חזרנו מיום עמוס ביותר
יצאנו בבוקר למעיליה (ליד מעלות) זה כפר ערבי נוצרי, שיש שם מצפור של נשרים, רק מה...עדן החכמה באה עם כפכפים, שזה טיפה בעייתי כשהולכים למסלול, אפילו קצר, ורצינו לראות את מבצר המונפורט, אותו סיפור כנ"ל, זאת אומרת שנצטרך לחזור לשם פעם נוספת הפעם עם נעלי ספורט לי וליובל ואז נוכל לטייל, אני אספר מתי זה יהיה, יכול להיות שבסוכות, ואם בא למישהו כאן להצטרף, נשמח. אח"כ נסענו למשחקיה באגם מונפורט, המשחקיה הייתה ריקה ורצינו שיובלי תנצל את המתנפחים, אבל לא, היא נדלקה על איזה זוג אופניים ונסעה עליהם, קצת עלתה למתנפחים ואז חברים שלנו צלצלו ואמרו שהם בפקיעין (הזמנו אותם אתמול והם לא היו בטוחים שהם באים) נסענו לשם, גם עשינו איזה מסלול נחמד, הורדתי את הכפכפים מחוסר ברירה, ישבנו באיזו מסעדה, יובלי עשתה לנו בושות כשהתחילה לצרוח ולהשתולל כי איך ידעו במסעדה שהיא הייתה שם? היא לא רצתה לאכול, רצתה לשבת עלי ואמרתי לה שהיא לא יכולה כי אני רוצה לאכול, זה כבר היה כמעט 15:00 ולא אכלנו כלום מהבוקר, עד שהמלצר הביא צ'יפס והיא נרגעה (אחרי שכל יושבי המסעדה הסתכלו עלינו) ואז הבן של החברים שלנו שהוא בגיל של יובל גם צרח שם, ככה שהיה שמח..... נכנסנו כמובן לקנות בקלוואה וכנאפה וגם לחנות של "סבתא ג'מילה" שעושה סבונים ונרות בריחות משגעים, קניתי כבר מתנה לחג להורים שלי אצלה, נסענו להורים של בעלי בקרית חיים, לא היינו שם איזה חודשיים בערך, נחנו קצת והגענו ב - 20:30 הביתה, עייפים אך מרוצים. מחר יום חדש בגן עיריה חדש, אני מקווה שיובלי תהיה בסדר, הגננת אמרה להביא אותם וללכת, נראה לי שיהיה לי קשה קצת, אבל אין ברירה, אמא שלי תבוא ב - 10:00 לקחת אותה מהגן, דרך אגב, היא בגן מרגנית (אמרתי לך? אני לא זוכרת), וזהו.