרה אחרי הלידה? זו חתיכת טיסה מארה"ב לכאן רק בשביל שבוע, גם בלי הריון. למרות שאת בחלק ההריון הבטוח ביותר לטיסות, זה נשמע קשה למדי... אם את חשופה להתנגדות במשפחה, אם החלטת ממילא לחזור לשם ועוד לאחר זמן קצר כל כך, וכיון שהבנתי מדבריך, שכסף לא ממש נוזל לך מהאוזניים, אני תוהה מה גרם לך לא לוותר על בר המצווה ועל הביקור כאן (יענו, לדחות את הביקור עד זמן מה אחרי הלידה). אם אני מתערבת מדי, אני מרשה לך לומר לי: נאוה תשתקי!!! לא עניינך!!! <נאוה דואגת מאוד לסופה וממש לא מבינה את המהלכים> ובלי שום קשר לתהיות שלי, אני מאחלת לך המשך הריון קל ונעים כאן או שם...
 
זה קצת יותר סבוך

התכנית לחזור וללדת כאן היתה תכנית מגירה. אכן, בסופו של דבר אני מאוד רוצה לחזור ולחיות בישראל אך מצב השוק כאן ומצב הכלכלה גרוע מאוד ואיכשהו להיות תלויה באמא שלי, לחיות כאן איתה (אם אחרי יומיים היא כבר מוציאה אותי מהכלים) זה באמת המוצא האחרון ביותר. המשפחה שלי לא, ומעולם לא היתה ולעולם לא תהיה, משפחה תומכת ומפרגנת, זאת עובדה. אני חזקה יותר כשאני רחוקה מהוריי וכשאני עצמאית. לוותר על העצמאות הזאת ולחזור הנה בראש מורכן כאשר אני זקוקה להם פשוט לא מתקבל על הדעת אם יש בכלל אפשרות אחרת. קיבלתי את הצעת העבודה, הם יודעים על ההריון, וזה מאפשר לי לשרוד בכוחות עצמי בלי טובות או תלות באף אחד וודאי לא מהמשפחה, ולכן זו הסיבה הכי טובה להשאר בלי להשאיר מאחור את כל מה שיש לי ולחזור חסרת כל כדי לגור עם אמא. אני לא ממש נפרדת ממנו, אני פשוט משאירה אותו במרחק ארבע שעות נסיעה וזה לא ממש מה שרציתי לעשות אבל בימים טרופים אלה אני אלך אחרי העבודה כי פשוט אין ברירה אחרת. וכן, אני אהיה לבד בניו יורק סיטי אבל אני בטוחה שאכיר שם אנשים ויהיו לי חברים ולאט לאט הדברים יסתדרו. ולגבי הבר מצווה, זה נורא פשוט. אחי הקטן הוא אחד הדברים הכי חשובים שיש לי בעולם הזה והוא חוגג את בר המצווה הזאת בעיקר בשבילי. אין שום סיכוי בעולם על אף מצב כלכלי וההריון שהייתי מפסידה את הבר מצווה. מקווה שהסברתי קצת את הבלגן :)
 
../images/Emo45.gif הבנתי!! סידרת לי את הבאלגן ../images/Emo13.gif

אני מברכת אותך שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, ועד שתמצאי חבר/ה/ים בניו יורק סיטי, אנחנו כאן כדי להקשיב ולתמוך בהצלחה!!!
 

קורין1

New member
איזה מתוק......

שמעתי שעכשיו יש אפשרות לאולטרסאונד תלת מימד וציבעוני, האם זה נכון? אני שמחה שאת בארץ ושמחה על הצעת העבודה שקיבלת. המון הצלחה.... באהבה
 
סופה

המון זמן לא הייתי פה ופספסתי את שובך ועכשיו גם יש לנו בן. אני שמחה אתך, וטוב שאת כאן(אני לא הבנתי אם לתמיד) ומצאתי לך שם מנדרין ככה לסתיו בנתיים מה דעתך? שתהיה שבת נפלאה.
 
בדיוק כתבתי

שהחלטתי על השם מישמיש בינתיים, מישמיש ולא משמש, פשוט מישמיש. הוא כבר מוצץ אצבע הפיצי. בכל אופן אני פה לביקור קצר, בג´ט לאג היסטרי עייפה ורצוצה ולא ישנה, אבל מאכילים אותי!! ומחר הבר מצווה ואחרי זה אולי נירגע קצת. נשיקות לכולם אני
 
../images/Emo6.gif חוויות ? משו ?

ואיך הייתה החגיגה? והפגישה המשפחתית המורחבת? ומה שלום המישמיש? והגוגואים?
 

רותם111

New member
מזל טוב לסופה ../images/Emo65.gif

סופה מזל טוב על מישמיש. אני שמחה שיש לך בן, חבר וירטואלי למייקי. באיזה שבוע את? אני בשבוע 28. אני מסכימה איתך ךחלוטין לגבי החזרה ארצה. זה ממש לא הזמן. אם הייתי יודעת לפני כמעט שלוש שנים (כשחזרתי ארצה) מה שאני יודעת היום, לא הייתי חוזרת. עדיף לחכות ולחזור לכאן כאשר יש קצת מזומנים בכיס ועבודה מובטחת. בכל מקרה, תהני מהביקור. שתהיה חגיגת בר-מצוה מוצלחת.
 
למעלה