יש 4 סוגי יוגה

[jbu]

יש 4 סוגי יוגה

מה שמם ומה התפקיד שלהם (אני זוכר אחד היה לפתוח מחסומי אנרגיה השני לחשיבה וכו...) תודה מראש.

 

[אבי בוירסקי]

ארבע זרמים ליוגה - בבקשה.

ארבע סוגי יוגה שאיפתנו העיקרית היא להיות חופשיים. ולכן ברור שעד שלא נכיר את עצמנו כמוחלט, לא נוכל להגיע לשחרור. עם זאת ישנן דרכים שונות להגיע להכרה זו. שיטות אלו חוסות תחת השם הכולל יוגה (לחבור, להתאחד, לאחד את עצמנו עם המציאות שלנו). את היוגות האלו, למרות היותן מחולקות לקבוצות שונות, אנו יכולים לסווג לארבע קבוצות עיקריות: וכיחידה הן רק שיטות המובילות בדרך עקיפה להכרת המוחלט, הן מתאימות ל"מזגים" (הלכי- הרוח), השונים. כעט, חייבים לזכור שלא האדם המדובר הוא ההופך לאדם האמיתי או המוחלט. אי אפשר להפוך למוחלט. הוא לעד חופשי, לעד מושלם: אך את הבערות המכסה את טבעו לעת עתה יש להסיר. לכן כל הרעיון בכל שיטות היוגה השונות (וכל דת מייצגת אחת) היא לפזר את עננת הבערות ולאפשר לאטמן לחדש את טבעו. העוזרים העיקריים בשחרור הזה הם: "אבהייסה", ו"וואיראגיה". "וואיראגיה" היא: אי - צמידות לחיים, מכיוון שהרצון להנות הוא זה הגורר אתו את כל הכבלים הללו : ו"אבהייסה" היא התרגול המתמיד באחת מאותן שיטות יוגה. קרמה יוגה. קרמה יוגה היא טיהור ההכרה באמצעות פעולה. כעט אם ביצעת איזושהי פעולה, טובה או רעה, היא חייבת לשאת תוצאה טובה או רעה: ברגע שהופיע הגורם, שום כוח לא יוכל לעצור את זה. לכן פעילות טובה יוצרת קרמה טובה, ופעילות רעה, קרמה רעה, הנשמה תמשיך להישאר כבולה לנצח ללא תקווה לשחרור. כעט, קרמה שייכת רק לנשמה או להכרה, לעולם לא ל"אטמן" (העצמי): רק היא יכולה להטיל את הוילון בפני האטמן. הוילון המוטל ע"י קרמה רעה הוא בערות. לקרמה הטובה הכוח לחזק את הכוחות המוסריים. ולכן היא יוצרת אי – צמידות: היא הורסת את הנטייה לכיוון הקרמה הרעה ולכן מטהרת את ההכרה. אך אם הפעילות נעשית בכוונה להנאה , היא יוצרת רק את אותה הנאה ואינה מטהרת את ההכרה או הצ'יטה. לכן כל פעילות צריכה להיעשות ללא כל תשוקה להנאה מפרותיה. לכן, כל פחד או תשוקה להנאה מפרות הפעילות חייבים להיעלם לעד ע"י נחישותו של הקרמה יוגי. יותר מזה, קרמה זו ללא כל תשוקה להחזר, תהרוס את האנוכיות, שהיא שורשו של השעבוד. מילת המפתח של הקרמה יוגי היא " לא אני, אלא אתה", ואין מידה של הקרבה עצמית שתהיה "יותר מידי" עבורו. הוא עושה את עבודתו ללא שום תשוקה להגיע לגן-עדן, או לצבור שם ומעמד או כל תמורה אחרת בעולם הזה. למרות שההסבר והרציונל לעבודה בלתי אנוכית זו נמצא ב"ג'יאנה יוגה, עדיין האלוהיות הטבעית של האדם גורמת לו לאהוב כל הקרבה פשוט לטובת אחרים, ללא מניעים נסתרים, ולא חשובים עקרי אמונתו או הזדמנויותיו: וקרמה יוגה נחוצה לחלוטין כדי לנפץ את המעטה שהצטבר סביב אהבתם לכסף. הבאה היא בהקטי-יוגה. בהקטי או "סגידה" או אהבה בצורה כזו או אחרת היא הקלה ביותר, הנעימה ביותר, והטבעית ביותר לאדם. המצב הטבעי של היקום הוא משיכה: וזה לבטח בא בעקבות הפרוד האולטימטיבי. למרות זאת, אהבה היא הדחף הטבעי לאחדות בלב באדם: ואף אל פי שהיא עצמה גורם אדיר לצער, אם תכוון בצורה נאותה כלפי נושא נאות, תביא לשחרור. מושא הבהקטי הוא אלוהים. אהבה אינה יכולה להתקיים ללא נושא ומושא. מושא האהבה חייב ראשית להיות ישות הגומלת לאהבתנו. לכן אלוהיי האהבה חייב להיות אנושי במובן מסוים. הוא חייב להיות אלוהים של אהבה. בנפרד מהשאלה האם אלוהים בכלל קיים או לא, עובדה היא זו שלאלו אשר האהבה שורה בלבם המוחלט הזה נגלה כאלוהים של אהבה, כאל אישי. הצורה הנחותה של הסגידה, המגלמת אלוהים שופט או מעניש או אחד שיש לציית לו מתוך פחד, לא מגיע לה שתקרא אהבה, למרות שישנן צורות סגידה המתפתחות לצורות גבוהות יותר. נציג את האהבה כמשולש, שבו הזווית הראשונה כבסיס היא: אי-אנוכיות. כל זמן ששינו פחד, זו אינה אהבה. אהבה מסלקת כל פחד. אם תתייצב לפני נמר כדי לגונן על בנה. הזווית השניה היא: האהבה לעולם אינה מבקשת, לעולם אינה מתחננת. והקודקוד הוא: שהאהבה אוהבת לשם האהבה בלבד.אפילו רעיון מושא האהבה נעלם. אהבה היא הצורה היחידה בה האהבה נאהבת. זוהי ההפשטה הגבוה ביותר וזהה היא למוחלט. הבאה היא ראג'ה-יוגה. היוגה הזו מתאימה לכל היוגות האחרות. היא מתאימה ל"שואלים" מכל הזרמים, המאמנים ואלו חסרי האמונה, והיא הכלי האמיתי של החקירה הדתית. וכמדע כזה, היא ניחנת בשיטת חקירה מיוחדת, וזו היא הראג'ה יוגה, השיטה של הדת. מדע זה מיושם גם בצורות שונות בהתאם להרכב הגישות השונות. חלקיה העיקריים הם: פרנייהמה, ריכוז, ומדיטציה. עבור אלה המאמינים באלוהים, השימוש בשם סמלי, כמו "אום" או מילה קדושה אחרת המתקבלת מגורו, תהווה עזרה גדולה. אום היא הטובה ביותר. משמעותה: המוחלט. הרהר במשמעות מילים קדושות אלה תוך ושנן אותן תוך כדי תרגול. הבאה היא ג'יאנה-יוגה. ב"יוגה" של ה"ידע" (הנכון). זו מחולקת לשלושה שלבים. ראשית: שמיעת האמת – שהאטמן הוא המציאות היחידה וכל דבר אחר הוא "מאיה" ("יחסיות"). שני: דיונים על פילוסופיה זו מנקודות השקפה שונות. שלישי: וויתור על המשך וויכוחים נוספים ותפיסת/הכרת האמת. הכרה זו מגיעה מ: ( 1 ) הביטחון ש"ברהמן" הוא האמיתי וכל השאר אינו אמיתי. (2) וויתור על כל תשוקה להנאה. (3) שליטה בחושים ובהכרה. (4) תשוקה כבירה להיות חופשי. הדרך היחידה ביוגה זו היא: הרהור רציף המציאות זו, והזכרה רציפה לנשמה על טבעה האמיתי. זו הגבוה ביותר, אך הקשה ביותר. לרבים יש אחיזה אינטלקטואלית בזה, אך מעטים מאד מגיעים להגשמה. שבת שלום. אבי

 

[0 אור 0]

4??

אבי , מה שכתבת מאד מעניין ומעורר מחשבה. מה שמטריד אותי זה שידוע לי על יותר מ 4 שיטות (למשל האתה יוגה) - לפי מה אתה בוחר 4 מסויימות?

