יש משהו שנשאר איתנו?

[גליושע]

יש משהו שנשאר איתנו?

חשבתי לפני כמה ימים, שבאמת ככל שמשתנים - ובעיקר מילדות לבגרות - אנחנו די מאבדים את כל מה שיש לנו. אמנם רוכשים דברים (חברים/ערכים/רצונות/אהבות/בית/משפחה וכו') חדשים, אבל מאבדים את... הרוב. אם ככה, מה באמת נשאר איתנו?:S די מוזר לחשוב שעוד כמה שנים אני אהיה בנאדם שונה לגמרי, עם אהבות אחרות וחיים אחרים.

 

[magy]

משהו תמיד הולך איתנו.....

התכריכים....... ואת זה לא יקחו לנו......

 

[ענבר.]

יקחו גם יקחו

התולעים.

 

[ענבר.]

אם תסתכלי על זה כשינוי

ולא כאיבוד, זה יעזור? לי, באופן אישי, הדבר הבאמת יחיד ש"מפריע" בתהליך "הגדילה", הוא אובדן התמימות. על כל היתר, אני מברכת.

 

[EYTAN155]

שלום לידידי וידידותי מימי המהפכה

(וגם לשאר). קראו לי לדגל אז באתי. מה נשאר איתנו? פעם חשבתי שהידע שאגרנו בקופסא שבין האוזניים, מסתבר שכנראה ואני טועה.

 

[ענבר.]

כל הנחלים הולכים אל הים

ולאן הולך הידע שבקופסא? אז, לאן נטייל השבוע? בוקר טוב לך

 

[EYTAN155]

אז איפה הייתי השבוע

בצפת+ קברי צדיקים וההצפה החדשה בחולה (צפייה בנחיתת העגורים ,יפה,שווה ואין חשש משפעת העופות). יער לביא,יער בית קשת וסג'רה. מוזיאון לארכיאולוגיה בעין דור. בשבוע הבא אנטליה. לאן הולך הידע ? מתמוסס.......

 

[The Damned]

כ"כ מזדהה,

בייחוד בתור מישהי שפעם בשנה הכל אצלה מתחלף. ולא מבחירה.

 

[הזוייה]

מאבדים כי רוצים לאבד.

מה שנשאר לנו הם החוויות, המחשבות, האמונות, השאיפות, הרצון להשתנות, לצמוח. במידה מסוימת כולנו מן משוגעים שמסתובבים בעולם לא ריאלי, עם מציאות משלו, חיים משלו, שלא ממש מתאים לאמות מידה אובייקטיביות. העולם שלנו נותן לנו תחושה תדמיתנית או לעיתים תרמית בגלל שאנחנו מסתתרים מהאמיתיות, מהעומק של הדברים ומקבלים את המובן מאליו ואולי כי לעולם לא נדע האם מאחורי האשליה קיים באמת משהו אמיתי. בגלל זה יש בנו שיגעון- לראות הכל במשקפים וורודות ולשנות מצבי צבירה משמחה לעצב, מכעס לצחוק. כי זה נוח. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים (אם לא אלוהים לפחות משהו).