seelinewoman
New member
כאילו שלא ידענו
בשיעור תטא הילינג אצל המורה הנהדרת שאתם כבר יודעים מיהי ולא אחזור על שמה
למדנו מה שידעתי מזמן אבל עבדנו על זה המון: מדיטציה ומחשבה משנות גנים.
והנה ההוכחה המדעית.
למקרה שלא כולם יכולים לקרוא בגלל חומת התשלום של "הארץ", אני עושה קופי פייסט לנוחותכם:
מחקר: מדיטציה גורמת לשינויים בגנום
מדיטציה גורמת לשינויים בביטוי של גנים המועילים לבריאות ולא רק אצל המיומנים בשיטה, כך מצאו לאחרונה חוקרים אמריקאים
א', תושב ארה"ב בן 53, הפך לבודהיסט בשנות השלושים לחייו. לאחר 17 שנים שנהג לעשות מדיטציה מסוג ג'האנה (Jhana) שפותחה במסורת של סרי לנקה ולאחר שצבר כ-6,000 שעות ניסיון בשיטה, החליט לחתום על טופס הסכמה למחקר שיבחן את השפעות השיטה על מוחו.
במחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה והתפרסם במאי (2013) בכתב העת Neural Plasticity נתבקש להיכנס למצב של אקסטזה, המתאפיין בתובנה רוחנית ותודעה חוץ-גופית, בזמן שמוחו נסקר במכשיר FMRI המאפשר לעשות בדיקה מוחית בזמן שהנבדק במצב פעיל. החוקרים גילו כי מדיטציית ג'האנה הובילה לשינויים מוחיים ב-11 אזורים שנקשרו במחקרים בעבר לחוויות סובייקטיביות של נבדקים. כשהצליח הנבדק להגיע לתחושה של אושר עילאי (extreme joy) אובחנה פעילות לא רק באזור המעטפת המוחית אלא גם במעמקי המוח, בהפעלה של אזור גרעין האקומבנס שנקשר בעבר לתפקודי קשב באמצעות שחרור של הכימיקל המוחי דופמין. השיטה, מסכמים החוקרים, הוכיחה את עצמה ככלי נוסף לעירור מוחי שאינו תלוי בגירויים חיצוניים, באופן הקשור בתהליכים מנטליים פנימיים בלבד. אם כי התהליך נצפה לפי שעה רק באדם בעל מיומנות גבוהה במדיטציה.
לראיות על כוחה של המדיטציה לעורר שינויים גופניים מצטרף לאחרונה מחקר נוסף שהתפרסם במאי (2013) בכתב העת PLoS ONE שהצביע על שינויים בגנום, דהיינו בביטויים של גנים, הנגרמים בשל אימוני מדיטציה. חוקרים מאוניברסיטת הארוורד ובית החולים Massachusetts General בחנו תגובת הרפיה למדיטציה קלאסית של 26 נבדקים בריאים שלא התנסו בעבר בשיטה ועברו הדרכות מדיטציה במשך 8 שבועות. לצדם בחנו 26 נבדקים שהתנסו במדיטציות לאורך זמן - ארבע עד 20 שנים. תגובת הרפיה (relaxation response) היא היפוכה של תגובת הלחץ ומאפיינת כמה שיטות של רפואה משלימה כגון מדיטציה ויוגה. חלק מהמטפלים ברפואה משלימה נוהגים להשתמש בתגובה זו ככלי טיפולי בנבדקים הסובלים מלחץ על רקע מצבי תחלואה כגון יתר לחץ דם, הפרעות שינה, חרדה והזדקנות.
החוקרים אספו דם מהנבדקים מיד לאחר המדיטציה וכן כעבור רבע שעה. בדיקות הדם עברו סריקה לביטויים גנטיים ונמצא כי גם לנבדקים המיומנים בשיטה וגם לאלו שהתנסו בה במחקר בלבד היו שינויים שונים בביטויי גנים שנקשרו בעבר במחקרים לתפקודים שונים. שינויים אלו כללו ביטוי יתר של גנים הקשורים בחילוף חומרים (מטבוליזם), ויסות רמות הורמון האינסולין וביטוי מופחת של גנים שנקשרו במחקרים לתגובות דלקתיות. השינויים שנצפו היו גדולים יותר בקרב הקבוצה המיומנת במדיטציה. החוקרים מסכמים כי לראשונה נראו שינויים בביטוי גנטי בתגובה למצב מדיטציה, המועילים לבריאות ומשפרים את האנרגיה התאית שמיוצרת בגופי המיטוכונדריה שבתאים ואת תפקודי הורמון האינסולין.
לדברי ד"ר עופר כספי, מנהל הרפואה האינטגרטיבית בבית חולים בילינסון והיחידה לרפואה משלימה בחולי סרטן במרכז דוידוף שבבילינסון, "אנשים חושבים שגן הוא כמו לבנה שלא ניתנת לשינוי. גנים הם אמנם אבני הבניין של התאים אך הם ניתנים לכיבוי והדלקה ואנו מסוגלים לשלוט בביטויים בדרכים רבות. המחקר הראה כי ניתן לשנות לטובה את הפרופיל של הגנים כבר אחרי מדיטציה קצרה".