 

[אבי בוירסקי]

ההאתה יוגה היא חלק מהראג'ה יוגה.

שלום אור. ארבעת הזרמים האלה הם הזרמים העיקריים. מתוכם התפתחו\נגזרו זרמים נוספים. האתה יוגה היא חלק מהראג'ה יוגה. אפשר לומר שהיא פיתוח והרחבה של חוליות 4 - 3, אסנה ופרנייהמה, של הראג'ה יוגה. והבחירה היא לא שלי...החלוקה הזו מקובלת כמעט על כל היוגים... (את\ה מוזמן\ת לפורום יוגה בוואלה שם מתרחש כרגע דיון מעמיק בסוגיה). שבת שלום. אבי. דרך אגב, הכתוב הוא לא פרי עטי...זה מאמר מתורגם (על ידי...) של סוואמי וויקאננדה (המקורי, זה שחי ונפטר...בתחילת המאה העשרים...).

 

[נטע....]

שאלות, בעקבות הקטע שהבאת

שלום אבי. קראתי את הקטע שהבאת, והוא בהחלט מעניין וגם מעורר שאלות. ראשית, לגבי הקרמה יוגה. נאמר בקטע, שהקרמה יוגה נעשית לא למען ההנאה שבדבר. אני יכולה להחליט שאני אתן עזרה לכל מי שהיא נחוצה לו, גם אם זאת לא בדיוק פעולה מהנה כשלעצמה. אבל בסופו של דבר, עצם הידיעה שעזרתי למישהו, מעורר בי שמחה גדולה וכן, הנאה. האם באמת קיימת קרמה ללא שום גמול? אפילו לא הגמול של ההנאה? שאלה נוספת על ההיבט הדתי: נאמר בקטע שעבודת האלוהים מתוך פחד, תפיסת האלוהים כמי שמעניש או נוקם, איננה אהבה ולפי מה שהבנתי מהקטע, הדרך הנכונה היא אהבת האלוהים, לעבוד אותו מתוך אהבה אמיתית שאין בה אנוכיות. ידוע לי שהיוגה מכבדת את כל הדתות ושהיא רואה בעצם בכל הדרכים הרוחניות/דתיות את המטרה האחת המשותפת, להגיע לאחדות עם האל. איך זה מסתדר לדוגמא עם היהדות, שגם בתנ"ך כתובים חוקים והעונשים הצפויים על מי שעובר אותם? אני לא דתיה אבל כמי שמסתכלת על הדת היהודית, בעיניים של חילונית, נראה שרוב הדתיים עובדים את האלוהים מתוך פחד להענש בצורה זו או אחרת. או שמא הדרך הזאת היא לא הדת האמיתית?

 

[אבי בוירסקי]

נטע קבלי תיסלם...

אחלה שאלות. עיניניות ומדויקות... היוגים טוענים שאפשר להשתחרר מהמעגל הקרמתי... הם טוענים שע"י פעולה "נכונה", כזו הנעשית מתוך מניעים "טהורים", מתקדמים לאט לאט להשתחררות אפילו מגמול על המעשים הטובים... הוא כדברי היוגים: יציאה ממחזור (והשפעתן) שלושת הגונות (איכויות - טאמס, ראגס וסטווה)אפשרי בהחלט... היוגים טוענים שבמעבר מפעילות טמסית דרך פעילות ראגסית ולבסוף סטווית, מתקדמים לקראת השתחררות אפילו מתוצעותיה של הפעילות הסטווית. כשהאדם אינו מזדהה יותר עם הפעולה, או אם זה המבצע אותה...תוצעותיה אינם משפיעות עליו...נשמע אבסורדי, אולי, אבל כך טוענים היוגים... בקשר לענין הדת צדקת במשפט האחרון...צריך קודם להגדיר מחדש מהי דת... בקשר לזה, כרגע בדיוק מתנהל דיון בענין הזה בפורום יוגה בוואלה... (ובטח תקבלי תשובה במהרה בימנו גם כאן מידידנו היקר מר בהקטה...) שבת שלום. אבי.

