יש מחקר הבוחן פעילותהמוח בעת תחושת הומופוביה?

[ספר יקר]

יש מחקר הבוחן פעילותהמוח בעת תחושת הומופוביה?

הכוונה לבדיקות דימות כמו fMRI וכד'.

שאלה נוספת דומה:
האם בדקו קשר בין פעילות המוח בעת גירוי הנובע מחשיפה ל"משהו חמוד" (עפ"י תשאול רחב של אנשים/כל קריטריון מקובל אחר) לבין הפעילות במוח בעת גירוי מיני? אני שואל, כי הרבה פעמים ברור שיש חפיפה בין השניים (לדוגמא, נשים מוצאות גבר כ"חמוד" וגם נמשכות אליו מינית הרבה פעמים). השאלה שלי היא, איפה במוח נעשית ההפרדה.

תודה

 

[Sophalin]

תגובה

אני לא חושב שהומופוב יתנדב להבדק למחקר כזה כך שאין לך ממש דרך לבדוק את זה.

בכל מקרה מה שכן ידוע (לי לפחות ממשו שקראתי לפני כמה זמן) זה שה"חשש" וה"דחיה" של האדם מפני מישהו השונה ממנו הוא משהו גנטי.
כלומר קיים מנגנון (הישרדותי?) מסוים שגורם לך לחוש דחיה ממה ששונה ממך. הדחיה הזו באה לידי ביטוי בפחד או בשנאה כלפי אותו אדם.

הומואים לצערינו נתפסו בחברה הפרו-מודרנית כנכים, פגועים או סתם יוצאי דופן ונרדפו (ועדיין נרדפים) בשל כך.
המנגנון הוא אותו מנגנון.

 

[ספר יקר]

אפשר להגדיר מחקר כזה כבודק פעילות המוח

באופן כללי, בחשיפה למגוון רחב של גירויים, ושהשותפים למחקר יהיו מכל קשת המינים, והנטיות המיניות. מתוכם תבדק במיוחד הקבוצה של הסטרייטים ובמיוחד פעילות המוח שלהם בעת החשיפה למשהו בעל אופי הומוסקסואלי.

כן, ד"ר רועי צזנה כתב פעם על הפחד כתוצאה מגנטיקה בבלוג שלו:
http://www.hayadan.org.il/fearless-kids-206105/
(הדבר היה לי עצוב, הוא שכברירת מחדל המשתתפים במחקר היו לבנים, ואפילו לא טרחו לציין זאת, כי זה הרי ברור..

)

אבל דווקא בהקשר המיני אין הסבר:
"...מעבר לכך, כאילו כדי להדגיש את מורכבותו של המוח האנושי, נראה שילדי תסמונת וויליאמס אינם חפים לגמרי מדעות קדומות. הם אמנם לא ייחסו חשיבות לצבע העור, אך הפלו באופן מובהק בין נשים וגברים. במילים אחרות, הם עדיין היו חשופים לפיתוח סטריאוטיפים המבוססים על מין, אך לא על גזע."

ואם למישהו יש תשובה בנוגע לשאלה על ה"חמוד"-אשמח לשמוע

 

[רון סי]

"הומופוביה" זו הגדרה פוליטית

כמו "שוביניזם" וכמו "גזענות" וכדומה. זו לא הגדרה ביולוגית או רפואית.
כל מתאם שתמצא לכאורה בין פעילות במוח לבין מה שאתה תגדיר כ"הומופוביה" יהיה תלוי בהשקפות הפוליטיות שלך (או של החוקר). כך שאין הרבה משמעות לקביעות האלה.

 

[ספר יקר]

"הומופוביה" שימשה מושא למחקרים רבים

מתוך ויקיפדיה, בערך "הומופוביה"

במחקרים שנערכו על עמדות החברה כלפי הומואים ולסביות התברר שהומופוביה נפוצה במיוחד אצל אנשים שנוטים לדפוסי חשיבה דיכוטומיים, כאלה שאינם יכולים לשאת עמימות, אי-בהירות ואי-ודאות. נמצא גם קשר מובהק בין אנשים שהם חסרי ביטחון כלפי המיניות של עצמם לבין עמדות הומופוביות (התקה). במחקרים שונים שערך ד"ר ג'ורג' מ. דרק[9], חוקר ומרצה באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, ‏‏הוא בדק את הקשר בין משתנים דמוגרפיים והומופוביה, ומצא מספר מאפיינים הקשורים לעמדות הומופוביות: אנשים שלא הכירו הומואים ולסביות באופן אישי, אנשים בעלי אוריינטציה דתית, אנשים בעלי נטייה לסמכותיות ושיפוטיות, אנשים בעלי רגשות אשם בנושאים שונים הקשורים למיניות, אנשים בעלי השכלה נמוכה יחסית ואנשים בעלי תפיסות תפקיד נוקשות. גם גיל נמצא כגורם הקשור לעמדות הומופוביות כאשר מבוגרים נטו לגלות ביטויים הומופוביים יותר מאשר צעירים. ככלל, מהמחקרים עלה כי גברים נוטים להחזיק בעמדות הומופוביות ולבטא אותן יותר מאשר נשים. ‏‏[10] ‏‏[11]

כל מחקריו שבדקו את נושא ההומופוביה מצאו שהיכרות וקשר עם הומואים ולסביות הוא האמצעי היעיל ביותר לשינוי עמדות סטראוטיפיות ולהפחתת הומופוביות.

[10]^ Herek, G.M. (1984). Beyond "homophobia": A social psychological perspective on attitudes toward lesbians and gay men. Journal of Homosexuality, 10 (1/2), 1-21.
[11]^ ‏Herek, G.M. (1984). Attitudes toward lesbians and gay men: A factor-analytic study. Journal of Homosexuality, 10 (1/2), 39-51.

כך שכנראה אם רוצים ניתן להגדיר קווים מאפיינים להומופוב ממוצע (או עפ"י רמות שונות של הומופוביה).

 

[רון סי]

אנשים עושים כל מיני מחקרים מוזרים

זה מעיד יותר על ה"חוקרים" ועל מי שמקבל את ה"מחקרים" שלהם, מאשר על ה"נחקרים".