מממממצוין, אני חושבת
מותר להגיד דברים כאלה בלי להקיש על איזה עץ מזדמן או שאני צריכה לצאת החוצה לחפש אחד? איכשהו אני בתקופה כזו, שלמרות שהשיגרה מטורפת כרגיל ולמרות ששום דבר חדש ומסעיר לא קרה ודברים קטנים (או גדולים) שהיו צריכים להשתנות עדיין תקועים במקומם - איכשהו, למרות זאת, אני פשוט מרוצה. נכון כיף שיש גם תקופות כאלה? ואת, יקירתי? איך אצלך?