יש סוג של אבדן שלא דיברו עליו...

[xadam]

יש סוג של אבדן שלא דיברו עליו...

וזה אובדן קשה, של אדם עם עצמו, אנשים הלומי קרב. אנשים שחוו בצבא חוויות קשות, לאו דווקא במלחמה, אבל מנהלים מלחמה יומיומית עם עצמם ועם הסביבה, אנשים שהיו ביחידות מובחרות בצבא בשנות האינתיפאדה הקודמת, יש הרבה אנשים כאלו שמתביישים לדבר על זה ולפעמים אין עם מי לדבר כי זה ממש לא מעניין אף אחד, הכושי עשה את שלו. תחשבו על זה...

 

[מיכל@בר]

ומעולם לא התייחסתי אל זה כאל אובדן

וכמה נכונה האבחנה הזו. אובדן האדם את עצמו הקודם, זה שחי ללא הסיוטים, שהתנהל בחיים האלה ככל אדם. מה שנורא, היא התחושה הזו שאין עם לדבר ושהכושי עשה את שלו. ולא פחות, הבושה לדבר על זה. תודה על ההארה.

 

[עדנה, אמא של אייל]

גם ממני תודה על ההארה. הבנתי פתאום.

 

[עזרה@ראשונה]

לא מספיק להבין

עכשיו את צריכה להוציא ספר כדי שגם האחרים יבינו. השותפה שלך לכתיבת הספר מחכה לך.

 

[sad]

ועוד משהו קטן

יש פה מקום גם לאותם נלחמים את אותן מלחמות יומיומיות כתוצאה מאותן חוויות קשות האובדן כמו שאמרת, הוא לא דווקא פיסי, כולנו למדנו על בשרנו שמעבר לאובדן החיים אנחנו חיים עם אבדן רגשי של משהו שהיה בנו, שלנו והלך לבלי שוב והפך להיות משהו אחר, לתמיד אולי לנו היה "מזל" יש לנו אישור חתום, מצבת אבן מאושרת ומאשרת ולאחרים אין יש פה מקום גם בשבילכם