כאבים ופאניקה בעת חדירה
שלום, לפני 7 שנים בערך אבחנו אצלי וגינסמוס, היה לי אז חבר ועברתי במקביל את טיפול המבחנות (מרחיבים) שעזר חלקית מדוע חלקית? כי כן הוא הצליח לחדור אלי אבל מאז שנפרדנו (היינו ביחד שנה) וגם איתו לא הצלחתי להינות מהחדירה, החדירה מבחינתי היתה סבל, כל פעם שהוא חדר אליי הרגשתי קפואה ושלא כייף לי ולא בא לי למרות ש"טכנית" הכול היה בסדר, היתה אהבה, רגישות ומשחק מקדים מספק לאחר שנפרדנו במשך שנים לא מצאתי בן זוג מתאים לחוות איתו חדירה (אני חייבת רגש ...) ובשנתיים האחרונות כן היו בחורים נוספים שחוויתי איתם חדירה לאחר שקצת "הכנתי" את המקום עם המבחנות והם הצליחו להכנס אבל שוב תופעת ההיסטריה והקפאון לא עזבה אותי, למרות שכבר אין כאבים או אם יש אז קצת כאבים מינורים אני לחוצה ולא משוחררת... אחד מבני הזוג שהיו לי אמר לי שאין לי בכלל וגניסמוס שהוא נכנס ממש בקלות אני פשוט צריכה להשתחרר בראש ... כרגע יש לי בן זוג חדש מזה חודש וחצי ולצערי הרב התופעה חוזרת על עצמה, טרם קיימנו יחסי מין כי אני פשוט מבועתת, לא רוצה עוד פעם יחסים קפואים ולא נעימים. הפעם יש כאן אהבה גדולה ומשיכה דו צדדית (אם כל בני הזוג הקודמים תמיד משהו היה חסר) ולמרות זאת שוב קשה לי להשתחרר הייתי באינסוף טיפולים ואני עייפה מהם, טיפול המבחנות, שיחות עם סקסולוג, בדיקות רפואיות (הכל תקין) וכיום טיפול אצל פסיכותרפיסטית (בנושאים שונים) שטוענת שבאופן כללי יש לי בעיה להרפות בחיים מדברים. החבר הנוכחי שלי טוען שזו פשוט פוביה (אני בן אדם פחדן באופן כללי( נמאס לי לנתח ולחפור בנפש, אני רוצה עצות פרקטיות - מה לעשות? אני מכירה הרבה שיטות (מבחנות, מין ללא חדירה, אמבטיות, ג'ל סיכה...) אבל מה עושים בכדי להתגבר על הפחד וההיסטריה והקפאון? אני כבר בת 30 ואני כבר רוצה להינות מיחסי מין ואני כל כך מותשת מכל הטיפולים והאבחונים - מה עושים? דבר נוסף - באחת הפעמים שהייתי עם החבר הנוכחי שלי הוא ניסה לפתור את זה באגרסיביות, להכנס אליי ושאתמודד עם הפחד עד שיופג , זה ממש עשה לי רע ואפילו פוצץ ביננו, בסופו של דבר ישרנו את ההדורים והוא הבטיח שנלך בקצב שלי ושעכשיו הכדור בידי והוא לא מתערב... ועכשיו אני חוששת כשהכדור בידי - מה לעשות? אני מרגישה שזה ממש דופק את האינטימיות עם החבר הנוכחי שלי וזה כל כך חבל כי אנחנו אוהבים מאד ומאד כייף ביחד מכל הבחינות אבל העניין הזה מסרס אותנו לגמרי... מבחינת האינטימיות והתשוקה - מה לעשות? האם ללכת שוב לסקסולוג יכול להועיל? כפי שציינתי אני עייפה מטיפולים ומנבירות, אני מחפשת את הפרקטיקה, אני יודעת ומודעת לכך שיש לי בעיה בראש,לא עברתי שום התעללות מינית וכדומה, שזה פחד מטופש ותו לא. אני מודעת לכך שאני מאד רגישה ומאד