עדידוש שלי
במותך כל היום את עסוקה, אבל את יודעת יש חוק שמונה שעות עבודה ומנוחה, אז מה דעתך לצאת למנוחה ``מהעבודה הקשה `` שלקחת על עצמך , לתכנן את מותך בטרם עת,כל היום ולבוא לכמה שעות אלי לבקר בצאת השבת ? דווקא יש לך במה להאחז, את עושה עבודה נפלאה עם ילדים בפנימיה. --------------------------------------------------------------- זוכרת יום אחד היית בקניון, שאלתי אם עושה ``קניות`` אמרת לי השתגעת? יש לי אחריות על הילדים , אסור לי לעשות שטויות לידם. יש לך בפנימיה ילדים שאוהבים אותך, זקוקים לך, את עולמם , והבטחת שאסור לך להשאיר אותם לבד, אז הנה משהו להאחז בו עכשיו-העבודה ואהבה מהילדים שבשבילהם את כל כך חשובה. והעולם שלך בכלל לא חסר תקווה, זוכרת את התסריט שסיפרתי לך באיסיקיו בשעות הטמטום שלי, ואפילו הוציאתי ממך חיוך? ------------------------------------------------------------------ אני רואה אותך עוד כמה שנים נשואה לגבר מקסים, עם בת חמודה שובבה ועקשנית, כמו המלאכית (של היום- מטעמי צנזורה לא מפרטת), עם צמות ארוכות, וישיבה אל תוך הלילה כי היא מלאת אנרגיות הקטנה לישון לא רוצה, ולתת לך להיות עם אהובך, בכלל לא בא בחשבון-היא רוצה בלילה שוקולדים....אני דווקא חושבת שהתסריט לא משהו חסר סיכוי....מה את אומרת? הדיכאון, הכאב, הקושי, ילך ויפחת עם הזמן את תקימי משפחה אוהבת, את תהיי אמא מקסימה, תתני לילדיך כל מה שרצית מאמא ולא קיבלת. כי מי כמונו יודע כמה את מלאת אהבה ונתינה, ותהיי כל כך מאושרת, וכשתהיי סבתא והנכדים ירוצו בדשא , תפתחי את יומן הזכרונות שלך , שבו יהיו כתובים בין היתר הודעות האוףףףףףףףףףףף שלך מהפורום תביטי לשמיים ותואמרי .......אלוהים תודה ששלחת לי את המלאכים......כדי לתת לי להגיע ליום שבו אראה את הנכדים. טוב קפצה עלי רוח של שטות , הראש לא עובד לי, אבל תזכרי כל התסריטים מקורם בדברים שמתרחשים בחיים. את הכאב אולי אי אפשר לדחות אבל אפשר איתו ללמוד לחיות, ולתת לזמן להקטין את עוצמתו. אוהבת אותך רחל-נשמה
