יש תקווה?
היום קראה נעל (נחשו באיזה עיתון...) כתבה על פיתוח אפשרי של תרופה לאיידס בארץ (כמובן, שנעל לא תכניס פרסומת סמוייה?). הכתבה מצורפת בסוף ההודעה. בקצרה ובחוסר דיוק, מסופר שם על ניסיון מוצלח מאוד של טיפול בעבברים באמצעות חומר שהופק מן הצומח וגרם לריפוי מהיר מאוד של פצעים (פי 3 יותר מהיר) והצליח לרפות אחוזים נכבדים מעכברים שחלו במחלה דמויית איידס בתכונותיה. כבר שלוש שנים לא התפתח המחקר בנושא בגלל איזה ריב קטן בין משרדי הממשלה. האם יש תקווה למלחמה באיידס? מה דעתכם על עמדת הממשלה? (תתחשבו במשמעות של זכויות על תרופה כזו) ומה לגבי הפעולה של המדענים בנושא קידום המחקר? מה דעתכם על עמדת הכותב ואיך שהוא מציג את הממשלה בכל עניין? האם יכולה להיות תקווה בכלל כאשר אנשים מסוגלים לעכב מחקר במשך כל כך הרבה זמן בלי כל נקיפת מצפון? נעל
[והנה הכתבה:] העכברים החלימו מאיידס, אך פיתוח התרופה מחכה לפקידים מאבק בן 3 שנים על ``זכויות יוצרים`` בין משרדי הממשלה מונע פיתוח תרופה מאת חיים שדמי לפני יותר משלוש שנים הפיקה קבוצת מדענים מהשירותים הווטרינריים שבמשרד החקלאות, חומר מהצומח, בעל תכונות יוצאות דופן: כאשר טיפטפו אותו ישירות על עכברים פצועים, הם נרפאו באופן מלא בתוך 20-15 ימים. לעכברים שלא טופלו לקח 60-45 ימים להחלים. כאשר המדענים - בראשות פרופ` זאב טריינין, שהיה בעבר מנהל המכון הווטרינרי - בדקו את תכונות החומר באופן יותר מדוקדק, התברר כי הוא מעורר את התאים האחראים על התגובה החיסונית. אז, מספר טריינין, הוחלט לבדוק אם החומר החדש מועיל לעכברים שהודבקו בנגיף הגורם למחלה דמויית איידס. התוצאות היו מדהימות: עשרה מתוך 14 העכברים שהשתתפו בניסוי נרפאו לחלוטין וזכו להגיע לגיל שנתיים וחצי, בעוד שכל עכברי קבוצת הביקורת מתו בתוך חודשיים. גם כאשר הקבוצה חזרה על הניסוי שוב, בצורה מבוקרת, התוצאות היו דומות. ניסוי נוסף בחזיר שסבל מכוויות בדרגה שלוש, שערך טריינין עם פרופ` אריה אלדד - אז קצין רפואה ראשי והיום מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בהדסה עין כרם - הביא להחלמה קצרה באופן משמעותי ובלי להשאיר אחריו צלקות. ``היה לנו ברור בשלב הזה, שיש לנו פוטנציאל של חומר רפואי - אם לריפוי פצעים ואם לריפוי מחלת האיידס``, אומר טריינין. לדבריו, השלב הבא היה אמור להיות זיהוי ומיצוי החומר ``הנקי``, אשר גורם לריפוי. ``מדובר בחומר ביולוגי המכיל חלבונים, ולא ברור מי בדיוק עושה מה, כעת יש לברר האם מדובר בחלבון אחד או יותר שמרפאים את הפצעים``. זה לא קרה. ריב על זכויות היוצרים בין משרדי הממשלה השונים - בהם משרד החקלאות שהגילוי הראשוני התבצע במסגרתו - הביא לכך שעד היום, במשך יותר משלוש שנים, לא היתה כל התקדמות במחקר. ``נדרש לנו תקציב לשנתיים של מחקר לפני שעוברים למחקר בבני אדם``, מספר טריינין. בשנת 1998 הוא פנה לחממות ליזמות טכנולוגית שבמשרד התעשייה והמסחר כדי לגייס מימון. זו אישרה את המחקר, לאחר התייעצות עם צוות מומחים שכלל את פרופ` צבי בנטואיץ`, מנהל מרכז האיידס בבית חולים קפלן; פרופ` חגי צור, בעבר מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית