הי DJNYC,
נתחיל מהסוף - כפי שאתה רואה, השתנתה מהותי מ"מתה מפחד" ל"עדיין פוחדת"... הורות משותפת עם הומוסקסואל, אכן נושא מרתק (אבל אצלי זה לא דיון אקדמי, כך שזה די מלחיץ). תודה ענקית למרמלדי ולאמיר על הסשן הצפוף אתמול בערב, אני מקווה שלא הצקתי לכם יותר מדי
ולשאר החבר´ה: נוכחתי שהפחד הגדול ביותר שלי נוגע להורות המשותפת, ולאו דווקא להורות משותפת עם בחור גאה. נאלצתי להודות בפני עצמי בהומופוביה קלה, מה שבצפוניות אמיתית הצלחתי להכחיש עד אתמול, וגם עם זה צריך להתמודד. חשבתי וחשבתי על פורמט של יחסים עם הורה שאינו בן-זוגי על מקומו של בן-זוגו במערכת ההורית-משפחתית שאנו עומדים להקים על כמה נפלא זה יכול להיות עם זה ילך טוב, ובהיותי אדם שמתכונן תמיד לגרוע מכל - מאלה שתמיד מסכות האב"כ שלהם מרועננות - איזה קשיים עשויים להיקרות בדרכנו, ואם ואיך אוכל להתמודד איתם חשבתי על הילד הבא שלי
ועל כמה אני רוצה אותו כבר על איך אהיה מסוגלת לוותר על עצמאותי הטוטאלית, על מנת שלילד שלי יהיה אבא. הגיגים...