צוות החוקרים המעורב בפרסום הנוכחי כבר הצליח לתאר בעבר שינויים במערכות גופניות על רקע תחושת ההרפיה המלווה מדיטציה. אולם רק עתה, לאחר שבדיקות סריקה לביטויי גנים הפכו זמינות וזולות יותר, הצליחו להראות כי השינויים משפיעים על הגנום.
הראיה הקושרת בין שינויים מוגברים בביטוי גנטי לבין אימונים מתמשכים במדיטציה היא לדברי כספי, "ראיה שלא מדובר בקשר סטטיסטי פשוט אלא בקשר של סיבה ותוצאה. וככל שההתנסות במדיטציה היתה ארוכה יותר, השינויים בגנים היו משמעותיים יותר".
מדיטציה מוגדרת כתהליך המפנה את הקשב לעולם הפנימי ואינה מחייבת הנחיה חיצונית. "אנשים שמיומנים בשיטה יכולים להיכנס למדיטציה בעצמם", אומר כספי. הז'אנר השכיח ביותר של מדיטציה קרוי קשיבות (mindefullness), "ומשמעותו להיות נוכח בהווה ולהרחיב את יכולת הקשב", מסביר כספי. "אחד העקרונות בשיטה הוא לנטרל את יכולת השיפוט - כשכל דבר הוא כפי שהוא, מבלי לשפוט אם הוא טוב או רע. לרוב אנשים נכנסים ללחץ כשהם חושבים על מה שהיה או דואגים למה שיהיה. כשאנו מודאגים מהעבר או חוששים לעתיד, המחשבה שולטת בנו. ב'קשיבות' לומדים להתנתק מהתחושות הללו ולחיות ברגע ההווה".
כיום מחקרים כבר תומכים ביעילות המדיטציה ככלי טיפולי להתמודדות עם מגוון מחלות, לרבות סרטן. לדברי כספי, "כשאדם כואב, מדיטציה עשויה להיות כלי להתמודדות. זה אמנם לא מתאים לכל אחד, אך במקום לנסות להסיח את הדעת מכאבים באסטרטגיית צפייה בטלוויזיה למשל, במדיטציה מבקשים להסתכל לכאב בעיניים ומתמקדים בו. יש אנשים שדווקא כשהם קשובים לכאב הם מגיעים לתובנות טובות יותר על מקור המחלה והכאב ויכולים להירגע".
בשיעור תטא הילינג אצל המורה הנהדרת שאתם כבר יודעים מיהי ולא אחזור על שמה
למדנו מה שידעתי מזמן אבל עבדנו על זה המון: מדיטציה ומחשבה משנות גנים.
והנה ההוכחה המדעית.
למקרה שלא כולם יכולים לקרוא בגלל חומת התשלום של "הארץ", אני עושה קופי פייסט לנוחותכם:
מחקר: מדיטציה גורמת לשינויים בגנום
מדיטציה גורמת לשינויים בביטוי של גנים המועילים לבריאות ולא רק אצל המיומנים בשיטה, כך מצאו לאחרונה חוקרים אמריקאים
א', תושב ארה"ב בן 53, הפך לבודהיסט בשנות השלושים לחייו. לאחר 17 שנים שנהג לעשות מדיטציה מסוג ג'האנה (Jhana) שפותחה במסורת של סרי לנקה ולאחר שצבר כ-6,000 שעות ניסיון בשיטה, החליט לחתום על טופס הסכמה למחקר שיבחן את השפעות השיטה על מוחו.
במחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה והתפרסם במאי (2013) בכתב העת Neural Plasticity נתבקש להיכנס למצב של אקסטזה, המתאפיין בתובנה רוחנית ותודעה חוץ-גופית, בזמן שמוחו נסקר במכשיר FMRI המאפשר לעשות בדיקה מוחית בזמן שהנבדק במצב פעיל. החוקרים גילו כי מדיטציית ג'האנה הובילה לשינויים מוחיים ב-11 אזורים שנקשרו במחקרים בעבר לחוויות סובייקטיביות של נבדקים. כשהצליח הנבדק להגיע לתחושה של אושר עילאי (extreme joy) אובחנה פעילות לא רק באזור המעטפת המוחית אלא גם במעמקי המוח, בהפעלה של אזור גרעין האקומבנס שנקשר בעבר לתפקודי קשב באמצעות שחרור של הכימיקל המוחי דופמין. השיטה, מסכמים החוקרים, הוכיחה את עצמה ככלי נוסף לעירור מוחי שאינו תלוי בגירויים חיצוניים, באופן הקשור בתהליכים מנטליים פנימיים בלבד. אם כי התהליך נצפה לפי שעה רק באדם בעל מיומנות גבוהה במדיטציה.
