כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת. (משלי

[נחמדה וחכמה]

כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת. (משלי

בוקר טוב! שבת שלום!

אם רואים מפעל שמצליח - זה מעיד שיש לו מנהל טוב.
אם רואים בית ספר שמצליח - זה מעיד שיש לו מנהל טוב.
מדוע?

כי המנהל העומד בראש הוא מוביל את כל המערכת.
כך גם בחייו של האדם, הראש הוא המוביל ומוליך את האדם בדרך שהוא מבין שהיא טובה.
השאלה הגדולה היא:

מי מוליך את הראש?
הרי אנו רואים שלכל אחד יש הגיון אחר וסברא אחרת!
שני יהודים - שלוש דעות ..

כיצד אדם ידע שהוא חושב נכון, ומבין טוב את "המציאות"?!

 

[רועי החושב]

מבחן הניבוי

הוא שעשוי לבחון התאמה של ההכרה לעולם. הדרך לכך עוברת בניסויים. זו ה"הבנה של המציאות" כפי שניסחת זאת.
ואילו מבחן העיקביות הלוגית (ואין כזה דבר "היגיון אחר" אלא לכל היותר תכנים אחרים או סימונים אחרים) הוא הקובע התאמה של חלקים בהכרה לחלקים אחרים בהכרה וזו ה"חשיבה הנכונה" בניסוחך.
&nbsp

 

[נחמדה וחכמה]

רועי החושב,

כתבת, "הדרך לכך עוברת בניסויים".
אנא הסבר ונמק.

"מיסודי הדת, לידע שהאל מנבא את בני האדם; ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו,
ולא יהיה יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד," (מישנה תורה)

במה ניכר האדם החכם בעיני אותם הרואים אותו?
האם הנביא הוא בעל מהות מסויימת?
כיצד לדעתך מנבא האל את בני האדם?

 

[רועי החושב]

פידבק

ניסוי הוא דרך לקבל פידבק לניבוי.
גם ניבוי שלא מחייב פעילות כדי לבחון אותו הוא בגדר ניסוי כי הוא עדיין דורש הפעלת תשומת לב.
מתקבל על הדעת שאם יש נביא במובן של מגיד עתידות, הוא אימן את עצמו להתנבא באמצעות ניסויים.
מסופר על גתה שהיה מתבונן הרבה במזג האויר והיה יכול לחזות אותו באופן מרשים לתקופתו.
זו נבואה (במובן העובדתי, לא הערכי) שמבוססת על התבוננות.
ה"גיבור במידותיו" בסך הכל מתייחס לכך שאין הטיות חשיבה שנובעות מאפולוגטיקה של תאוות שונות.
החברה מייצרת אידאלים שונים והאדם מפנים אותם, המתח בין האידאל לבין הממשות גורם לרעש אפולוגטי שתפקידו לרכך את החיכוך ביניהם. הרעש הזה מזיק לחשיבה ומפחית מכוח ההתבוננות ולכן מתבטא בשלומיאליות, כלומר חולשת היכולת הנבואית.

 

[נחמדה וחכמה]

רועי, הדעת היא אי שקט בהתגלמותו.

הדעת תמיד רוחשת מחשבות, לפעמים אולי נהיית ריקה,
אך זה קורה רק לזמן קצר ומייד אחר כך היא שבה לאי שקט הרגיל שלה.
התרגול\ניסוי הרוחני הוא רצון תקיף המאשש את עצמו שוב ושוב.
מה שצריך זה התמדה, התמדה, אין סוף סבלנות ואומץ.
מי שאין לו אומץ לא "יקבל" (נבואה) אף אם יוצע לו.
המכשול היחיד הוא אי רצון הנובע מפחד.

רועי, האם אתה פתוח "לקבל"?האם יש לך סבלנות?

 

[רועי החושב]

אתה מבולבל

לא צריך שום דבר, לא אומץ ולא מעלה כלשהי.
או שתפסת את המכאניזם או שלא תפסת אותו. אם תתחיל בפיתרון לא תבין את התמונה כולה.
הבעיה היא מתחים אנושיים (אידאלים-יצרים) שמייצרים הטיות חשיבתיות. לשם הניסוי המחשבתי נניח שאין לזה פיתרון.
אין לזה פיתרון- ואם נשאף לאידאל הנבואה- זה יהיה בתוך מסגרת הבעיה. המיתולוגיה על הנביא רק מחריפה את הבעיה כי היא מייצרת עוד אידאל ולכן עוד מתח נוירוטי בין הממשות לאידאל והמתח הזה גורם להטיות חשיבה.
השפה הדתית אינה ראויה לבטא את הבעיה כי היא שפת האידאלים והמיתולוגיה. הדת כולה היא חלק מהבעיה ובפירוש לא פיתרון כלשהו.

 

[נחמדה וחכמה]

ניצוץ של אמת יכול לשרוף הר של שקרים.

ניצוץ = הארה.
רעיון ההארה הוא בעל חשיבות עליונה.
היא פועלת כמו גפרור בוער בערימת נסורת.
אין כאן בעיה או פיתרון - יש כאן רצון, התמדה וסבלנות.
אני לא מדברת על כתבים, על תורה, על דת..אני מדברת על דרך..
דרך להשגת הארה.
שום נוסחה, שום תבנית שכלית לא תוביל להארה.
כדי למצוא את ההארה עליך להתעמת עם מה שאינו אתה.

