יש פה תור! נא לא להדחף

יש פה תור! נא לא להדחף

אז איפה אתם ממקומים במשפחה? בכורות (אי זוגיייםםםם!!!!...עזבו. בדיחה פרטית עם עצמי. אם מישהו באמת הבין למה אני צועקת ככה- שייצור קשר במיידי). שנביצים? זקונים? אולי בכלל חלק מזוג תאומים (בני אותו מין או מינים שונים)? או שגדלתם לבד בבית? האם אתם מתאימים להגדרה ה"קלאסית" של המיקום שלכם? אני בכורה. שמעתי כל מיני סיפורים על האופי של בכורים. שמעתי שהם מפונקים, כי הם היו רגילים לגדול לבד במשך תקופה, ושהם אוהבים שהכל סובב סביבם. אני לא מרגישה חסך בתשומת לב. אז או שבאמת הכל סבב סביבי, או שאני פשוט לא דורשת את התשומת לב הזו. אז שמעתי.... שמעתי גם שהם מאוד מגוננים. בתור בכורה שהיא גם פולניה (ויש לה עוד שתי אחיות שקטנות ממנה בהפרש ניכר, של 10 ו-12.5 שנים)- אני חייבת לציין שההגדרה הזו לא פסחה עליי. לפעמים אני גם over protecting (לא מפסיקה להציק לאחותי עד שהיא סיימה את כל השיעורי בית שלה, ודואגת שהיא אוכלת בזמן), אבל גם לפעמים קשוחה איתן מדי (אמא שלי מתחרפנת מזה)- אני לא תמיד מסכימה לעזור להן בשיעורים, כי אני רוצה שהן תתמודדנה לבד, גם אם זה לא הצליח בפעם הראשונה. אני לא יודעת מה עושים איתם בבי"ס, אבל נראה לי קצת אבסורדי שילדים לא מסוגלים להתמודד עם החומר לבד. או שזה בגלל תכנית הלימוד, או שזה בגלל שהילדים של היום רוצים תוצאות מידיות ללא מאמץ, או פשוט לא מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסא. (אני רואה את הפעולות שכותבים בצופים מאז שעזבנו את השבט. חוסר מעוף, חוסר יצירתיות. נעזרים המון בחמרים כתובים מבלי לנסות לשדרג או להוסיף עליהם וכו')
 
בכורה גם ../images/Emo13.gif

ואני כן מתאימה להגדרה... גם 2 האחים הקטנים שלי כל אחד מתאים להגדרתו :) אמממ וואו אני הולכת להיות עכשיו לא צנועה בעליל אבל שאלת אז שאלת... יש לי מילה בבית בתור בכורה... זתומרת שגם ההורים וגם האחים שלי סומכים על המילה שלי ואוהבים להתייעץ איתי על דברים (בעיקר על מריבות בן אחותי לאמא\אבא וכאלה או שאמא רוצה שאני יעשה שיחה עם אחי ללמה הוא יושב שעות במחשב ולא הולך ללמוד) אני לא חושבת שאני מפונקת כי גדלתי עם אחות שקטנה ממני בהפרש מאוד קטן... מצד שני... היה לי תמיד חשוב להבהיר את המקום שלי בבית וחסררררררר לבן אדם שהיה חושב שאנחנו תאומות. (היום לא מזיז לי... כי יש לנו חברים משותפים אז מסתכלים עלינו הרבה פעמים בתור צמד) אין ספק שאני יותר קשה משני האחים שלי ואין ספק שאני גם המגוננת... האמת שעברה עלי ילדות לא קלה בכלל ותמיד הפחד שלי שהאחים שלי יעברו גם...
 

Thumpers

New member
בכורה :p

אני לא יודעת אם אני מתאימה להגדרה. אני מניחה שאני מאוד מפונקת, אבל אני אף פעם לא *מבקשת* משהו - תמיד ההורים/סבא וסבתא מציעים/דורשים שאני אעשה משהו לטובת עצמי. אני חושבת שיחסית לעובדה שכל כך מפנקים אותי, אני די Down-to-earth לגבי זה. אני מאוד מגוננת על אחותי הקטנה, אני לא נותנת לה לעשות שום דבר שעלול לפגוע בה, גם אם זה אומר שאני אפגע בעצמי. אני אוהבת אותה כמו מטורפת, באמת. היא מסובבת את כולנו על האצבע הקטנה, ואנחנו נהנים להסתובב :p לפעמים זה קצת הזוי, כי היא יכולה להתקשר בשעות לא נורמליות, לבקש שאני אבוא לאסוף אותה עם האוטו.... ואני הולכת לאסוף אותה, כי חבל שהיא תלך ברגל. כן, כמו שאמרתי, אני מטורפת עליה. אחות מקסימה שלי :)
 

innocence

New member
אני סנדוויץ'

