יש תאריך אחר ליום השואה לחרדים?

[ר ו נ ל]

יש תאריך אחר ליום השואה לחרדים?

קראתי אצל החרדים שבגלל שהמדינה הציונית קבעה את התאריך של יום השואה אצלם יום השואה הוא בעשירי בטבת שהוא יום הקדיש הכללי. מתי יום השואה אצל החרדים? בתשעה באב או בעשירי בטבת?

 

[arriy80]

לדעתי,

הדתיים אינם מחוייבים - מבחינה דתית - לטקסים של המדינה. החזון איש, שהיה מגדולי הפוסקים בתקופת קום המדינה, אמר שאין בדורינו כח לחכמים לקבוע יום מיוחד מעבר לימים הטובים והטובים פחות שקבעו חז"ל לאוריך הדורות. החרדים אכן מרכזים את זכרון האסונות שהיו בעם ישראל בימי האבל שתיקנו חז"ל, כמו עשרה בטבת ותשעה באב. בכל שבת אנו מזכירים את "קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם (-שמתו בגלל היותם יהודים)... יזכרם אלוקינו לטובה עם שאר צדיקי עולם וינקום נקמת דם עבדיו השפוך" לפני כמה שנים היה ארגון שקיים לימוד משניות ע"י ילדים בבתי ספר חרדיים לעילוי נשמת הילדים שנרצחו בשואה.

 

[ר ו נ ל]

מבחינה לא דתית הם גם לא מחויבים?

כולם מתאבלים מבחינה לא דתית על הנרצחים. הנרצחים לא מסרו את נפשם והתנדבו למות מרצונם. רצחו אותם בלי שהם רצו. יוצא ממה שאמרת שהחרדים לא מתאבלים בימי הזכרון לשואה ולחללי צהל כי החזון איש אמר להם. אסור להם לעמוד בזמן צפירת הדומיה כמו שהם כתבו והם צריכים להמשיך ללכת או להמשיך לעבוד? אני חושב שכל עוד הם במדינה הם צריכים להתנהג כמו כולם וכשהמדינה תבוטל הם יוכלו להתנהג כמו שהרבנים שלהם אמרו. אני רואה שאתה חרדי. אתה היית רוצה שהמדינה הציונית תבוטל? יש הרבה מהתיכון שלי בעד ביטול המדינה. איך אצל החרדים? הם גם רוצים שהמדינה תבוטל?

 

[arriy80]

מבחינה לא דתית הם צריכים להתחשב בסביבתם.

תורת ישראל היא ספר הוראות. לא רק איך להניח תפילין, אלא גם כיצד להתאבל. יוצא ממה שאמרתי שהחרדים כואבים כל מותו של יהודי באשר הוא, אך אין בכוחם לתקן תקנות מיוחדות ומשמעותיות - כמו ימים מיוחדים או תפילות מיוחדות - לזכר ארוע או אסון שקרה לעם. מותר וצריך לעמוד בצפירה - למרות שזהו לא מנהג יהודי - בכדי לכבד את אלו שחושבים שבכך זוכרים את הנופלים. אם חרדי נמצא במקום שבו אי-עמידתו בצפירה לא תפגע באנשים אלו, זכותו לכבד את זכר הנופלים ע"י אמירת פרק תהילים או לימוד משניות, מתוך ידיעה שכך הוא זוכר - ומסייע - לנופלים. אישית, נח לי לחיות במדינה, להשתתף במוסדותיה, ולהפסיק להרגיש מושמץ בכל הזדמנות. אך היחס שלי - אישית - למדינה והרצונות האישיים שלי לא רלוונטים. אנו אמונים על כך שאת הדרך לא קובעים אנשים פרטיים, אלא מעבירי המסורת, והם אלו שהוסמכו לכך בכל דור. כך שאם ברצונך לדעת על השקפתם - הפנה את שאלתך אליהם או אל באי כוחם.

 

[ר ו נ ל]

הם לא אמרו לכם מה דעתם על המדינה?

מי מכל הרבנים קובע לך מה להחליט? כולם עם אותה השקפה? אנחנו קובעים בעצמנו מה אנחנו חושבים. בזמן האחרון הרבה אצלנו חושבים שלמדינה היום אין זכות קיום כי היא מושחטת. יש הרבה בתיכון שלי שהחליטו לא להתגייס לצבא. יש הרבה שחושבים ללכת לקומונה ולחיות בעצמנו בלי להיות קשורים למדינה. אני התאכזבתי מהמדינה.

 

[arriy80]

הם אומרים. והמבקש לדעת יותר, שואל ומברר.

