יש מקום לעוד אחת?

[שתיקת הברווז]

יש מקום לעוד אחת?

מצטרפת לפורום

טיפונת על עצמי: אני עובדת על התזה בתיאטרון כבר 4 שנים במצב תקוע ביותר, מלמדת בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ומבקרת תיאטרון. הכותרת של המחקר, אגב, היא לידה ומוות בדרמה של צ'כוב. כבר מזמן עברתי את השלב של התענוג במחקר. בשנה האחרונה אני בעיקר מאוד סובלת מחוסר הפריון, למרות שלכאורה מדובר בנושא בהיקף מינימלי, גיליתי שהוא הולך ומעמיק עד אינסוף, עד כדי כיסוי של כמעט כל אספקט אפשרי. אז אני מקווה לשים לזה סוף עד אוקטובר הקרוב, לו יהי. שלום שלום!

 

[ניצת הגפן]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif. מכירה היטב את

המצב שאת מתארת. בסוף זה נגמר... וחוצמזה - עכשו שיש אותנו כאן באזור - תופתעי שזה ייגמר אפילו מהר יותר....

 

[אבן ניר ומספרים]

ברוכה הבאה!

מכירה אותך באדרת האחרת מפורום נוסף

אז שמחה שהצטרפת! בכל מקרה אני בערך במצבך, רק קצת יותר חמור (שנה אחת יותר). מה שלי עוזר בזמן האחרון מלבד הדד-ליין לרשות, זה דד-ליינים קטנים יותר שקבעתי עם המנחה, ושיטת העמודים (לקבוע את כמות העבודה היומית לא בכמות שעות, אלא בהספק של עמודים), כי העיקר זה לכתוב!!

 

[שתיקת הברווז]

זוכרת, זוכרת, מה שלומך?

קשה לי להאמין שאת במצב יותר גרוע. תחרות מסכנות- אחרי 4 שנים אין עוד הצעת מחקר אפילו.

 

[אבן ניר ומספרים]

את באמת מנצחת

אם כי את מדברת על אוקטובר - אם אני אגיש בסוף דצמבר, אני אהיה מאושרת... איך נוצר מצב שאין לך עדיין הצעת מחקר מאושרת (נשמע ברמה של כשל מערכתי)??

 

[שתיקת הברווז]

שאלה טובה, אין לי תשובה ברורה

הסיבה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה היא שהחוג בתקופה של השנים האחרונות כל כך צמא לסטודנטים בתארים מתקדמים, שהוא מוכן לסלוח להם על כל פשע אפשרי, ובלבד שישלמו שכ"ל ויפרסמו מחקרים בשם החוג. רק בשנה האחרונה התחילו להתעורר ולהציק לי קצת בנושא. למען האמת, אני חושדת שעד עכשיו די צ'יפרו אותי כי ראו שכסגל זוטר אני קורעת את התחת בלי תמורה כמעט, ונתנו לי קרדיט שאני אוכל להתמודד עם הכל ביחד, על סמך נסיון עבר. טעו.

 

[שתיקת הברווז]

נקווה לטוב

למען האמת, אני פסימית מאוד, אבל ככה זה כשכותבים על צ'כוב. אתגר.

 

[פלפל אנגלי]

אהבתי את הניק ../images/Emo13.gif ברוכה הבאה

 

[שתיקת הברווז]

את הראשונה שמזהה ../images/Emo13.gif

מצד שני, מחדל