אני, וזו הייתה לידה קלה, מהירה ומוצלחת!
איך שראיתי את השאלה שלך ידעתי שאני חייבת לכתוב לך את זה, כי אני הייתי בדיוק באותם פחדים לפני הלידה הראשונה.
הייתי בטוחה שזו תהיה לידה ארוכה וקשה ושכל התסביכים שלי הולכים בוודאות לחבל בה ולתקוע אותה ויהיה זוועה וכו'
חשבתי על זה הרבה מאוד כמה חודשים מראש, עשיתי איזו הכנה נפשית עם עצמי, והיו שם גם עניינים זוגיים מעורבים.
השלמתי עם זה שלא חשוב כמה אידיאליזציה יש ללידה טבעית בלי אפידורל וכו', במקרה שלי יש סיכוי סביר שאפידורל יאיץ את הלידה דווקא. ושמה שיהיה יהיה, מקסימום ניתוח, העיקר שיעבור בשלום ובאמת שהחוויה פחות חשובה.
את יכולה לחפש שרשור ארוך בפורום "לידה פעילה וביתית" בו התייעצתי על הנושא הזה אז, בכינוי הזה.
רק אצרף את סוף הסיפור: בשביל לידה ראשונה, הייתה לידה קלה ומהירה וטובה שאין דברים כאלה פשוט. ברצינות. בסוף לא קיבלתי אפידורל, את יודעת למה? לא הספקתי!
(כמובן, הצירים היו כואבים וצירי הלחץ עוד יותר. אבל כנראה שאפשר לסבול שעתיים-שלוש של כאבים חזקים, כל עוד כל הזמן יש התקדמות ובסוף את מקבלת תינוקת
)
מתברר שאלו שטענו שהחוצה זה לא כמו פנימה - צדקו... לפחות במקרה הזה.
מה שכן, יצאתי עם קרעים רציניים לאורך ולרוחב והמון תפרים. יכול להיות שדווקא בגלל שהלידה הייתה מהירה. שלושה שבועות של כאבים, אבל עבר ולא נשאר שום נזק (למעט ביחסי מין כמובן, לעוד שנה, אבל טוב נו זו לא הייתה הפתעה גדולה. אפילו זה עבר בסוף, אבל זה כבר לסיפור אחר).
אגב, אני שוב לפני לידה, ויכול להיות שהפעם יהיה סיפור אחר דווקא. אין שום ביטחונות. אבל אני באמת חושבת שהחוויה פחות חשובה, העיקר שיעבור בשלום, ושבכל מה שקשור ללידה העיקר הוא להשלים עם זה שמעט מאוד תלוי בנו בכל מקרה.
אם את רוצה לשאול עוד דברים, מוזמנת לשלוח לי מסר.
ושיהיה בשעה טובה
(
