זה קצת מצחיק מה שקרה לי עכשיו כשקראתי את מה שכתבת
כשניסיתי לחשוב על מקרה שחוויתי שדומה למקרה השוקולד, דווקא עלה לי אחד.
ואז נזכרתי בעוד אחד.
ואז עלה לי עוד אחד.
ועוד אחד.
ועוד כמה...
כשאתה בעולם שירות הלקוחות, אתה לא צריך להיתקל באיזה מקרה עלק מזעזע, כדי להיזכר...
דברים כאלה קורים כל יום כל היום.
אז במקרה צולמו כמה כאלה ועלו לתקשורת..אז מה? עוד יומיים כבר ימצאו משהו חדש להתעסק בו, וכולם ימשיכו להתנהג באותה צורה זיבלית שאליה הם רגילים.
אני מזמן איבדתי תקווה בכל מה שקשור ללקוחות. אני כבר לא מופתעת מכלום.
מה שטוב זה, שעם הזמן פיתחתי אדישות וחסינות יתר למקרים כאלה. אם יש משהו שאני טובה בו זה להישאר רגועה ב"מצבי שוקולד"
קיצור, אי אפשר להיזכר במשהו שאף פעם לא שכחת...
ובכל זאת, קבלו 2 סיפורים מהעבר הלא רחוק
#
תחנת דלק, שעות אחר הצהריים...הכל רגיל וזורם...יש 3 מכוניות שמתדלקות באותו צד ועוד 3 מכוניות שמחכות גם הן לאותו צד.
ה-3 מסיימות פחות או יותר במקביל ונוסעות לדרכן אחת אחרי השניה. ה-3 שחיכו באות לתפוס את מקומן של הקודמות...
אבל אז! מישהו (+3 חברים באוטו) בא מהכיוון הנגדי
עוקף את כללל מי שחיכה בתור
נעמד באמצע הנתיב
ומבקש שאני אשים לו דלק.
אז לא הסכמתי.
"נוווו אני ממהר!!!!"
"תקשיב אף אחד לא בא לפה לשחק, כולם ממהרים. תחכה בתור כמו כולם."
"נו נו שימי לי כבר יא מטומטמת".
עדיין לא הסכמתי.
אני באמת לא מבינה למה אנשים חושבים שככה הם יקבלו מה שהם רוצים
אז הוא דומם מנוע. "אני לא זז מפה עד שאת לא שמה לי דלק!!!".
"חשבתי שאתה ממהר..לא?"
(דפק מבט נבוך כאילו תפסתי אותו על חם בשקר חחח)
הם יצאו מהאוטו והלכו לחנות נוחות..
(בנתיים כל המחכים האחרים מתדלקים אחד אחד במשאבה שנשארה פנויה...)
מפה לשם אחרי כמה דקות הם חוזרים וחברים שלו אומרים שהוא מתנצל וכו' וכו'...
"יופי לו. אז שיזיז את האוטו".
הזיז כמו גדול וחיכה בתור כמו כולם
#
תחנת דלק. שעות אחר הצהריים..הכל זורם..
נכנסים לתחנה אבא עבריין ובן עבריין.
מסתבר שיום לפני הם קנו שמן מנוע מסוג שלא מתאים להם והם רוצים להחליף לסוג הנכון. סבבה.
אבל בגלל שהם סוג של לקוחות עסקיים יש להם כרטיס מיוחד של טן (התחנה) ורק באמצעותו אפשר לעשות עסקאות. והם שכחו אותו.
הסברנו להם שהם צריכים לחזור עם הכרטיס ופה התחילו הבעיות.
לא האחמ"שית ולא המנהל (שלא נכח בתחנה בשעת האירוע) הצליחו להרגיע אותם.
בחיים שלי לא ראיתי כזה גועל נפש.
צרחות, קללות, איומים..."יא שמנה!!! יא דבה!!! יא בת זונה!!! מי ירצה אותך?!?! תראה איך את נראית!!!!!!!" ושלל כאלו פנינים.
(זה לא היה מכוון אליי אלא לאחמ"שית, כי היא טיפלה בהם).
אני הייתי צמודה אליה כי חשבתי שעוד שניה הם מתחילים להרביץ לה.
אני והיא לחצנו על לחצני המצוקה כל הזמן ואף ניידת לא הגיעה.
בסוף, לצערי הרב, המנהל אישר להחליף להם את השמן והם עזבו את המקום אחרי עוד קצת צרחות ואיומים.
בדיעבד:
למה הניידת לא הגיעה? בהתחלה המנהל שלי אמר שהוא פשוט ביטל אותה כי לא היה צורך.
מה??????? איך הוא בכלל מעז להגיד דבר כזה?!?! הוא אפילו לא היה שם כשזה קרה!
אחרי שהוא ראה כמה אנחנו כועסים הוא פתאום עדכן גירסה ואמר שהוא ביטל את הניידת רק אחרי שהעבריין והעבריין ג'וניור עזבו.
טוב בסדר
אני ממש לא קונה את זה.
אפילו פעם אחת יצא לי להיות לידו כשהוא מבטל ניידת בלי לבדוק מה באמת קורה בחוץ (הוא היה בתחנה אבל בתוך משרד ולא ראה מה יש בחוץ).
ואותו מנהל נחשב למנהל טוב..היה נחשב.
קיצור חברים. תאזרו הרבה אומץ וסבלנות. ולכו לעבוד בשירות לקוחות. מומלץ בחום. (בלי טיפה של ציניות
)
?