 

[בהקתה עומר]

קרמה יוגה וההיבט הדתי

לגבי קרמה יוגה: כעיקרון פעולה שנעשית למען אחר היא עדיין חומרית כל עוד העצמי הוא הנהנה. יש שלוש מידות בטבע החומרי: טובות, להיטות ובערות. פעולה במידת הטובות היא פעולה שנעשית למעןאחר. אבל יש להבחין בין מידת הטובות חומרית למידת הטובות הרוחנית. בטובות חומרית העונג הוא עדיין בעצמי ועל כן העצמי הוא מרכז הפעולה. לעומת זאת, בטובות רוחנית האחר הוא המרכז והעצמי הוא המשרת. כעיקרון הדרך להגיע לכך היא על ידי טהור התודעה על ידי פעילות רוחנית, בין השאר מנטרה מדיטציה אשר ממקדת את המחשבה במושא השירות: העליון. לגבי ההיבט הדתי: יש להפריד בין דת ארצית ודת רוחנית או "דת אמיתית". דת ארצית או חומרית לא עוסקת בהגשמה עצמית אלא רק בקיום הסדר והמוסר בחברה האנושית בעולם החומרי. זאת בעוד דת רוחנית, או יוגה, עוסקת בחתירה לעליון ובהשתחררות מהעולם החומרי. החוקים של התורה הם חוקים שעוסקים ברובם בדת ארצית או "עקרונות תת דתיים".

 

[בהקתה עומר]

יש יותר מ4 סוגים.

יוגה משמע כל פעולה שנועדה להגשמה עצמית. כעיקרון המטרה היא בהקתי, משמע יחסים עם העליון. זו המהות המקורית של הנשמה (דהרמה) והשאיפה של היוגה. זה נעשה על ידי תרגולים המנקים את התודעה מתפיסות חומריות שונות וחשיפת הנשמה בפני טעם גבוהה יותר. כמה מהם: אשטנגה יוגה: תרגול של ריכוז והתבוננות פנימה לאחר שלבים של טיהור המחשבה מהפרעות ועל ידי כך גילוי המהות הטבעית של הנשמה. הטהא יוגה: תרגול של שליטה בגוף ובחושים עד להבאתם לכדי דממה בעזרת תרגילי התעמלות ונשימה. כעיקרון זו אינה יוגה אלא אחד השלבים המקדימים לאשטנגה יוגה. קונדליני יוגה: תרגול דומה לאשטנגה יוגה אשר עובד על משיכה של אנרגיית החיים מהמרכז הנמוך בגוף אל הגבוהה ואז עזיבת הגוף בזמן המתאים. קריה יוגה: או "היוגה המיסטית". עוסקת בפתיחה של מרכזי האנרגיה בגוף והמוח. קרמה יוגה: הקדשת פעולות יומיומיות לעליון. התמרת הפעולה (קרמה) מחומרית (בהוגה) לרוחנית (יוגה). גייאנה יוגה: ניתוח, לימוד והסקת מסקנות ותוך כדי כך הגעה למהות של הנשמה. לתרגול זה ניתן להגיע על ידי קרמה יוגה. בודהי יוגה: חיים "נאורים" או חיים רוחניים. הבחנה בין רוחני וחומרי, דחיית עינוג חושים חומרי וקבלה רק של הדברים הנחוצים לחיים רוחניים. מנטרה יוגה: תרגול פשוט המומלץ לאנשים בעידן הנוכחי. הבאת המחשבה למצב של ריכוז באלמנט הרוחני דרך העסקתה במנטרה, צליל/הברה או פסוק בעלי אנרגיה רוחנית. בהקתי יוגה: מטרתן של כל תהליכי היוגה. השגת החיבור עם העליון דרך יחסי אהבה ושירות טהורים. באופן תמציתי יותר אפשר לחלק את טכניקות היוגה ל2 נתיבים: פעולה ואי-פעולה. אי פעולה, כמו באשטנגה יוגה, הוא נתיב בו היוגי מתנזר לחלוטין מהעולם ומבלה את שארית חייו בנזירות במקום מבודד שם הוא מתרגל התבוננות פנימית באין מפריע ומגלה את המהות הפנימית של הנשמה. פעולה, כמו בקרמה ובודהי יוגה, הוא הנתיב בו היוגי ממשיך לקיים את חובות וחיי היומיום שלו, כולל פרנסה וחיי משפחה, ומתמיר את הפעולה לכדי פעולה רוחנית.