פגסוססססססס
New member
יש פה בעיות שאם לא ייפתרו, אי אפשר יהיה לחיות
יש פה בעיות שאם לא ייפתרו, אי אפשר יהיה לחיות פה בעוד דור".
"יש פה בעיות חברתיות קשות. ראשית, אבטלה. יש פה אוכלוסיות שלא עובדות, שההשכלה שלהן לא מאפשרת להן לעבוד".
"חינוך. אנשים פה מתנהגים באלימות, בחוסר כבוד. אנחנו חברה אלימה. אין פה תרבות של חינוך. יש פה מורים, אבל אין מחנכים. יש לי ארבעה ילדים: הגדולה, פסיכולוגית, גרה בישראל; שניים כעת בפוסט־דוקטורט בארצות הברית (בפסיכולוגיה ופיזיקה); והרביעית, גם כן פסיכולוגית, גרה בארצות הברית ולא תחזור ארצה משום שהיא חושבת שישראל היא מדינה אלימה שאי אפשר לחיות בה".
"זו באמת בעיה קרדינלית. אי אפשר להמשיך במצב הנוכחי, כשהמחירים גבוהים והמשכורות נמוכות. רמת המחירים פה בלתי סבירה, הכל פה יקר יותר מבחו"ל, ואני גרתי שנים בארצות הברית. כל זה נובע מקרטלים שאי אפשר לפרק, ממערכת בנקאית ששודדת אותנו וממנטליות של מי שיכול לקחת מהציבור - לוקח. לא אשתוק בנושא הזה. אנחנו צריכים מדינה שאפשר לחיות בה".
"המחאה לא הועילה בדבר. להפך, המחירים רק עלו. אם בנקאים עדיין מרוויחים את מה שהם מרוויחים משום שהם גובים עמלה על כל קשקוש, ואם הבנקים עדיין מחזיקים באופן בלתי נתפס בחברות כרטיסי אשראי, אז לא היה פה שינוי, ואנשים לא תמיד מבינים את המחיר האדיר של המצב הזה".
כשיש ירידה לאורך זמן, אין מנוס מהתפוצצות. זו תופעה שקיימת בכל תחומי החיים. גם במדע, גם בכלכלה. תראה מה קרה בעולם הערבי. גם לפה זה יגיע אם לא יהיה שינוי. תהיה פה התפרקות פתאומית של כל המערכת. אני רואה את המגמה ואנחנו דוהרים לקראת קטסטרופה. אני לא יודע אם אפשר לעצור את זה, אבל אני מוכן לנסות".
מצד אחד אין אוריינות מדעית, ומצד שני ישראל היא בירת הסטארט־אפים העולמית. אתה לימדת במשך שנים יזמות טכנולוגית בטכניון, אבל הצהרת לא פעם שאתה מתנגד לתרבות האקזיטים המהירים.
"לעתים נוצר מצב שבו חברה לא יכולה להתקדם יותר, ואז אני לא מאשים צעיר שמקבל הצעה בסכום גבוה מאוד ובוחר
למכור אותה. גם אין לי בעיה עקרונית עם יזמים צעירים שמקבלים הרבה כסף, אבל זה לא טוב למדינה. אנחנו צריכים חברות כמו טבע, אורמת ורד בינת, שמעסיקות הרבה אנשים מוכשרים, ולא עוד סטארט־אפ של אפליקציה שנמכר לחברת ענק. האשם בעיניי הוא בקרנות ההון סיכון, שהורגות את הסטארט־אפים כשהם צעירים. יש קרנות טובות יותר ופחות, אבל הבעיה אצלן היא שהן רוצות החזר מהיר על הכסף. זו הבעיה. ככה לא בונים מדינה".
אתה מדען, זוכה פרס נובל, ואחת הבעיות הקשות של האקדמיה בישראל היא העובדה שמדענים עוזבים את ישראל לטובת אוניברסיטאות בארצות הברית.
"אנחנו אכן לצערי מובילים בנושא הזה. בעבר הצעתי להקים בארץ מרכזי מחקר שישיבו לפה את המוחות הבורחים, אבל זה לא קרה. באופן מפתיע מי שהתנגדו הם המדענים הישראלים, שפחדו שהקמת מרכזים כאלה תפגע להם בתקציבי המחקר. ככה זה. אנשים לא מסתכלים על הרמה הממלכתית"
יש פה בעיות שאם לא ייפתרו, אי אפשר יהיה לחיות פה בעוד דור".
