יש מלים שפגיעתן כמדקרות חרבו של אויב

xevroni

New member
יש מלים שפגיעתן כמדקרות חרבו של אויב



מרבים כיום להתיחס הן לחיוב והן לשלילה להסכמי שלום ומתכוונים לרוב לאוסלו וישנם גם החוזרים קצת אחורה עד להסכם קמפ דייוד בין בגין לסדאת הסכמי שלום אני שואל הרי במהדורתו הערבית של זה כן זה המילה המשמשת בשפה הערבית לשלום בין איש לרעהו בין שבט לשבט ובין עם לעם או מדינה לרעותה אינו ניזכר ולו פעם אחת סלאם בערבית משתמע במשמעות שונה לחלוטין דתית שמיימית ונוהגת ביחס לניפטר כמו אצלנו עליו השלום המילה הנעדרת מכל הסכמי השלום במהדורתם הערבית ושאך היא הולמת את מושג השלום היא צולח איך זה שאף אחד לא שם לב לתרמית זו הוא הדין ביחס לשמוש במונח פלסטינים בעת מלחמת העולם השנייה מילא תפקיד מסויים בארצות הברית הועד למען פלסטינה חופשית מיסודו של הלל קוק שהיווה את נציגות הארגון צהצבאי הלאומי בארץ ישראל אויבינו הפכו מונח זה המציין יהודים על ראשו לתועלתפ התעמולתית על מנת שיציין ערבים ואנחנו באיולתנו ניגררנו אחריהם והנחלנו להם נצחון-חינם אם שם הארץ בשפות הלועזיות פלסטין והערבים הם הפלסטינים שזו אכן הונאה בדמות שטיפת מוח עצומת ממדים אזי השומע יסיק מיסקנתו ביחס לבעלות החוקית על אותה ארץ שכך קוראים לה וכך מכנים את תושביה זאת ועוד כל ערבי ששני הסולטנים האחרונים שתלו את סבו בשנות השבעים של המאה התשע עשרה והלאה מאי שם בדאולה העותומנית לאי שם בארץ ישראל הוא תושב בפי עיתונותנו וקהלנו מה שאין כן ביהודי המעז לאוות למושב לו את לב ליבה של מולדתו מזה ארבעת אלפים שנה שהוא לעומת הערבי איננו אלא מתישב או מתנחל עד שלא נתקן שימושים לשוניים מעוותים ומוליכי שולל אלה שהם בעוכרי עצם קיומנו הלאומי בארצנו לא ניוושע החיים והמוות ביד הלשון סורמרע החברוני
 
למעלה