פוחדת להפגע ויש לי חרדת נטישה וזה כנראה מתבטא גם בסקס - מאד קשה לי לאבד שליטה, אני צריכה תמיד לשלוט בענינים, גם בפעמים ששכבתי זה תמיד היה בתנוחות שאני יודעת מה קורה (מיסיונרית או שאני מלמעלה שזה הכי טוב לי...) דבר נוסף שמוזר הוא שאני יותר מפחדת מהחדרת אצבע (של בן הזוג, אין לי בעיה לעצמי) מאשר מחדירה של איבר מין... הדברים שאני עושה כרגע הם: 1. ממשיכה לתרגל עם המרחיבים ותרגילי קגל מידיי יום-יומיים מכיוון שאני מרגישה שעדיין המקום "סגור" 2. מנסה לצפות בתמונות וסרטים קצרים באינטנרט שמראים חדירות בכדי להראות לעצמי כמה מדובר בדבר טבעי (זה גורם לי להתבעס - למה אני לא יכולה ??? 3. מנסה לשמור על אופטימיות 4. משתדלת לא לאבד את האינטימיות בקשר, לבן זוגי קשה לגמור אם אין חדירה אז זה רק מחריף את העניין אבל אני כן יוצרת לנו ערבים רומנטיים עם נרות ומסאז' מפנק וכו השאלות שלי הן: 1. האם היו לך מטופלות עם מקרה דומה - מה עזר להן? 2. האם הדברים שאני עושה אכן עשויים לעזור? 3. על מה לנסות להתגבר קודם - חדירת איבר מין או אצבע (אני חייבת לציין שהיה לי בן זוג אחד שכן התגברתי איתו על הפחד מאצבע ואפילו מאד נהניתי מכך - ההנאה פוגגה את הפחד, אבל עם בן זוגי הנוכחי אני שוב מפוחדת... 4. איך להחזיר את האימון בבן זוגי שקצת נפגם אחרי הפעם שהוא נהג בי מעט באגריסיביות 5. מה עוד כדאי לעשות
שלום, לפני 7 שנים בערך אבחנו אצלי וגינסמוס, היה לי אז חבר ועברתי במקביל את טיפול המבחנות (מרחיבים) שעזר חלקית מדוע חלקית? כי כן הוא הצליח לחדור אלי אבל מאז שנפרדנו (היינו ביחד שנה) וגם איתו לא הצלחתי להינות מהחדירה, החדירה מבחינתי היתה סבל, כל פעם שהוא חדר אליי הרגשתי קפואה ושלא כייף לי ולא בא לי למרות ש"טכנית" הכול היה בסדר, היתה אהבה, רגישות ומשחק מקדים מספק לאחר שנפרדנו במשך שנים לא מצאתי בן זוג מתאים לחוות איתו חדירה (אני חייבת רגש ...) ובשנתיים האחרונות כן היו בחורים נוספים שחוויתי איתם חדירה לאחר שקצת "הכנתי" את המקום עם המבחנות והם הצליחו להכנס אבל שוב תופעת ההיסטריה והקפאון לא עזבה אותי, למרות שכבר אין כאבים או אם יש אז קצת כאבים מינורים אני לחוצה ולא משוחררת... אחד מבני הזוג שהיו לי אמר לי שאין לי בכלל וגניסמוס שהוא נכנס ממש בקלות אני פשוט צריכה להשתחרר בראש ... כרגע יש לי בן זוג חדש מזה חודש וחצי ולצערי הרב התופעה חוזרת על עצמה, טרם קיימנו יחסי מין כי אני פשוט מבועתת, לא רוצה עוד פעם יחסים קפואים ולא נעימים. הפעם יש כאן אהבה גדולה ומשיכה דו צדדית (אם כל בני הזוג הקודמים תמיד משהו היה חסר) ולמרות זאת שוב קשה לי להשתחרר הייתי באינסוף טיפולים ואני עייפה מהם, טיפול המבחנות, שיחות עם סקסולוג, בדיקות רפואיות (הכל תקין) וכיום