חולים תל השומר; ופרופ` אלימלך גרושקה, מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית. ``המלצנו שתקציב המחקר יוקדש לנושא ריפוי פצעים``, משחזר בנטואיץ`. בסוגיית האיידס הוא מסויג מעט יותר: לדבריו, ``הבסיס מעט בעייתי``. ב-14 באפריל 1999 בישרה לטריינין רנה פרידור, מנהלת החממות, כי ועדת ההיגוי ליזמות טכנולוגית אישרה את ``פרויקט מוצר תרופתי לטיפול באיידס``. זאת, בתנאי שייחתם חוזה בין החממות ומשרד החקלאות לפיו זכויות הפיתוח יועברו במלואן לחברה שתנהל את הפרויקט. המשא ומתן בין משרד החקלאות לחממות התארך. חברת ``קידום`` - חברה בתוך מינהל המחקר החקלאי הפועלת מטעם המכון הווטרינרי - לא הסכימה לתנאים: היא דרשה כי הידע יירשם על שם מדינת ישראל, וכי החברה שתפתח את הפרויקט תקבל רק את זכויות השימוש במוצר. בחממות ליזמות טכנולוגית הבהירו כי אם התביעה הזו תתקבל, הפרויקט לא ימומש. ביוני 1999 כתב לטריינין ד``ר מאיר טנא, מנהל החממה הטכנולוגית ``אורית``: ``לצערנו מתעכבת הפעלת הפרויקט עד לחתימה על הסכם``. עם זאת, הוא הביע תקווה כי הפרויקט יחל לא יאוחר מאמצע יולי 1999. אלא שגם הערכה זו התבדתה. בחלוף ארבעה חודשים נוספים, הלשכה המשפטית במשרד החקלאות קבעה פתאום כי כל ההתקשרות עם החממות פגומה, והציעה שמשרד התעשייה והמסחר יעביר את הכסף למחקר שלא דרך החממות. טריינין המיואש כתב לשר החקלאות באותם ימים, חיים אורון: ``עד היום הפרויקט לא מבוצע, בגלל `הריב` על בעלות הקניין הרוחני... נותרו שתי אפשרויות שתובאנה להכרעתך: שמשרד החקלאות יממן את פיתוח
היום קראה נעל (נחשו באיזה עיתון...) כתבה על פיתוח אפשרי של תרופה לאיידס בארץ (כמובן, שנעל לא תכניס פרסומת סמוייה?). הכתבה מצורפת בסוף ההודעה. בקצרה ובחוסר דיוק, מסופר שם על ניסיון מוצלח מאוד של טיפול בעבברים באמצעות חומר שהופק מן הצומח וגרם לריפוי מהיר מאוד של פצעים (פי 3 יותר מהיר) והצליח לרפות אחוזים נכבדים מעכברים שחלו במחלה דמויית איידס בתכונותיה. כבר שלוש שנים לא התפתח המחקר בנושא בגלל איזה ריב קטן בין משרדי הממשלה. האם יש תקווה למלחמה באיידס? מה דעתכם על עמדת הממשלה? (תתחשבו במשמעות של זכויות על תרופה כזו) ומה לגבי הפעולה של המדענים בנושא קידום המחקר? מה דעתכם על עמדת הכותב ואיך שהוא מציג את הממשלה בכל עניין? האם יכולה להיות תקווה בכלל כאשר אנשים מסוגלים לעכב מחקר במשך כל כך הרבה זמן בלי כל נקיפת מצפון? נעל
[והנה הכתבה:] העכברים החלימו מאיידס, אך פיתוח התרופה מחכה לפקידים מאבק בן 3 שנים על ``זכויות יוצרים`` בין משרדי הממשלה מונע פיתוח תרופה מאת חיים שדמי לפני יותר משלוש שנים הפיקה קבוצת מדענים מהשירותים הווטרינריים שבמשרד החקלאות, חומר מהצומח, בעל תכונות יוצאות דופן: כאשר טיפטפו אותו ישירות על עכברים פצועים, הם נרפאו באופן מלא בתוך 20-15 ימים. לעכברים שלא טופלו לקח 60-45 ימים להחלים. כאשר המדענים - בראשות פרופ` זאב טריינין, שהיה בעבר מנהל המכון הווטרינרי - בדקו את תכונות החומר באופן יותר מדוקדק, התברר כי הוא מעורר את התאים האחראים על התגובה החיסונית. אז, מספר טריינין, הוחלט לבדוק אם החומר החדש מועיל