בת אמצעית בין 2 אחים. לא יודעת מה זה אמור להגיד עליי.
 

elcool

New member
בן זקונים ../images/Emo13.gif

מעלי יש אח, אחות, ועוד אח. אנחנו בכלל מתרבים כמו חיידקים. כמעט אין משפחה מהדור של הסבים, בדור של ההורים שלי יש מעט משפחה. בדור שלי ואחי יש כמת בינונית, פתאום בדור הבא התפוצצנו ובקושי יש מקום בארוחת שבת. לא צוחק. יש לי 8 אחיינים (מה שעושה אותי אוקטו-דוד) למזלי עוד לא הגעתי לשלב בחיים שאומרים לי "נו, כל האחים שלך נשואים עם ילדים... מתי תורך?!"
 

Lichi23

New member
הכי קטנה :)

מעליי יש אח בכור ואחות סנדוויץ'. אחד הדברים שהכי סבלתי מהם כשהיינו קטנים זה הפרשי הגילאים (8 שנים מהאח, 6 שנים מהאחות)- אף פעם לא יכולתי להישאר ערה עד מאוחר כמוהם, או לצאת איתם ועם החבר'ה שלהם, או לראות איתם סרטים/תוכניות בטלויזיה שהם חשבו שלא מתאימים לי (אח שלי, למשל, לא הסכים שאני אצפה בקליפ של ווג. אני ממש זוכרת שבחלקים גדולים של הקליפ הוא היה אומר לי- "טוב, עכשיו תעצמי עיניים").
 
ידיד שלי נעלב עד עמקי נשמתו

כשהאחים הגדולים שלו לא לקחו אותו להופעה "מכונת הזמן" של משינה. לא דיבר איתם שבוע
 

elcool

New member
ההפרשים שלי מאחי מטורפים.

האחים שלי נולדו 2-3 שנים אחד מהשני. ואני נולדתי 10 שנים הפרש מהאח שמעלי. אז תמיד לא רק שהייתי הכי קטן, אלה שהייתי הכי קטן לבד. מה גם שבשנים מתחתי לא נולד אף אחד במשפחה בתקופה הזאת. בגיל 10 נולד לי האחיין הראשון מאחי הבכור ונהייתי דוד. אז זה יוצא 20 שנה של בידוד גילאי ואני באמצע
 
אני הכי קטנה

וזה הכי כיף..2 האחים שלי גדולים ממני בהרבה..אז תמיד היו מפנקים אותי
 

Xyphon11

New member
בכור

לא מפונק (יותר מדי - יכול להסתדר לבד, מעדיף מצבים של נוחיות אבל ניחא), כן מגונן אבל לא יותר מדי. ...לא לעזור בשיעורים, כי את רוצה שהאחיות שלך תתמודדנה לבד? לי, אישית, זו לא נראית כמו הדרך הנכונה (בלי להעליב) - לדעתי צריך לעזור, אבל להראות את הדרך שבה עזרת; לתת לדייג דג וגם לתת לו חכה ולהראות לו איך לדוג. (מה גם שכאשר אחותי, שקטנה ממני ב-4 שנים, מבקשת עזרה במתמטיקה - זה כיף לחזור אחורה בחומר ולראות כמה התקדמתי, וכמה החומר של פעם היה קל)
 
זה עניין עקרוני של התמודדות

הן לא חושבות אפילו דקה לפני שהן מבקשות עזרה. רואות משהו טיפה שונה ממה שהן עשו עד עכשיו, וישר הן משכנעות את עצמן שאין להן מושג איך לעשות את זה. אם אני הצלחתי בלי עזרה, אז גם הן יצליחו. זה אפילו יעזור להן בעתיד. אח"כ יבואו הבגרויות, ואז האוניברסיטה, ואם הן לא רוצות להוציא את כל החסכונות שלהן על שיעורים פרטיים, אז עדיף שהן ידעו להתמודד גם עם חמרים קשים.
 
למעלה