י-ם, אבל גם פ-ת, ת-א ואולי עוד

tristis

New member
י-ם, אבל גם פ-ת, ת-א ואולי עוד

שתי המלים שמקוצרות באופן יוצא דופן (אות ראשונה ואות אחרונה) והן בשימוש עד היום הן ירושלים (י-ם), וחשבון (ח-ן) בעיקר בבנק. והן מקוצרות עם מקף.
לכן הופתעתי לראות תמונות ישנות של שייע גלזר עם חולצה ועליה מתנוסס סמל וכיתוב מכבי ת-א, וסטלמך עם חולצה של הפועל פ-ת.
מסתבר שאופן הקיצור הזה עם מקף במקום גרשיים היה נפוץ בזמנו.

ובכלל, יש לי תיאוריה שכל קיצורי הערים למיניהם, שהתבססו לפני שבעים שנה או יותר מקורם בטבלאות של ליגות הספורט, כדי לחסוך ברוחב העמודה המודפסת בעיתון.
 

yonbo

New member
יש קיצור "מוזר" נוסף, מקובל, שהוא לצנינים בעיני

אנשים מסוימים: ד"ר
 

yonbo

New member
אני מבקש להודות לך מאד על המידע הזה! ואולם עבורי זה רלוונטי

כמו החלטות הרבנות שמותר זה או אסור זה וזה.
שיחליטו שמי הכנרת כשרים בפסח או לא, שחייבים לצום בצום גדליהו או לא, שהצורה ד"ר כשרה או לא.
זה אולי יכול להפריע לי, אבל לא נוגע לי.
הדבר אינו מפחית כהוא זה מהתודה שאני מודה לך אישית על המידע. תודה רבה!
 
נחזור בפעם האלף: שפה זה לא מתמטיקה

שפה נוצרת בתהליכים מורכבים, לעתים שרירותיים, תוך קליטת השפעות משפות זרות והתאמות לצרכי המשתמשים. לכן ד"ר (משפות לטיניות), י-ם וח-ן (שנוצרו כדי לענות על צורך של המשתמשים) השתרשו למרות אי-תקניותם.
י-ם היא דוגמה מצוינת לקיצור שם ארוך, שאין לי מושג מהיכן צץ אבל אין כל טעם להילחם בו - הוא מקובל, מובן ואינו מפריע לאיש חוץ מאשר לקומץ טהרנים.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
אולי בעבר היה ת-א, פ-ת, אך כיום לא תראה את זה בשום מקום

י-ם, לעומת זאת, משתמשים גם כיום וזה מובן למה, כי זו מילה אחת ולא שתיים ולכן ת-א הפכה לת"א וכנ"ל פ"ת.
 
למעלה