יש שדרן רדיו מזרחי, שאני ממש לא סובל אותו
אני אוהב מוסיקה מזרחית
אבל מה לעשות שבערוץ רדיו אחד חלה תקלה
כנראה לפני כמה שנים
והעמידו בתפקיד שדרן בן אדם חייזר, שלא מהעולם הזה
שהאגו שלו, רגש הנחיתות שלו, המסכנות שלו, החיפוש לאהבה שלו
הפכו אותו ליצור בלתי נסבל.
שדרני רדיו, בערוצים אחרים, מבינים שצריך לשמור על רמה כלשהי,
ולא להיגרר אחרי ההמון הפרוע,
וכי אם לא יחזיקו ברסן, הרמה יכולה להידרדר,
והנה השדרן הזה, לא זו בלבד שאינו מעמיד שום רף של תקינות
אלא בסגנון העממי שלו הוא צולל לרדידות נמוכה נמוכה, של שוק.
בעצם, זה עלבון לשווקים
כי החנפנות שלו מדיפה את ריחותיה למרחקים ששום שוק לא מתקרב לריחות האלה.
פסיכולוג שיתבונן באיש הזה
ימצא ילד חסר השכלה בסיסית, חסר מקצוע, חסר בטחון, רעב לאהבה, לתשומת לב, להכרה
בעל רגש נחיתות עמוק של אפסיות
והנה הוא קיבל לידו כלי ציבורי והוא מצליח לעשות בכלי הזה מניפולציות מדהימות ברדידותן
ואין מי שיעצור בעדו.
למה?
כי הוא פונה אל הקהלים הכי עלובים בציבוריות הישראלית, הוא מחניף להם בצורה פתתית
הוא פותח את תכניתו בקריאות: "שלום לנהגי המלגזות, שלום לנהגי המוניות והמשאיות". הוא אינו בוש להזמין לתכנית מאזינים, אשר כנראה תיאמו איתם מראש לשבח ולהלל את השדרן, השדרן שומע את שבחיו ושומעים מעבר למלים כמה גדולה הנאתו.
הוא שאמרתי: הוא מחפש מי הם המסכנים בחברה, והוא משבח אותם
והמפרסמים אוהבים את זה
כי הקהל המסכן הזה, הפרימיטיבי, גם יודע לקנות הכל, בלי הבחנה, בלי ריסון
גם כאשר מדובר בשקלים האחרונים בחשבון הבנק שלהם.
מה לערוץ רדיו זה ולמפרסמים?
ובכן, התברר שבתור כרוז ויחצ"ן של מכירות, השדרן הזה הוא מהמם ביכולותיו לשכנע את קהלו לרוץ לחנויות ולקנות, או להרים טלפון ולהזמין חדר במלון באילת.
איך נפלנו...
ואני חשבתי שאחרי 68 שנות המדינה, השתפרנו, והמזרחים הם כבר לא אותם פרימיטיבים. אבל טעיתי. ( הלו, אני בעצמי מזרחי, נא לא להיעלב...)
אני אוהב מוסיקה מזרחית
אבל מה לעשות שבערוץ רדיו אחד חלה תקלה
כנראה לפני כמה שנים
והעמידו בתפקיד שדרן בן אדם חייזר, שלא מהעולם הזה
שהאגו שלו, רגש הנחיתות שלו, המסכנות שלו, החיפוש לאהבה שלו
הפכו אותו ליצור בלתי נסבל.
שדרני רדיו, בערוצים אחרים, מבינים שצריך לשמור על רמה כלשהי,
ולא להיגרר אחרי ההמון הפרוע,
וכי אם לא יחזיקו ברסן, הרמה יכולה להידרדר,
והנה השדרן הזה, לא זו בלבד שאינו מעמיד שום רף של תקינות
אלא בסגנון העממי שלו הוא צולל לרדידות נמוכה נמוכה, של שוק.
בעצם, זה עלבון לשווקים
כי החנפנות שלו מדיפה את ריחותיה למרחקים ששום שוק לא מתקרב לריחות האלה.
פסיכולוג שיתבונן באיש הזה
ימצא ילד חסר השכלה בסיסית, חסר מקצוע, חסר בטחון, רעב לאהבה, לתשומת לב, להכרה
בעל רגש נחיתות עמוק של אפסיות
והנה הוא קיבל לידו כלי ציבורי והוא מצליח לעשות בכלי הזה מניפולציות מדהימות ברדידותן
ואין מי שיעצור בעדו.
למה?
כי הוא פונה אל הקהלים הכי עלובים בציבוריות הישראלית, הוא מחניף להם בצורה פתתית
הוא פותח את תכניתו בקריאות: "שלום לנהגי המלגזות, שלום לנהגי המוניות והמשאיות". הוא אינו בוש להזמין לתכנית מאזינים, אשר כנראה תיאמו איתם מראש לשבח ולהלל את השדרן, השדרן שומע את שבחיו ושומעים מעבר למלים כמה גדולה הנאתו.
הוא שאמרתי: הוא מחפש מי הם המסכנים בחברה, והוא משבח אותם
והמפרסמים אוהבים את זה
כי הקהל המסכן הזה, הפרימיטיבי, גם יודע לקנות הכל, בלי הבחנה, בלי ריסון
גם כאשר מדובר בשקלים האחרונים בחשבון הבנק שלהם.
מה לערוץ רדיו זה ולמפרסמים?
ובכן, התברר שבתור כרוז ויחצ"ן של מכירות, השדרן הזה הוא מהמם ביכולותיו לשכנע את קהלו לרוץ לחנויות ולקנות, או להרים טלפון ולהזמין חדר במלון באילת.
איך נפלנו...
ואני חשבתי שאחרי 68 שנות המדינה, השתפרנו, והמזרחים הם כבר לא אותם פרימיטיבים. אבל טעיתי. ( הלו, אני בעצמי מזרחי, נא לא להיעלב...)