מצאתי
כִי סָעַרְתְ עָלַי, לָנֶצַח אֲנַגְנֵךְ שָוְא חומָה אֶצור לָךְ, שָוְא אַצִיב דְלָתַיִם! תְשוקָתִי אֵלַיִךְ וְאֵלַי גַנֵךְ וְאֵלַי גופִי סְחַרְחַר, אובֵד יָדַיִם! לַסְפָרִים רַק אַתְ הַחֵטְא וְהַשופֶטֶת. פִתְאמִית לָעַד! עֵינַי בָךְ הֲלומות, עֵת בִרְחוב לוחֵם, שותֵת שְקִיעות שֶל פֶטֶל, תְאַלְמִי אותִי לַאֻלומות. אַל תִתְחַנְנִי אֶל הַנְסוגִים מִגֶשֶת. לְבַדִי אֶהְיֶה בְאַרְצותַיִךְ הֵלֶךְ. תְפִילָתִי דָבָר אֵינֶנָה מְבַקֶשֶת, תְפִילָתִי אַחַת וְהִיא אומֶרֶת – הֵא לָךְ! עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב, עַד עֵינות הַלַיִל, בִרְחובות בַרְזֶל רֵיקִים וַאֲרֻכִים, אֱלהַי צִוַנִי שֵאת לְעולָלַיִך, מֵעָנְיִי הָרַב, שְקֵדִים וְצִימוקִים. טוב שֶאֶת לִבֵנו עוד יָדֵךְ לוכֶדֶת, אַל תְרַחֲמִיהו בְעָיְפו לָרוץ, אַל תַנִיחִי לוׁ שֶיַאֲפִיל כְחֶדֶר, בְלִי הַכוכָבִים שֶנִשְאֲרו בַחוץ. שָם לוהֵט יָרֵח כִנְשִיקַת טַבַחַת, שָם רָקִיע לַה אֶת שִיעולוׁ מַרְעִים, שָם שִקְמָה תַפִיל עָנָף לִי כְמִטְפַחַת וַאֲנִי אֶקד לָה וְאָרִים. וַאֲנִי יודֵע כִי לְקול הַתוף בְעָרֵי מִסְחָר חֵרְשות וְכואֲבות, יום אֶחָד אֶפול עוד פְצועַ ראש לִקְטף אֶת חִיוכֵנו זֶה מִבֵין הַמֶרְכָבות. נתן אלתרמן.