המודל
ודאי שאני זוכרת אותו מימי קונטיקט. אמנם לא ראיתי את כל המשחקים, אבל חלקם, וכל ההמולה שהיתה סביבו כי הוא היה כזה מוכשר. חוצמזה, חוצמזה שדורון שפר- לפחות העונה- הוא בעיני [ובעיני האוהדים של ים] היורש הטבעי [ומקווה שלא זמני] לעדי גורדון. את ימי עדי גורדון אתה זוכר? טוב, אז הוא היה המלך, עדי. הוא עדיין המלך, אבל יש לו יורש עצר אצלנו [אחרי הכל: עדי מבוגר מדורון, כך סדר הדורות]. הצחיק אותי גם שפעם מזמן, כשהייתי ממש ילדה והתחלתי לנסות להבין בכדורסל, חשבתי שדורון שפר ודורון שפע הם אותו שחקן. לא הבנתי איך שחקן אחד נמצא בזירות שונות. [כשהייתי בעיר שלשום בערב- בעת החגיגות בככר, ישבתי עם חברה שלי באיזה גן שיש ברחוב הלל. היא דיברה בטלפון, ואני בינתיים קפצתי בשעמום מעל ועל גדרות נמוכות שיש שם בגן. פתאום בא איזה איש אחד קצת מוזר, קצת מטורף הוא נראה, היה לו זקן ושיער ארוך אסוף, והוא בא לקראתי עם ידיים פרושות לצדדים כאילו יש לו כנפיים. הוא הגיע עד ממש קרוב אלי, אבל לא זזתי מהמקום; איכשהו הוא היה נראה לי דומה לטיוהר (משה טיוהר קסטיאל- הגורו של שפר, כאילו) שראיתי בעיתון באותו בוקר. מהר מאד המוחית שלי התעשתה ושאגה לי: טיוהר לא מסתובב פה עכשיו, הוא בככר ספרא עם האוהדים (למשל), טיוהר לא נראה כך, טיוהר לא מתנהג כך. ובשניה האחרונה לפני שהכנפיים שלו התרסקו עלי קפצתי הצדה וצחקתי. אח, רוחניות. לורוצה, ראית את החולצה שדורון לבש בשרלרואה אחרי המשחק? היה כתוב עליה שחור-על-גבי-לבן: אין עוד מלבדו.]