כאילו שלא הייתי מספיק עצובה,

[DrSnoop]

כאילו שלא הייתי מספיק עצובה,

התחלתי לשוטט לי באינטרנט ולחפש כל מיני שחקנים, ואיכשהוא הגעתי לריבר פניקס. כל כך אהבתי אותו, וכשהוא מת אני ואימא שלי בכינו ביחד, והיא ציירה פורטרט מדהים שלו. הוא פשוט היה נפש עדינה מדי, מאותם האנשים שהעולם הזה היה קשה מדי בשבילם. הוא תמיד הזכיר לי אדם שהיה מאוד קרוב אלי, ואותו אדם מת בגיל 23, ממש כמוהו (אבל כמה שני אחר כך).

 

[ליטל ו]

../images/Emo24.gif

 

[אורי 0]

../images/Emo24.gif גם את נפש עדינה...

לא יותר מדי, אני מקווה! קצת חושש לך. אפרופו נפשות עדינות - אני קורא עכשיו ביוגרפיה של ג'ניס ג'ופלין בשם Scars Of Sweet Paradisea של אליס אקולס (Echols), פרופסור מברקלי (אבל זה איכשהו מאוד לא-אקדמי). לאוהדותים שרופימות של ג'ניס בלבד - אבל גם עם ראיה מאוד רצינית של מה קרה בכלל בשנות הששים מבחינת תרבות, מגדר, ומבחינת הנפשות האבודות עצמן, מאיפה הן באו ומה זה עשה להן וכו'. מרתק, מאלף, אחרי שאחזיר את זה להשאלה הבין-ספרייתית שתחזיר את זה לספריה בחיפה - זה יהיה בספריה בחיפה.

 

[ס א א ס קי]

ואני מניחה שאין גרסא למאותגרי

אנגלית.... מממ?

 

[אורי 0]

צר לי

אפילו הגרסה האנגלית נמצאת רק בספריה אקדמית אחת בארץ.