לעכברים שהודבקו בנגיף הגורם למחלה דמויית איידס. התוצאות היו מדהימות: עשרה מתוך 14 העכברים שהשתתפו בניסוי נרפאו לחלוטין וזכו להגיע לגיל שנתיים וחצי, בעוד שכל עכברי קבוצת הביקורת מתו בתוך חודשיים. גם כאשר הקבוצה חזרה על הניסוי שוב, בצורה מבוקרת, התוצאות היו דומות. ניסוי נוסף בחזיר שסבל מכוויות בדרגה שלוש, שערך טריינין עם פרופ` אריה אלדד - אז קצין רפואה ראשי והיום מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בהדסה עין כרם - הביא להחלמה קצרה באופן משמעותי ובלי להשאיר אחריו צלקות. ``היה לנו ברור בשלב הזה, שיש לנו פוטנציאל של חומר רפואי - אם לריפוי פצעים ואם לריפוי מחלת האיידס``, אומר טריינין. לדבריו, השלב הבא היה אמור להיות זיהוי ומיצוי החומר ``הנקי``, אשר גורם לריפוי. ``מדובר בחומר ביולוגי המכיל חלבונים, ולא ברור מי בדיוק עושה מה, כעת יש לברר האם מדובר בחלבון אחד או יותר שמרפאים את הפצעים``. זה לא קרה. ריב על זכויות היוצרים בין משרדי הממשלה השונים - בהם משרד החקלאות שהגילוי הראשוני התבצע במסגרתו - הביא לכך שעד היום, במשך יותר משלוש שנים, לא היתה כל התקדמות במחקר. ``נדרש לנו תקציב לשנתיים של מחקר לפני שעוברים למחקר בבני אדם``, מספר טריינין. בשנת 1998 הוא פנה לחממות ליזמות טכנולוגית שבמשרד התעשייה והמסחר כדי לגייס מימון. זו אישרה את המחקר, לאחר התייעצות עם צוות מומחים שכלל את פרופ` צבי בנטואיץ`, מנהל מרכז האיידס בבית חולים קפלן; פרופ` חגי צור, בעבר מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית חולים תל השומר; ופרופ` אלימלך גרושקה, מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית. ``המלצנו שתקציב המחקר יוקדש לנושא ריפוי פצעים``, משחזר בנטואיץ`. בסוגיית האיידס הוא מסויג מעט יותר: לדבריו, ``הבסיס מעט בעייתי``. ב-14 באפריל 1999 בישרה לטריינין רנה פרידור, מנהלת החממות, כי ועדת ההיגוי ליזמות טכנולוגית אישרה את ``פרויקט מוצר תרופתי לטיפול באיידס``. זאת, בתנאי שייחתם חוזה בין החממות ומשרד החקלאות לפיו זכויות הפיתוח יועברו במלואן לחברה שתנהל את הפרויקט. המשא ומתן בין משרד החקלאות לחממות התארך. חברת ``קידום`` - חברה בתוך מינהל המחקר החקלאי הפועלת מטעם המכון הווטרינרי - לא הסכימה לתנאים: היא דרשה כי הידע יירשם על שם מדינת ישראל, וכי החברה שתפתח את הפרויקט תקבל רק את זכויות השימוש במוצר. בחממות ליזמות טכנולוגית הבהירו כי אם התביעה הזו תתקבל, הפרויקט לא ימומש. ביוני 1999 כתב לטריינין ד``ר מאיר טנא, מנהל החממה הטכנולוגית ``אורית``: ``לצערנו מתעכבת הפעלת הפרויקט עד לחתימה על הסכם``. עם זאת, הוא הביע תקווה כי הפרויקט יחל לא יאוחר מאמצע יולי 1999. אלא שגם הערכה זו התבדתה. בחלוף ארבעה חודשים נוספים, הלשכה המשפטית במשרד החקלאות קבעה פתאום כי כל ההתקשרות עם החממות פגומה, והציעה שמשרד התעשייה והמסחר יעביר את הכסף למחקר שלא דרך החממות. טריינין המיואש כתב לשר החקלאות באותם ימים, חיים אורון: ``עד היום הפרויקט לא מבוצע, בגלל `הריב` על בעלות הקניין הרוחני... נותרו שתי אפשרויות שתובאנה להכרעתך: שמשרד החקלאות יממן את פיתוח