יש פה חומר לדיון על אהבה?
"כדי לאהוב, עלינו לקחת צעד אחורה מהמרכז וליצור מרחב לאדם אחר בחיינו. האהבה מתחילה רק כשאנחנו עושים זאת. במילים אחרות, אם אנחנו מרוכזים בעצמנו, איננו מוכנים לאהבה. אם אנחנו מרוכזים בעצמנו, איננו יכולים לפנות מספיק מקום כדי לתת לאדם אחר........ מן הצד השני-כדי שאדם יוכל לאהוב את האחר צריך להיות לו עצמו מרכז הוא חייב לאהוב את עצמו, לקבל ולהעריך את מה שיש לו לתת ולהבין שהוא חייב גם לקבל כדי ליצור איזון ואהבה אמיתית." (המאמר מבוסס על הלכה היהודית שיוצאת נגד נגד שליטה של הגבר על האשה בקשר זוגי ) הטענה היא שאהבה של בנאדם אגוצנטרי יכולה להראות גדולה מאוד ואף רכושנית אך בפועל היא בעצם "אהבת העצמי" בנאדם שכזה רואה בתת מודע בבת\בן הזוג שלו ובכלל בקשר חיזוק למי *שהוא*, אוהבים *אותו*, כל התכונות החיוביות שבן\בת הזג בעצם מקרינות *עליו*. אהבה כזו ממלאת אותו ואת בן\בת הזוג רק עד גבול מסוים ומשם מתחילים תסכול ,מרמור ,קצרים בתקשורת הזוגית וכל השאר שמביאים לבסוף לפירוק הקשר. מן הצד השני גם בנאדם שלא אוהב את עצמו ולא מאמין בזכותו להיות אוהב ונאהב יכול לתת אשליה של בן זוג מאוד מאוד אוהב אפילו עד קיטשי ותלותי כשבפועל שוב, האהבה סובבת סביב ה"עצמי" החלש והשאיפה היא לקבל חיזוקים סביבו כל הזמן, הקשר הזוגי ואהבת בן הזוג באה שוב להחליף את ההאהבה העצמית. איזה עוד תכונות או אלמנטים לדעתכם חייב שיהיו כדי שתוכל להיבנות אהבה בריאה? על מה לא הייתם מתפשרים מההתחלה, ז"א איזו תכונה הייתם רואאים מולכם ובורחים? איפה אתם על הסקאלה של אגוצנטריות-שנאה עצמית? ואיך זה השפיע על קשרים שלכם?... נו תתאמצו קצת!
"כדי לאהוב, עלינו לקחת צעד אחורה מהמרכז וליצור מרחב לאדם אחר בחיינו. האהבה מתחילה רק כשאנחנו עושים זאת. במילים אחרות, אם אנחנו מרוכזים בעצמנו, איננו מוכנים לאהבה. אם אנחנו מרוכזים בעצמנו, איננו יכולים לפנות מספיק מקום כדי לתת לאדם אחר........ מן הצד השני-כדי שאדם יוכל לאהוב את האחר צריך להיות לו עצמו מרכז הוא חייב לאהוב את עצמו, לקבל ולהעריך את מה שיש לו לתת ולהבין שהוא חייב גם לקבל כדי ליצור איזון ואהבה אמיתית." (המאמר מבוסס על הלכה היהודית שיוצאת נגד נגד שליטה של הגבר על האשה בקשר זוגי ) הטענה היא שאהבה של בנאדם אגוצנטרי יכולה להראות גדולה מאוד ואף רכושנית אך בפועל היא בעצם "אהבת העצמי" בנאדם שכזה רואה בתת מודע בבת\בן הזוג שלו ובכלל בקשר חיזוק למי *שהוא*, אוהבים *אותו*, כל התכונות החיוביות שבן\בת הזג בעצם מקרינות *עליו*. אהבה כזו ממלאת אותו ואת בן\בת הזוג רק עד גבול מסוים ומשם מתחילים תסכול ,מרמור ,קצרים בתקשורת הזוגית וכל השאר שמביאים לבסוף לפירוק הקשר. מן הצד השני גם בנאדם שלא אוהב את עצמו ולא מאמין בזכותו להיות אוהב ונאהב יכול לתת אשליה של בן זוג מאוד מאוד אוהב אפילו עד קיטשי ותלותי כשבפועל שוב, האהבה סובבת סביב ה"עצמי" החלש והשאיפה היא לקבל חיזוקים סביבו כל הזמן, הקשר הזוגי ואהבת בן הזוג באה שוב להחליף את ההאהבה העצמית. איזה עוד תכונות או אלמנטים לדעתכם חייב שיהיו כדי שתוכל להיבנות אהבה בריאה? על מה לא הייתם מתפשרים מההתחלה, ז"א איזו תכונה הייתם רואאים מולכם ובורחים? איפה אתם על הסקאלה של אגוצנטריות-שנאה עצמית? ואיך זה השפיע על קשרים שלכם?... נו תתאמצו קצת!