לכל זרם בציבור הדתי או החרדי יש מישהו מוסמך המכוון ומתווה את דרכו. <למדינה אין זכות קיום כי היא מושחתת> למה למדינה אין זכות קיום? רק בגלל שכמה אנשים בראשה נמצאו מושחתים? לפי זה, יש לתקן את השחיתות, להחליף את האנשים, ולהמשיך לחיות במדינה מתוקנת. מה יש להתאכזב מהמדינה? יש להתאכזב מראשי המדינה, אך לא מעצם קיום המדינה! הציבור שהולך בדרך היהדות המקורית - הוא המאוכזב מהמדינה! מדינה שקוראת לעצמה "יהודית" אך לא הולכת בדרך היהדות המקורית, כפי שציבור זה קיבל מאבותיו וכפי שדרך זו הועברה במשך כל ההסטוריה.

 

[ר ו נ ל]

אנחנו לא רוצים להתגייס

ולעזור למושחטים מלמעלה. חצי מהכיתה שלי אמרו שלא יתגייסו. למה אנחנו צריכים להתגייס אם אלה מלמעלה מושחטים? אנחנו לא צריכים למות בשבילם.

 

[נקודת השקר שבמוח]

מדוע הם כואבים

רק את מותו של יהודי ולא את מותו של גוי???...אחר כך מתפלאים מדוע שונאים אותנו.

 

[arriy80]

מפני שהם מרגישים יותר קרובים!

כמו שכל אחד יכאב את מות קרוביו, יותר מאשר מות אחר. אכן, אנו לא שמחים גם במותו של גוי - שאינו אויב של עם ישראל. התורה מלמדת אותנו להתחשב בסבלו של כל אדם באשר הוא. כל אדם הוא חלק אלוקי, החשוב שבבריאה, וככזה מגיעה לו התחשבות מיוחדת. עם זאת, התגברות הכאב על סבלם של קרובים - מובן.

 

[ילדת רנסנס]

עשרה בטבת.

 

[פרובוקטור]

אני מכיר

שעשרה בטבת (שהוא יום פטירתו של משה רבינו) הינו יום הקדיש הכללי - לחיילים שמקום קבורתם אינו ידוע. לא הכרתי שהחרדים מתכחשים ליום השואה המוסכם והמקובל ועשו לעצמם יום אחר.

 

[יהדות בשבילך]

תיקונים קלים

יום פטירת של משה רבינו הוא ז' באדר. כשרה בטבת הוא יום תחילת המצור על ירושלים וקרו בו עוד מספר דברים (ראה משנה במסכת תענית), ולכן הוא יום תענית. מאוחר יותר הוא נקבע גם כיום בקדיש הכללי, לא רק על אלה שמקום קבורתם לא נדע אלא גם על חללי השואה וכו'. מלכתחילה -ניסן הוא חודש בו לא קובעים ימי אבל ולכן לא רצו לקבוע בו יום זיכרון. אני חושב שלא נכון לומר שהחרדים מתכחשים ליום השואה הכללי, אלא פשוט מפנים את עיקר העיסוק בנושא לעשרה בטבת ולא ליום השואה שבניסן. אגב, אני, כדתי-לאומי, עומד בצפירה ומשתתף באירועים שונים ביום השואה הלאומי, על אף שאני מצטרף לקריאה העקרונית שיום השואה לא היה אמור להיקבע פה אלא בעשרה בטבת או תשעה באב, או שמן אחרי שייקבע בהסכמה רחבה.

 

[פרובוקטור]

ידידי

מקבל את תיקונך, אבל שים לב שלא אני טענת שהחרדים עושים כך או אחרת, רק ציינתי שאני לא מכיר מנהג כזה.

 

[oshiko]

טעות קטן - לגבי פטירת משה רבנו

מקובל שיום פטירתו כיום הולדתו - ז' באדר. י' בטבת מצויין על ידי חרדים גם לזכר השואה. אני למדתי בבית ספר ממלכתי-דתי - בית הספר ציין את השואה בשני המועדים - י' בטבת, וכ"ז בניסן. ד"א גיליתי פורום על רמה. מאד מתאים לי כרגע אישית ובכלל - ואולי אפרט בשירשור אחר. השירשור הזה כבודו במקומו. מקווה שהפורום מקבל גם שכמותי המתהלכים מתחת לכיפה.

 

[tamarhp]

כל השנה

עקרונית בעשירי בטבת, אבל הם לא מתכחשים ליום השואה אלא פשוט לא מציינים אותו בדרך ה"מקובלת", כלומר - עמידה בצפירה. מצד שני כן יש התייחסות ליום השואה, ואפשר לראות הרבה פעמים כתבות במגזינים חרדיים על יום השואה, לקראת יום השואה.