 

[Souffle01]

הפסקה לרגע - אפשר?

אני לא מכיר את הניקים הקודמים,על מה אתם מדברים?

 

[Souffle01]

בקש שלום ורדפהו- נא לא לריב בבקשה!!!!

 

[רועי החושב]

בדרך כלל האמת מתחברת יופי עם השקר

ולכן גילוי האמת לא מביא אותך לשלילת השקר ואתה נשאר תקוע עם סלט מבולבל של אמיתות ושקרים.
ולכן קודם תפריד בין האמת לשקר. השפה הדתית לא מאפשרת לך להפריד בין האמת לשקר ולכן אין טעם בחיפוש שלך.
אם אין לך שפה- אין לך דרך. אתה אפילו לא יודע מה בדיוק אתה מחפש כי השפה שלך לא מדוייקת. נבואה? הארה? אלו ניסוחים חסרי פשר.

 

[נחמדה וחכמה]

רועי, מהו שקר? - אין זה אלא אמת במסיכה.

יש אמת בשקר ושקר באמת. (משו שאפשר לחשוב עליו לעומק)
נבואה? הארה?
לא המילים הן שמשנות, כי אם העוצמה המסתתרת מאחוריהן.

 

[רועי החושב]

עובדה

שבלי מילים לא תגיע לשום דבר. רוצה לדפוק את הראש בקיר ולדמיין שאתה לא תלוי לגמרי במילים? BE MY GUEST. לא באתי לשכנע אותך במשהו. אני רק אומר שמבחינתי- רק מילים משנות. אין עוצמה מאחוריהן, ובכלל אין שום דבר מאחוריהן. הן העוצמה, הן הדברים עצמם. אני מכיר את העיקשות הזו לחשוב שאפשר להגיע למשהו מעבר למילים וכל מי שאני מכיר שאוחז בעיקשות כזו מבזבז את זמנו ושוגה בחיפוש רוחני עקר ואין לי כוונה להתיר לעיקשים לבזבז את זמני ולכן הדיון הזה הסתיים. במחילה מכבודך, לך לך לאיזה גורו שרלטן שיספק לך שקרים (שבעיניך הם אמיתות מחופשות) על הארה של בטלנים רפי שכל והנח לי מדיונים אידיוטיים.

 

[נחמדה וחכמה]

רועי, למה אתה כועס?

למה אתה נלחם בי?
אפשר להביע דעה מבלי לכעוס.

אני מסכימה איתך, מילים משנות.

הכוח מצוי במילה, לא באדם.
המילה היא גשר לאין סופי ...
המילים יכולות להביא אותך רק עד קצה תחומן, אך כדי לעבור אל מעבר,
עליך לזנוח אותן...
את הבלתי ידוע\אלוהים\יקום\ (?) אפשר "לדעת" "לממש" בדממה בלבד.

לילה טוב!

 

[רועי החושב]

לא כועס

את הפיטפוטים האלו על ללכת מעבר למילים שמעתי יותר מדי פעמים. זה אותו תקליט מאוס אצל כל המחפשים הרוחניים. באמת לא מעניין אותי. חסר כל עניין להשיב למנטרות הטרחניות שלכם שמכסות לכם את כל מצבי השיחה האפשריים בתרשים זרימה שפוקק לכם את המוח ויכול רק להטריף אותי. חבל להמשיך את הדיון הזה כי באמת אין לי שום דבר אישי נגדך. בהצלחה בהמשך "דרכך".

 

[נחמדה וחכמה]

רועי, תודה!

 

[u r i el]

איזה כיף

שאפשר להתכתב בפורום בזהות חסויה ובתחפושת חביבה ?
נכון ?

מה זה נקרא להבין את המציאות ?
את עולם הטבע מבינים בכלים מדעיים.
את עולם המציאות האנושית - אנו קובעים.

 

[נחמדה וחכמה]

אוריאל, יום אחד אני יפתיע אותך!

אוריאל, אני מצטטת אותך: "את עולם המציאות האנושית - אנו קובעים."
נכון, אנו קובעים במידה במסויימת.
מה עם הגורל? הקרמה?
אלה אינם תלויים בנו.

הגורמים והתוצאות הם אינסופיים במספרם ובמגוונם.
הכל משפיע על הכל.
כשדבר אחד משתנה, הכל משתנה.
האם יש בך תמיד את העוצמה לכוון\לקבוע\לוותר\לשחרר\לשנות?
איך תדע אם "בחרת" נכון?

 

[נחמדה וחכמה]

נעימה נעימה לכבוד שבת המלכה

 

[u r i el]

אדרבא.

ה"גורל" נמצא מחוץ למשחק בכל מקרה ושום מנהל טוב או ראש טוב לא יוכלו לו. עד שלא בחרת לא תדע אם בחרת נכון ולעתים יעברו שנים רבות עד שתוכל לקבוע אם בחירתך ההיא הייתה נכונה או לא. הקביעה אם בחירה היא "נכונה" היא לעולם לשעה מסויימת, לאותו האדם, לאותו המקום וכיוצ"ב, לא לכשעצמה !

 

[נחמדה וחכמה]

אוריאל, השם יתברך הוא מסובב הסיבות.

לכול, זמן; ועת לכל-חפץ, תחת השמיים.(קהלת)

הכל קורה כפי שהוא קורה.
ויש לקבל הכל באהבה.
נו, איך זה קשור לנבואה?