לראיות על כוחה של המדיטציה לעורר שינויים גופניים מצטרף לאחרונה מחקר נוסף שהתפרסם במאי (2013) בכתב העת PLoS ONE שהצביע על שינויים בגנום, דהיינו בביטויים של גנים, הנגרמים בשל אימוני מדיטציה. חוקרים מאוניברסיטת הארוורד ובית החולים Massachusetts General בחנו תגובת הרפיה למדיטציה קלאסית של 26 נבדקים בריאים שלא התנסו בעבר בשיטה ועברו הדרכות מדיטציה במשך 8 שבועות. לצדם בחנו 26 נבדקים שהתנסו במדיטציות לאורך זמן - ארבע עד 20 שנים. תגובת הרפיה (relaxation response) היא היפוכה של תגובת הלחץ ומאפיינת כמה שיטות של רפואה משלימה כגון מדיטציה ויוגה. חלק מהמטפלים ברפואה משלימה נוהגים להשתמש בתגובה זו ככלי טיפולי בנבדקים הסובלים מלחץ על רקע מצבי תחלואה כגון יתר לחץ דם, הפרעות שינה, חרדה והזדקנות.
החוקרים אספו דם מהנבדקים מיד לאחר המדיטציה וכן כעבור רבע שעה. בדיקות הדם עברו סריקה לביטויים גנטיים ונמצא כי גם לנבדקים המיומנים בשיטה וגם לאלו שהתנסו בה במחקר בלבד היו שינויים שונים בביטויי גנים שנקשרו בעבר במחקרים לתפקודים שונים. שינויים אלו כללו ביטוי יתר של גנים הקשורים בחילוף חומרים (מטבוליזם), ויסות רמות הורמון האינסולין וביטוי מופחת של גנים שנקשרו במחקרים לתגובות דלקתיות. השינויים שנצפו היו גדולים יותר בקרב הקבוצה המיומנת במדיטציה. החוקרים מסכמים כי לראשונה נראו שינויים בביטוי גנטי בתגובה למצב מדיטציה, המועילים לבריאות ומשפרים את האנרגיה התאית שמיוצרת בגופי המיטוכונדריה שבתאים ואת תפקודי הורמון האינסולין.
לדברי ד"ר עופר כספי, מנהל הרפואה האינטגרטיבית בבית חולים בילינסון והיחידה לרפואה משלימה בחולי סרטן במרכז דוידוף שבבילינסון, "אנשים חושבים שגן הוא כמו לבנה שלא ניתנת לשינוי. גנים הם אמנם אבני הבניין של התאים אך הם ניתנים לכיבוי והדלקה ואנו מסוגלים לשלוט בביטויים בדרכים רבות. המחקר הראה כי ניתן לשנות לטובה את הפרופיל של הגנים כבר אחרי מדיטציה קצרה".
צוות החוקרים המעורב בפרסום הנוכחי כבר הצליח לתאר בעבר שינויים במערכות גופניות על רקע תחושת ההרפיה המלווה מדיטציה. אולם רק עתה, לאחר שבדיקות סריקה לביטויי גנים הפכו זמינות וזולות יותר, הצליחו להראות כי השינויים משפיעים על הגנום.
הראיה הקושרת בין שינויים מוגברים בביטוי גנטי לבין אימונים מתמשכים במדיטציה היא לדברי כספי, "ראיה שלא מדובר בקשר סטטיסטי פשוט אלא בקשר של סיבה ותוצאה. וככל שההתנסות במדיטציה היתה ארוכה יותר, השינויים בגנים היו משמעותיים יותר".
מדיטציה מוגדרת כתהליך המפנה את הקשב לעולם הפנימי ואינה מחייבת הנחיה חיצונית. "אנשים שמיומנים בשיטה יכולים להיכנס למדיטציה בעצמם", אומר כספי. הז'אנר השכיח ביותר של מדיטציה קרוי קשיבות (mindefullness), "ומשמעותו להיות נוכח בהווה ולהרחיב את יכולת הקשב", מסביר כספי. "אחד העקרונות בשיטה הוא לנטרל את יכולת השיפוט - כשכל דבר הוא כפי שהוא, מבלי לשפוט אם הוא טוב או רע. לרוב אנשים נכנסים ללחץ כשהם חושבים על מה שהיה או דואגים למה שיהיה. כשאנו מודאגים מהעבר או חוששים לעתיד, המחשבה שולטת בנו. ב'קשיבות' לומדים להתנתק מהתחושות הללו ולחיות ברגע ההווה".
כיום מחקרים כבר תומכים ביעילות המדיטציה ככלי טיפולי להתמודדות עם מגוון מחלות, לרבות סרטן. לדברי כספי, "כשאדם כואב, מדיטציה עשויה להיות כלי להתמודדות. זה אמנם לא מתאים לכל אחד, אך במקום לנסות להסיח את הדעת מכאבים באסטרטגיית צפייה בטלוויזיה למשל, במדיטציה מבקשים להסתכל לכאב בעיניים ומתמקדים בו. יש אנשים שדווקא כשהם קשובים לכאב הם מגיעים לתובנות טובות יותר על מקור המחלה והכאב ויכולים להירגע".
)