טיפול אצל פסיכותרפיסטית (בנושאים שונים) שטוענת שבאופן כללי יש לי בעיה להרפות בחיים מדברים. החבר הנוכחי שלי טוען שזו פשוט פוביה (אני בן אדם פחדן באופן כללי( נמאס לי לנתח ולחפור בנפש, אני רוצה עצות פרקטיות - מה לעשות? אני מכירה הרבה שיטות (מבחנות, מין ללא חדירה, אמבטיות, ג'ל סיכה...) אבל מה עושים בכדי להתגבר על הפחד וההיסטריה והקפאון? אני כבר בת 30 ואני כבר רוצה להינות מיחסי מין ואני כל כך מותשת מכל הטיפולים והאבחונים - מה עושים? דבר נוסף - באחת הפעמים שהייתי עם החבר הנוכחי שלי הוא ניסה לפתור את זה באגרסיביות, להכנס אליי ושאתמודד עם הפחד עד שיופג , זה ממש עשה לי רע ואפילו פוצץ ביננו, בסופו של דבר ישרנו את ההדורים והוא הבטיח שנלך בקצב שלי ושעכשיו הכדור בידי והוא לא מתערב... ועכשיו אני חוששת כשהכדור בידי - מה לעשות? אני מרגישה שזה ממש דופק את האינטימיות עם החבר הנוכחי שלי וזה כל כך חבל כי אנחנו אוהבים מאד ומאד כייף ביחד מכל הבחינות אבל העניין הזה מסרס אותנו לגמרי... מבחינת האינטימיות והתשוקה - מה לעשות? האם ללכת שוב לסקסולוג יכול להועיל? כפי שציינתי אני עייפה מטיפולים ומנבירות, אני מחפשת את הפרקטיקה, אני יודעת ומודעת לכך שיש לי בעיה בראש,לא עברתי שום התעללות מינית וכדומה, שזה פחד מטופש ותו לא. אני מודעת לכך שאני מאד רגישה ומאד פוחדת להפגע ויש לי חרדת נטישה וזה כנראה מתבטא גם בסקס - מאד קשה לי לאבד שליטה, אני צריכה תמיד לשלוט בענינים, גם בפעמים ששכבתי זה תמיד היה בתנוחות שאני יודעת מה קורה (מיסיונרית או שאני מלמעלה שזה הכי טוב לי...) דבר נוסף שמוזר הוא שאני יותר מפחדת מהחדרת אצבע (של בן הזוג, אין לי בעיה לעצמי) מאשר מחדירה של איבר מין... הדברים שאני עושה כרגע הם: 1. ממשיכה לתרגל עם המרחיבים ותרגילי קגל מידיי יום-יומיים מכיוון שאני מרגישה שעדיין המקום "סגור" 2. מנסה לצפות בתמונות וסרטים קצרים באינטנרט שמראים חדירות בכדי להראות לעצמי כמה מדובר בדבר טבעי (זה גורם לי להתבעס - למה אני לא יכולה ??? 3. מנסה לשמור על אופטימיות 4. משתדלת לא לאבד את האינטימיות בקשר, לבן זוגי קשה לגמור אם אין חדירה אז זה רק מחריף את העניין אבל אני כן יוצרת לנו ערבים רומנטיים עם נרות ומסאז' מפנק וכו השאלות שלי הן: 1. האם היו לך מטופלות עם מקרה דומה - מה עזר להן? 2. האם הדברים שאני עושה אכן עשויים לעזור? 3. על מה לנסות להתגבר קודם - חדירת איבר מין או אצבע (אני חייבת לציין שהיה לי בן זוג אחד שכן התגברתי איתו על הפחד מאצבע ואפילו מאד נהניתי מכך - ההנאה פוגגה את הפחד, אבל עם בן זוגי הנוכחי אני שוב מפוחדת... 4. איך להחזיר את האימון בבן זוגי שקצת נפגם אחרי הפעם שהוא נהג בי מעט באגריסיביות 5. מה עוד כדאי לעשות