מבחינה לא דתית הם צריכים להתחשב בסביבתם.
תורת ישראל היא ספר הוראות. לא רק איך להניח תפילין, אלא גם כיצד להתאבל. יוצא ממה שאמרתי שהחרדים כואבים כל מותו של יהודי באשר הוא, אך אין בכוחם לתקן תקנות מיוחדות ומשמעותיות - כמו ימים מיוחדים או תפילות מיוחדות - לזכר ארוע או אסון שקרה לעם. מותר וצריך לעמוד בצפירה - למרות שזהו לא מנהג יהודי - בכדי לכבד את אלו שחושבים שבכך זוכרים את הנופלים. אם חרדי נמצא במקום שבו אי-עמידתו בצפירה לא תפגע באנשים אלו, זכותו לכבד את זכר הנופלים ע"י אמירת פרק תהילים או לימוד משניות, מתוך ידיעה שכך הוא זוכר - ומסייע - לנופלים. אישית, נח לי לחיות במדינה, להשתתף במוסדותיה, ולהפסיק להרגיש מושמץ בכל הזדמנות. אך היחס שלי - אישית - למדינה והרצונות האישיים שלי לא רלוונטים. אנו אמונים על כך שאת הדרך לא קובעים אנשים פרטיים, אלא מעבירי המסורת, והם אלו שהוסמכו לכך בכל דור. כך שאם ברצונך לדעת על השקפתם - הפנה את שאלתך אליהם או אל באי כוחם.