מסכימה ולא מסכימה
לפי דעתי הניסוח המתאים יותר הוא רוב הפחדים שלנו סובבים סביב המוות, ולא כולם כמו שהתיאוריה גורסת. מצד אחד יש אנשים שהמוות נתפס אצלהם כחוויה. לא מזמן קראתי ספר מצוין על גלגול נשמות שנתן לי הרבה חומר למחשבה. למרות שאני די נמניתי עם הספקנים בקשר לחיים אחרי המוות, אחרי שקראתי את הספר נפתחה לי יותר הסקרנות לגבי העיניין, לפי מה שקראתי הפחדים שלנו בגילגול הנוכחי נובעים מטראומות שעברנו בעבר, בגילגולים קדומים הרבה יותר מעבר למודע שלנו. הספר נקרא "שורשים ושיעורים בזמן" מאת ד"ר בריאן ל. וייס. הד"ר הזה הוא מטפל בשיטת הרגרסיה ההיפנוטית והמידע שהוא השיג בארבע שנים פשוט מדהים. על פי הספר, תקופת החיים שאנו חיים מרגע שאנו נולדים ועד לרגע בו אנו מתים, היא תקופה שבה עלינו ללמוד שיעור מסויים או לקח מסויים, רק כאשר סיימנו ללמוד אותו אנו יכולים לעבור לשלב הבא. ברגע שהנשמה יוצאת מן הגוף היא עוברת למימד גבוהה יותר שבו היא ממתינה עד לרגע שהיא חוזרת, לגוף אחר, לחיים אחרים, לתקופה אחרת בשביל ללמוד עוד שיעור. כשאנו מסיימים ללמוד את כל השיעורים והלקחים אנו עוברים למימד רוחני גבוהה יותר ומקבלים תפקיד אחר. בשלב מסויים בספר עולה השאלה של הפחד מפני המוות, ומסופר שם גם על ההתמודדות איתו. יש אנשים המאמינים בתהליך הטיבעי הזה של הנשמה, ומקבלים את העובדה שמוות הוא חלק טיבעי בתהליך הזה. ולכן הפחד מהמוות פוחת, והרבה יותר קל להשלים איתו ולקבל אותו.(הספר עמוק מאוד ומכיל המון אינפורמציה שקשה לי להסביר אותה פה במילים, לכן אני ממליצה לקרוא) אנשים כמוני למשל. מצד שני, לא כולנו מאמינים בתהליך הזה, או שמאמינים ועדיין חוששים, כי אותם אנשים עדיין לא הפנימו את העובדה שהם פה בשביל להשלים שיעור מסויים ולהמשיך הלאה, למימדים גבוהיים יותר. הפחדים הכי גדולים שלי, ואני לא מתביישת לחשוף אותם, הם הפחד מחוסר אונים, והפחד מבדידות. לכן קצת קשה לי להסכים עם התיאוריה שאומרת שכל פחדי האדם נובעים ממוות. אני מסכימה עם זה שרובן מסתכמות במוות, אבל עדין לא כולם. לילה טוב, שלכם אפרסקית.