"יש פה בעיות חברתיות קשות. ראשית, אבטלה. יש פה אוכלוסיות שלא עובדות, שההשכלה שלהן לא מאפשרת להן לעבוד".
"חינוך. אנשים פה מתנהגים באלימות, בחוסר כבוד. אנחנו חברה אלימה. אין פה תרבות של חינוך. יש פה מורים, אבל אין מחנכים. יש לי ארבעה ילדים: הגדולה, פסיכולוגית, גרה בישראל; שניים כעת בפוסט־דוקטורט בארצות הברית (בפסיכולוגיה ופיזיקה); והרביעית, גם כן פסיכולוגית, גרה בארצות הברית ולא תחזור ארצה משום שהיא חושבת שישראל היא מדינה אלימה שאי אפשר לחיות בה".
"זו באמת בעיה קרדינלית. אי אפשר להמשיך במצב הנוכחי, כשהמחירים גבוהים והמשכורות נמוכות. רמת המחירים פה בלתי סבירה, הכל פה יקר יותר מבחו"ל, ואני גרתי שנים בארצות הברית. כל זה נובע מקרטלים שאי אפשר לפרק, ממערכת בנקאית ששודדת אותנו וממנטליות של מי שיכול לקחת מהציבור - לוקח. לא אשתוק בנושא הזה. אנחנו צריכים מדינה שאפשר לחיות בה".
"המחאה לא הועילה בדבר. להפך, המחירים רק עלו. אם בנקאים עדיין מרוויחים את מה שהם מרוויחים משום שהם גובים עמלה על כל קשקוש, ואם הבנקים עדיין מחזיקים באופן בלתי נתפס בחברות כרטיסי אשראי, אז לא היה פה שינוי, ואנשים לא תמיד מבינים את המחיר האדיר של המצב הזה".
כשיש ירידה לאורך זמן, אין מנוס מהתפוצצות. זו תופעה שקיימת בכל תחומי החיים. גם במדע, גם בכלכלה. תראה מה קרה בעולם הערבי. גם לפה זה יגיע אם לא יהיה שינוי. תהיה פה התפרקות פתאומית של כל המערכת. אני רואה את המגמה ואנחנו דוהרים לקראת קטסטרופה. אני לא יודע אם אפשר לעצור את זה, אבל אני מוכן לנסות".
מצד אחד אין אוריינות מדעית, ומצד שני ישראל היא בירת הסטארט־אפים העולמית. אתה לימדת במשך שנים יזמות טכנולוגית בטכניון, אבל הצהרת לא פעם שאתה מתנגד לתרבות האקזיטים המהירים.
"לעתים נוצר מצב שבו חברה לא יכולה להתקדם יותר, ואז אני לא מאשים צעיר שמקבל הצעה בסכום גבוה מאוד ובוחר
למכור אותה. גם אין לי בעיה עקרונית עם יזמים צעירים שמקבלים הרבה כסף, אבל זה לא טוב למדינה. אנחנו צריכים חברות כמו טבע, אורמת ורד בינת, שמעסיקות הרבה אנשים מוכשרים, ולא עוד סטארט־אפ של אפליקציה שנמכר לחברת ענק. האשם בעיניי הוא בקרנות ההון סיכון, שהורגות את הסטארט־אפים כשהם צעירים. יש קרנות טובות יותר ופחות, אבל הבעיה אצלן היא שהן רוצות החזר מהיר על הכסף. זו הבעיה. ככה לא בונים מדינה".
אתה מדען, זוכה פרס נובל, ואחת הבעיות הקשות של האקדמיה בישראל היא העובדה שמדענים עוזבים את ישראל לטובת אוניברסיטאות בארצות הברית.
"אנחנו אכן לצערי מובילים בנושא הזה. בעבר הצעתי להקים בארץ מרכזי מחקר שישיבו לפה את המוחות הבורחים, אבל זה לא קרה. באופן מפתיע מי שהתנגדו הם המדענים הישראלים, שפחדו שהקמת מרכזים כאלה תפגע להם בתקציבי המחקר. ככה זה. אנשים לא מסתכלים על הרמה הממלכתית"