כאבי קיבה שהולכים וחוזרים

[אירם99]

כאבי קיבה שהולכים וחוזרים

היי לכם.
אני במצב סבל מתמשך. שלושה ימים אחרונים חזרה לי הרגישות בקיבה. לא יודעת מה לעשות ואיך להתמודד. פוחדת לקחת אומפרדקס.אבל נראה לי אני אקח מחר בבוקר כי כבר אין לי כוח להתמודד עם הכאבים ההולכים ובאים. כשאני אוכלת ועושה ספורט יש הקלה בתסמינים. בבוקר זה הכי נורא. אני בחרדות קשות. זה מחמיר לי את הכאבים. אני כל הזמן פוחדת לקבל עכשיו איזה צינון ושפעת כי גם ככה נורא קשה לי לאכול. לא יודעת מה לעשות. אני לא יודעת אם אני צריכה רופא או פסיכולוג. אני לא יודעת מה קדם למה. נכון יש לי עומס נפשי קשה מאד לאחרונה. ואני לא מצליחה לצאת מזה. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. על סף התמוטטות רגשית. מישהו יודע מה לעשות? ולמה כל כך קר בחוץ?

 

[Sigal H]

שלום אירם

ראשית, צר לי שאת כל כך סובלת. בואי נעבור על זה דבר דבר וננסה לעשות סדר.
&nbsp
א. המצב הרגשי, בין אם הוא שגורם לכאבי הקיבה ובין אם לאו, בהחלט יש לטפל בו. אני ממליצה לפנות לפסיכולוג ו/או פסיכיאטר במהרה, עם טיפול מתאים את תוכלי להרגיש יותר טוב.
&nbsp
ב. במקביל אני מציעה לפנות גם לרופא משפחה ולבדוק את הקיבה. אולי הוא יפנה אותך לגסטרואנתרולוג (אין מה להיבהל מהשם, הם סתם אוהבים אותו ארוך

). אפילו אם כאבי הקיבה הם ממקור נפשי, עדיין יש להתייחס אליהם ולטפל.
&nbsp
ג. למה את פוחדת לקחת אומפרדקס?
&nbsp
ד. כי עכשיו דצמבר. אני איתך, קרררר |קפוא|
&nbsp
מאחלת לך רק טוב

סיגל

 

[אירם99]

תודה סיגל

הייתי בסאגת הרופאים כבר די הרבה זמן (לא מדברת על פסיכולוג) היה לי חיידק הליקובקטר שנפטרתי ממנו תודה לאל.
הייתי כבר אצל גסטרו, אמר שפיתחתי רגישות בקיבה שעוברת אחרי מלאאא זמן. סתם דיכי.
כל חודש כשאני במחזור אני עוד פעם מקבלת את הבומבה הזאת של ההקאות בבקרים, או סתם בחילות ומצב רוח רע.
אני פוחדת לקחת אומפרדקס כי זה תרופה שמפתחים אליה תלות. למרות שבזמן הטיפול בחיידק לקחתי אותה במשך חודש שלם. מה גם שקראתי שרגישות בקיבה לא מטפלים באומפרדקס אלא רק אם זה מצב של חומציות יתר או של כיב.
יש לי קטע מוזר מאז שחליתי שאני כל בוקר מתעוררת באיזה שש והולכת לשירותים. זה גם מתאים לסימפטומים של המעי הרגיז.
בבוקר אם אני קמה מהר מידי מהמיטה בין השעות 6-8 אני עלולה להקיא. בקיצור חוסר איזון טוטאלי. יש מצב שהאנטיביוטיקה האינטנסיבית שלקחתי לטפל בחיידק תרמה למצב והרסה את כל האיזון בבטן. אמנם לא עשיתי בדיקת גסטרוסקופיה אבל אני לא מבינה למה כל פעם יש שלושה ימים בחודש שהורגים אותי נפשית ופיזית. אין לי הסבר. והכי מוזר שהמחזור שלי יחסית קל ללא כאבים. אז לא בטוחה אם הוא התירוץ, למרות שמאז שחליתי המחזור שלי נהיה סדיר, והמון דברים השתנו לי בגוף. מלחיץ קצת.

 

[Sigal H]

זו החוליה החלשה

למיטב הבנתי וניסיוני, בזמן המחזור קורים דברים מוזרים וישנו מתאם בין המחזור לבין בעייתיות בתחום מסויים שהוא החולייה החלשה. אצלך זו הקיבה אז היא חוטפת ראשונה. אני אומרת זאת כי אישית זה מה שקרה לי שוב ושוב - גם אחרי שהחלמתי או הגעתי לאיזון, הבעיה לכאורה שבה ותקפה בזמן המחזור ואחריו שוב השתתקה, או שהיה טריגר. אחרי זמן מה גם זה עבר.
&nbsp
באשר לקימה המוקדמת והבחילות, אני כל כך מזדהה איתך. זה מה שקורה לי כשאני קמה מוקדם מדי, אבל אם אני מצליחה לישון אח"כ לשעה קלה, זה בד"כ מסתדר.
&nbsp
בשורה התחתונה (שהיא לא קשורה בעצם), כיוון שהפן הגופני די מיצה את עצמו, לדעתי כדאי לעבור עכשיו לטפל במישור הנפשי

&nbsp
חופן חיוכים,
סיגל

 

[ויויאן טאץווד]

מסכימה

לא הצלחתי לנסח את מה שרציתי לכתוב ואז ראיתי שסיגל כתבה את זה בצורה הגיונית ומתומצתת.

מצב נפשי וכאב בטן הולכים מאד יפה ביחד, כל מה שתעשי להרגע באופן כללי אני חושבת שגם יעזור לבטן. בעיקר אם את לחוצה מזה זה מלכוד 22.

ואכן הימים לפני ותוך כדי המחזור זה באמת "החולייה החלשה" כמו שסיגל כתבה. בזמן שהגוף "עסוק" במשהו אחר שאר המנגנונים נחלשים וכל מיני דברים קורים.
ובשביל שהשמחה תהיה שלמה אז אצלי בשנים האחרונות זה גם סביב המחזור וגם סביבה הביוץ. איזה כיף

אז יש לי נגיד כמה ימים בחודש שהם "נורמליים".

אני מניחה שאם עברת את כל הסאגה הזו כבר בדקת שינוייים בתזונה. דברים קטנים יכולים לעשות שינוי גדול.
אם אני צריכה להגיד מילה אחת, אז: קוואקר.

וגם, יש מקומות בעולם (יפן למשל) שבהם לנשים יש שלושה ימי מחלה בלי קשר לזכאות לימי המחלה השנתיים, שהן יכולות לקחת בימים הבעייתיים. וזה רק מזכיר לי שזה שאנחנו חיים בתרבות שמצפה מאיתנו להתנהג אותו דבר בכל ימי החודש זה לא חייב להיות ככה.
מי שיש לה מחזור קשה, נראה לי שעדיף לקחת מראש ימי מחלה (12 בשנה הגלובלי זה 1 בחודש בתשלום, ואולי שווה לספוג עוד אחד לא בתשלום) מאשר לנסות לתפקד כיאלו הכל רגיל.

שיהיה יותר קל

ו"תקשיבי לבטן" זה סמפטום שיכול להעיד על דקויות מאד קטנות. ושינויים קטנים מניסוני יכולים לעשות הבדל גדול.
וכשכואבת הבטן - לנוח. זה הכי חשוב. הגוף צריך הפסקה.